הורה עם טנקים וגולדה: כך חגגנו מדי עשור

חוגגים 62 ונזכרים בעבר הקרוב והרחוק: בשנת 1950 השתתפו ערביי ישראל וגם החרדים בחגיגות יום העצמאות. ההמונים חגגו עד עלות השחר ובבוקר הגיעו רבבות - בהם עולים חדשים רבים - לירושלים, כדי לצפות במצעד הצבאי. 60 שנים חלפו, שיעורים הולכים וגדלים מקרב הציבור הערבי כבר לא חוגגים - אלא מציינים את יום הנכּבה, וחרדים כמעט לא נראים ליד בימות השמחה. גם את מעגלי הריקודים החליפו התרסיסים והפטישים מפלסטיק. כך נראו ימי העצמאות ה-2, ה-12, ה-22, ה-32, ה-42 וה-52 של מדינת ישראל.

1950 - זכרונות טריים ממלחמת השחרור

אפריל 1950, מדינה בחיתוליה חוגגת שנתיים והמצעד הצבאי של יום העצמאות הגיע לראשונה לירושלים - שנה בדיוק לאחר ה"מצעד שלא צעד" בתל-אביב. רבים הגיעו מרחבי הארץ לבירה, ברגל או ברכב וגם על חמורים, כדי לחזות בחיילי צה"ל. באותו היום ישב באחד מבתי הקפה בכיכר ציון גבר עטור פאות וזקן, שהחזיק בתמונות בנו שנהרג במלחמת השחרור. לפתע קם וצעק: "אסור להתאבל ביום חג זה. צאו לרחוב ושמחו! הרי בני לחם ונפל אך ורק למען החג הזה".

ילדים חוגגים עצמאות בירושלים ב-1950 (צילום: דוד רובינגר)

החגיגות נמשכו עד אור הבוקר. סופרי "ידיעות אחרונות" בבירה תיארו אז: "עד השעה 2:00 אחר חצות שידר 'קול ישראל' קטעי שירה ובדיחות הדעת ועודד את ההמונים, שייצאו לרחוב לריקודים ולמחולות. וכאשר עזבו אחרוני בני הנוער את כיכרות העיר, כשהם עייפים ומיוגעים בדרכם לבתיהם - האיר השחר".

גם החסידים בירושלים, על-פי הידיעות מלפני 60 שנה בדיוק, השתתפו בחגיגות. "חסידי ירושלים התכנסו ב'שטיבעלך', למשתאות חגיגיים של 'מלווה מלכה' והרימו כוסית לחיי המדינה, לחיי הנשיא, לחיי ראשי הממשלה וצבא הגנה לישראל", דווח בשעתו, "עד שעת לילה מאוחרת נראו מעגלים של חסידים רוקדים בבגדי השבת שלהם - כשמחת תורה ממש". בחיפה נערך האירוע המרכזי ברחבת גאולה, ליד ישיבת "תפארת ישראל", שקושטה כולה בדגלי המדינה.

אל ירושלים זרמו גם ערבים מהאזור כדי להשתתף בטקס קבלת פנים אצל הממונה על המחוז. באבו-גוש ניתלו אז דגלים. מסיבה חגיגית נערכה ערב יום העצמאות בתחנת המשטרה ביישוב, אליה הגיעו נכבדי הכפר. גם הערבים בשכונת ואדי ניסנס בחיפה תלו את דגלי ישראל על בתיהם. בטייבה ארגן ראיף עבד אל-ראזק את כל הגברים ביישוב, שרקדו ושילבו מילים בעברית בשירים בערבית.

רבבות יצאו לרחובות ב-1950 (צילום: דוד רובינגר)

והיו כאלה שקלקלו במעט את החגיגות במדינה הצעירה. אנשי נטורי קרתא, בשכונת מאה שערים בירושלים, הורידו את דגלי ישראל מעל הבתים בשכונה ואף הניפו את דגל בריטניה על בית הכנסת. כמה אנשי ציבור בכירים התקשו להגיע אל הבמה במצעד, בשל הארגון המעט לקוי - וראו את החיילים מרחוק. בנוסף, חלוקת הקרח לתושבים באזור ירושלים שובשה והתחבורה הציבורית לא עמדה בעומס. והיו גם כמה אירועים פליליים - בתל-אביב עצרה המשטרה כייסים שהסתובבו בין החוגגים וגנבים שהחזיקו בכלי פריצה מתוחכמים. בנתניה נפרצו תשע דירות ובפתח-תקווה נגנבו תכשיטים, בשווי מאות לירות, מבית במרכז העיר.

