הח"כים החליטו: על המחירים בשק"ם להיות זולים
המאבק של שיר"ן שבבעלות האגודה למען החייל להמשיך לתפעל את השק"מיות בצה"ל, נתקל בביקורת קשה בוועדת החוקה בכנסת כשהתברר שהמחירים בשק"ם יקרים ופוגעים ברווחת החיילים. על אף הביקורת ניתנה להם שנה ארכה למקצה שיפורים
שאלה: האם חיילי צה"ל משלמים עבור המצרכים שהם קונים בשקמיות זולים או יקרים יותר ממחירי השוק? תלוי את מי שואלים. המדיניות המוצהרת והדעה הרווחת הן שהמחירים זולים יותר. אבל מהעימות שהיינו עדים לו בכנסת השבוע הצטיירה תמונה מעורפלת ושנויה במחלוקת. אז האם מישהו בכלל מקפיד לפקח על מחירים השקמיות? לכאורה כן - ככל שזה אפשרי לגבי גוף בשליטה מונופוליסטית שלא נבחר במכרז.
המונופול שמפעיל את השקמיות הוא חלק מהמונופול של צה"ל על בטחון המדינה מיום הקמתה. שירות הקנטינות והמזנונים (שק"ם) היה בראשיתו יחידה צבאית. השקמיסט נחשב לג'וב מבוקש בקרב החיילים הלא-קרביים. השירות לא היה מסחרי. המחירים תאמו את השכר הסמלי של משרתי החובה. לשק"ם היו מצרכים ייחודיים, לטעמם של החיילים. ה"מצופים" המיתולוגיים (וופלות בציפוי שוקולד) היו מותג לאומי כמו החומוס והפלאפל.
השירות גדל והתפתח כמו הצבא אבל לא התאים עוד למסגרת הצבאית. הוקמה עבורו חברה ממשלתית בתפעול מעורב של חיילים ואזרחים. החברה הופרטה בשנות ה-90. לימים עבר השירות לאגודה למען החייל (אל"ח) שמפעילה מועדונים ושירותי פנאי בבסיסים. היא נוסדה עוד במלחמת העולם השניה לטובת מתנדבי היישוב היהודי בצבא הבריטי. לפני 8 שנים העבירה אל"ח את הקנטינות לחברה ללא כוונות רווח שבבעלותה.
נהנהים מהשינוי או נדפקים בארנק?
כאן החלו הצרות שעלו מהספק אם הצרכן במדים נהנה מהשינוי או נדפק בארנק. לפני 4 שנים התגלגלה המחלוקת לבתי המשפט, והשבוע לכנסת. השאלה המשפטית אם הפעלת השקמיות פטורה כליל ממכרז לא הוכרעה סופית. ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה לבקשת הממשלה תיקון זמני בתקנות חוק חובת המכרזים שמאריך את תוקף המונופול, כדי לתת ארכה לפתרון הבעיה המשפטית. משרד הביטחון ביקש שנתיים. הוועדה קצבה רק שנה.הפשרה, כרגיל, ישראלית טיפוסית. פרק הזמן עלול להיות גמיש, מעבר לשנה הקצובה. מה שכרגע בטוח הוא שהאינטרס הצרכני של החיילים איננו הדגש שמאחורי החקיקה.
לא ניכנס כאן לדקויות המשפטיות שמאחורי המחלוקת. נציין רק שהחוק פוטר ממכרז את משרד הביטחון בכל עסקה עם אל"ח לקבלת שירותי רווחה לחיילים. המשרד והאגודה הניחו שהפטור חל גם על החברה (שיר"ן) שהוקמה כזרוע מבצעת לתפעול השקמיות.
הקמת החברה היתה אילוץ חשבונאי. אל"ח היתה חייבת להפריד בין המערכות הכספיות שלה ושל השקמיות, בעיקר בגלל ההתחשבנות עם הספקים בתשלומי המע"מ. אל"ח היא עמותה ולכן פטורה ממע"מ, לא כן החברה, גם אם הוקמה ללא כוונות רווח. ב-4 השנים הראשונות שלה בעסק, איש לא ערער על הפטור מתחרות שניתן לה ובעיקר לא שאל אם היא מחירי השקמיות עדיין זולים ממחירי השוק שמא המונופול מנוצל לרעה.
כשעלו השאלות התברר שמלכוד המחירים טמון בחוק. נוסח הפטור לא מבטיח לצרכני השקמיות את המחירים הזולים והכדאיים של פעם. התנאי לפטור הוא שההתקשרות עם החברה תהיה במחירים "שאינם עולים על התמורה המקובלת בשוק לאותם שירותים". שאלה: מאחר שצה"ל פרוס על כל הארץ ומחירי השוק אינם אחידים, איך ניתן להבטיח מגבוה, אם בכלל, שמחירי השקמיות לפחות לא יעלו על הרמה המשתנה מאזור אזור?