1960: דן בן אמוץ ו"הצעירים" חגגו אצל אייבי

עשור חלף וב-1960 חגגה מדינת ישראל את יום העצמאות ה-12. המצעד הצבאי נערך אז בחיפה. כתבי "ידיעות אחרונות" תיארו אז את החגיגות: "נחלי יין, שנפחם הגיע ל-10,000 ליטרים, זיקוקין שהדליקו ברקיע רבבות אורי חג בכל צבעי הקשת וצרו בו אלפי צורות קסמים, במות בידור, דוכני זמר ויין, מחולות בהמון ומפגנים. נשפים שנמשכו עד שחר - והכל במסגרת תכנון מופתי וסדר מעולה".

המצעד הצבאי ב-1961 (צילום: דוד רובינגר)

יותר מ-30 אלף איש הגיעו אז לבימה המרכזית ליד היכל התרבות בתל-אביב. האמנים הרקידו את החוגגים. ברחבי העיר העברית הראשונה הוקמו עוד עשרות במות קטנות, בהן הופיעו אומנים. והיו גם כאלה שהעדיפו לחגוג בצורה קצת שונה.

"חבורת הצעירים", דן בן-אמוץ, חיים חפר ועמיקם גורביץ' וחבריהם ישבו במסעדת "קליפורניה" של אייבי נתן, שנתן להם ביד נדיבה בקבוקי שמפן ויין אדום. עד 3:00 לפנות בוקר הם ישבו ושרו שירי ארץ ישראל ושירי פלמ"ח וריתקו את החוגגים, שהקשיבו להם.

אלוף פיקוד המרכז יוסף גבע, הנשיא יצחק בן-צבי, ראש הממשלה

דוד בן-גוריון והרמטכ"ל צבי צור במצעד ב-1961 (צילום: דוד רובינגר)

באותה שנה התקיים לראשונה גם פסטיבל הזמר, בו זכה השיר "ערב בא" של עודד אבישר. למקום השני הגיע השיר "העלמה" של נתן אלתרמן.

1970 - גולדה מאיר הזהירה את לבנון

עשר שנים לאחר מכן נערכו חגיגות יום העצמאות, כשברקע מתיחות בגבול לבנון. בערב יום הזיכרון נהרג דני חיו, בן 18, מפגיעת קטיושה בקריית-שמונה. ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, הגיעה לעיר הצפונית וליוותה את הצעיר בדרכו האחרונה. "לבנון בחרה בדרך אחרת - היא מוכרחה ללמוד, כמו שלמדו שכנינו מהדרום ומהמזרח. אש אינה יכולה להיות רק בצד אחד של הגבול", אמרה אז.

מטס חיל האוויר בשמי חיפה, ב-1963 (צילום: דוד רובינגר)

והיו גם חגיגות. רבבות יצאו לחוג את יום העצמאות בטבע, בחופי הים, הפארקים, החורשות והיערות. בכרמיאל, למשל, נערך פיקניק המוני של תושבי העיר בחורשת הזיתים. למקום הוזמנו גם השכנים, מהיישובים הערבים הסמוכים. בחגיגות בשארם א-שייח השתתף מבקר המדינה דאז, ד"ר יצחק נבנצאל, שהיה אורח הכבוד במסיבה שנערכה בחוף הים - בה השתתפו בעיקר חיילים.

ברמת-גן לא איפשרו החוגגים לזמרת נחמה ליפשיץ לשיר. כל נסיונותיו של המנחה להסביר ל-30 אלף הצופים באיצטדיון הלאומי, שמדובר בזמרת מפורסמת לא צלחו, והיא ירדה מהבמה לאחר ששרה שיר אחד. הקהל רצה אז לשמוע שירים יותר "עכשוויים".

1980 - הפגנת "גוש אמונים" בבירה

עוד עשור חלף עבר לו וב-1980 חגגה ישראל את יום העצמאות ה-32. בירושלים התקיימה צעדה, אך הפעם לא של צה"ל, אלא של תומכי "גוש אמונים" שקראו לא לפגוע באחדות ירושלים ולהציב את הדרישה שירושלים המאוחדת תהיה בירת ישראל - כתנאי למשא ומתן עם מצרים. באותו הזמן שבתו רעב ראשי המועצות מעבר לקו הירוק.

פנחס נריה מראש-העין זכה באותה שנה בתואר חתן התנ"ך לנוער, כאשר צבר 100 נקודות מתוך 100 אפשריות. הוא קיבל את הפרס מידי ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. עוד קודם לכן, בטקס הדלקת המשואות בהר-הרצל, הועברו הדגלים מפיקוד הדרום לחיל השריון.

ושוב היו כאלו שלא חגגו. בשכונת מאה שערים בירושלים הונפו הפעם כמה דגלים שחורים, על-ידי אנשי נטורי קרתא. כששוטרים הגיעו למקום להסיר את הדגלים, הם נעלמו לפתע.

1990 - דגל על ישיבת הדגל

ביום העצמאות של 1990 קילקלו החרדים הפגנה של חילונים. החילונים הגיעו לישיבת פוניבז' בבני-ברק, במחאה על כך שלא נתלה דגל ישראל, אך הופתעו כשגילו דגל כחול לבן על מבנה הישיבה של הרב שך. במקום זה מחו המפגינים על אי גיוס בני ישיבות לצה"ל.

בזמן החגיגות היו הפוליטיקאים עסוקים בהרכבת הממשלה. יום לאחר יום העצמאות פתח ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, במגעים להרכבת ממשלת ימין צרה - לאחר "התרגיל המסריח". ח"כ אפרים גור מהמערך ערק כמה ימים לאחר מכן לליכוד. גור מונה לסגן שר התקשורת ולאחר חמישה חודשים שודרג לתפקיד סגן שר התחבורה. בארצות-הברית הזהירו אז את שמיר, כי תשובה שלילית לתוכנית בייקר "עלולה לפגוע בתהליך השלום".

ובחזרה לחגיגות. דוד לוי, שמונה חודש לאחר מכן לשר החוץ ולסגן ראש הממשלה, התפנה ממלאכת הרכבת הממשלה ושיחק רמי עם חבריו באחד מחופי הכנרת. שמיר העניק את הפרסים בחידון התנ"ך לנוער, בו זכו מיכל ויינגורט ושחר חזן.

2000 – ויצמן התמוטט וקם

ביום העצמאות ה-52, בשנת 2000, הקפיץ הנשיא דאז, עזר ויצמן, את אנשי לשכתו. הוא קיבל במשכנו דיפלומטים זרים והשאיר בצד את מקל ההליכה בו נעזר באותה תקופה. במשך כשעה עמד ולחץ את ידיהם של הנציגים מחו"ל. בשלב מסוים נתקף בחולשה ופונה לחדרו. רופא הוזעק לטפל בו, ולאחר טיפול קצר שב הנשיא והמשיך בשגרה.

מטס חיל האוויר ביום העצמאות בשנה שעברה (צילום: דודו אזולאי)

כמה שבועות לאחר יום העצמאות, שחל אז בחודש מאי, יצא אחרון חיילי צה"ל מלבנון. ארץ הארזים בערה אז, וחילופי אש בין כוחות צה"ל למחבלי חיזבאללה היו דבר שבשגרה. מאחד הכפרים בגזרה המזרחית נורו אפילו קטיושות. המטיילים, שהגיעו לאצבע הגליל, לא עצרו בקריית-שמונה והמשיכו לרמת-הגולן.

ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, בחר לחגוג בעיירה שלומי שבגליל המערבי, שם אמר: "שום דבר לא יכופף את האנשים של שלומי והאזור, אנחנו יותר חזקים ולא מפחדים". חמש שנים לאחר מכן, בערב יום העצמאות, התפוצצו קטיושות ששוגרו מלבנון בשלומי.

והיו גם נפגעים בחג. בפרדס-כץ נפצע גבר בן 60 מתרסיס שלג. לבית החולים "אסף הרופא" הובאו בערב החג תשעה חוגגים, שנפגעו גם הם מתרסיסים. בחצר מחסני היקב בראשון-לציון פרצה שריפה, לאחר שזיקוק פגע במקום. החוגגים למדו שגם מנגל עלול להיות מסוכן. בן 8 מאשדוד נפצע באורח בינוני-קשה, לאחר שנכווה כשבני משפחתו הדליקו מנגל.

זיקוקים בטקס בהר-הרצל (צילום: גיל יוחנן)

50 שנה אחרי שהוריהם חגגו את יום העצמאות, יצאו צעירים ערבים מכפר בגליל לציין את "יום הנכבה". הם שרפו את דגלי ישראל, קראו קריאות בגנות המדינה: "דגל פלסטין דיגלנו - חובה עלינו להניפו. דגל ישראל אויבנו - חובה עלינו לשרוף אותו". באירוע צעדו המפגינים, בהם גם חברי כנסת ערבים, מכאבול שבגליל הערבי, לכפר הנטוש דאמון.

ומה קרה במאה שערים? אחרי שתלו דגל בריטי ב-1950 ודגלים שחורים ב-1980 - הגיע תורם של דגלי פלסטין. בנוסף נרגם גם רכב, שעליו

 נתלה דגל ישראל, שנסע בשכונה. ובכל זאת היו דגלים שחורים - שנתלו על בית הכנסת של חסידי סאטמר. על הדגלים נכתב: "לאות אבל על 52 שנות קיומה של מדינת ישראל".

יום ההולדת ה-62 למדינה יצוין בחגיגות ברחבי ישראל. אמנים ימהרו מבמה לבמה, מטוסי צה"ל יטוסו במפגן בשמי הארץ, צה"ל יפתח כמה בסיסים למבקרים, מאות-אלפים ייצאו לפארקים וליערות כדי לעשות על האש ובנו של ראש הממשלה, אבנר נתניהו, ינסה לזכות בתואר חתן התנ"ך לשנת תש"ע.

חג עצמאות שמח