דרך הפרצה הזאת ערערה חברת שיווק דרומית (דד"ש) על המונופול של שיר"ן. לפני 4 שנים היא ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאלץ את משרד הביטחון לנתק את הקשר עם שיר"ן ולבחור את מפעיל השקמיות במכרז פומבי. בית המשפט נענה ופסל את ההתקשרות. משרד הביטחון ערער, אבל בית המשפט העליון לא היה חד משמעי בפסיקתו.
מסקנות המחוזי אמנם מקובלות עליו אבל אינן מחייבות את המדינה לצאת למכרז.
הפשרה - למשך שנה
שופטי העליון החזירו את הכדור למשרד הביטחון, שיכריע אם לבחור את הזכיין במכרז או להשאיר את הפעלת השקמיות בידי אל"ח או באופן אחר, לאחר שיאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם. השימוע התקיים ומשרד הביטחון החליט להשאיר את השקמיות בידי אל"ח או בידי שיר"ן כקבלן משנה. זאת לאחר שהחברה הוסיפה לתקנון שלה שהניהול והמכירה בשקמיות יהיו אך ורק "לקידום ענייני החייל ורווחתו" בכפוף לתקנון של אל"ח.
משרד הביטחון הסכים שהפשרה תהיה למשך שנה ואז ייבחנו השלכותיה להבא. הפתרון דרש תיקון בחוק חובת המכרזים שהובא השבוע לאישור ועדת החוקה. בדיון נחשף החשש לכשל שוק שבמונופול. עו"ד אחז בן-ארי, היועץ המשפטי של המשרד, טען כי שיר"ן לא גובה מחירים גבוהים מהמקובל בשוק. ובכלל, המשרד קובע את מחירי 50 המוצרים המבוקשים ביותר, ופעילות שיר"ן נמצאת תחת פיקוח נוקשה של חברה חיצונית מטעמו.
קהלני: לאגודה יש רק כאבי ראש מהעסק
יו"ר אל"ח אביגדור קהלני הוסיף שאין לאגודה שום רווח מהעסק אלא רק כאבי ראש. לדבריו, רוב רווחי שיר"ן מושקעים ישירות ברווחת החיילים. נציגים אחרים מהאגודה הוסיפו כי מניסיון העבר הידוע להם "היו בעיות קשות כשניהול השקמיות היה בידי זכיין פרטי". למשל, מוצרים שהובטחו במחירים זולים לא היו על המדפים, ועל עבודת הזכיין, בעיקר בבסיסים רחוקים ממרכז הארץ, בכלל לא היה ניתן לפקח.
חברת דד"ש, המערערת על המונופול, הציגה נתונים לפיהם שיר"ן גובה מהחיילים מחירים יקרים באופן משמעותי אפילו מהמחירים שהיא הציעה במכרז אחר. בשימוע שנערך קודם במשרד הביטחון, טענה דד"ש כי שיר"ן מבצעת גם פעילות עסקית עצמאית והתמודדה במכרזים של רשויות ציבוריות. עוד גילתה בשימוע כי חלק מהשקמיות בכלל מופעלות בידי זכייני משנה, שבניגוד לשיר"ן, הן חברות מסחריות הפועלות למטרות רווח בלבד.
בדיון בוועדה נמסר כי גם מפי חיילים נשמעו טענות נגד שיר"ן על גביית מחירים גבוהים ממחירי השוק בעיקר בשקמיות שאין להן תחליף זמין בסביבת הבסיס. במקרים לא מעטים חיילים באותם בסיסים יזמו הקמת "קנטינות פרטיות" שמכרו לחבריהם מוצרים בחירים זולים מאלה שנדרשו בשקמית של החברה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) ביקש מיד ממשרד הביטחון להציג לו את נתוני בדיקת המחירים שנערכו בשקמיות.
שיר"ן מכרה במחיר גבוה מבשווקים
הדו"ח, שערכה חברת הסקרים "מרטנס הופמן", טפח על פני מזמיניו. הוא הכיל רשימה של 83 מוצרים אותם מכרה שיר"ן במחירים גבוהים ממחירי השוק. משרד הביטחון ואל"ח נבוכו. הם טענו שנתוני הסקר לא מעודכנים ואולי מתייחסים למצב מלפני שנתיים. בינתיים היתה התייעלות וחלו שיפורים. רותם גיחך. "אולי כדאי לכם יותר להחליף את חברת הסקרים"?
הוועדה החליטה להאריך בשנה את תקנת הפטור ממכרז לאל"ח רק לגבי ההתקשרות עם שיר"ן, וגם אותה רק בתנאי שמחירי המוצרים בשקמיות יהיו הנמוכים ביותר בשוק, ושזכויות עובדי שיר"ן לא ייפגעו בכל שינוי, אם בהחזרת התפעול לאל"ח או בהעברתו לזכיין אחר שייבחר במכרז. אבל הדגש בהחלטת הוועדה היה גם צרכני. רותם: "אני דואג קודם שהחיילים יקבלו את השירות הטוב ביותר וישלמו את המחירים הזולים ביותר". ליתר ביטחון ביקש רותם שמשרד הביטחון יוכיח לו כבר בעוד 4 חודשים שהמחירים בשקמיות אכן הוזלו.
לפנייה לכתב/ת 
