הלכות יום העצמאות
מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר ולהלבישו בגופיה וזוג כפכפי אצבע. ושמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים מיני גבינות וצולים אותן תחת לצלות בשר על האש. גיל סלוביק עם הלכות עצמאות
1. בימי דוד בן-גוריון, כשנתקבצו כמה משוגעים להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ועמדו שכניהם ללמדם שחייה בים הגדול, עמד להם הקב"ה בעת צרתם, רב את ריבם, לחם את מלחמתם, ונתן ערבים ביד מעטים, וקבעו יום ה' באייר זה להודות ולהלל לדור תש"ח.
2. "יום העצמאות" על שום מה? על שום עצמאותנו, שעומדים אנו בזכות עצמנו, בלא שנצטרך לפרנסה זה לזה (אלא לעמותות הצדקה) ולא לעם אחר (חוץ מאמריקע), ובנינו במו ידינו מדינה לתפארת ומגדלים כעורים שראשם בשמיים (הולילענד בלע"ז) אשר עיני אלה המפקחים על היתרי בנייתם טחו מראות את כיעורם, כדכתיב: "והשוחד יעוור עיני פָּקַחִים".
3. זריזין מקדימין למצוות, ועל כן נהגו הרשויות להתחיל לתלות דגלים ברחובה של עיר שלושים יום קודם החג. פתח רבנו תם ואמר: ראו מה נאים מעשיה של רשות זו, שתולה דגלים בכל שדרה ועל כל עמוד חשמל רענן. נענה ר' ארנונה ואמר: כל מה שתלו – לצורך עצמן תלו, שבצד דגלי המדינה תלו דגלים עם סמלי הרשות המקומית, ופעמים הרבה נראים דגלי אותה רשות הרבה יותר מדגלי המדינה, עד שבטלים דגלי המדינה בשישים.
4. כל החומרים כשרים לעשיית הדגל ובלבד שיוכל להתנפנף ברוח מצויה, ובדיעבד יוצאים ידי חובה גם בדגל סטנדרטי מניילון זול המחולק חינם אין כסף עם עיתוני יום העצמאות, יחד עם דמות איקונין של גדול הדור הרב אלוף (רמטכ"ל בלע"ז). ושמעתי כי בשנה זו ציווה שר הביטחון שדמות האיקונין של הרמטכ"ל
הטור הקודם
הלכות שופינג
גיל סלוביק
"בן 3 חודשים ל'פוקס בייבי', בן 3 ל'פוקס קידס', בן 13 לפוקס מען, בן 18 ל'ריקושט', בן 21 ל'העפי טי'י, בן 50 הריהו כמי שעבר ובטל מן הקעניון". גיל סלוביק עם מדריך השופינג
5. יתלה הדגל במרפסת הפונה לרשות הרבים, כדי לפרסם הנס. מצווה להרבות בנוי מרפסת ולקשטה במיני שרשרות עם סמלי חילות צה"ל ודגלי ישראל כחול-לבן תוצרת צ'יינה. המהדרין תולין שרשרת נורות צבעוניות של כריסטמעס, והמהדרין מן המהדרין תולין את אותן מנורות כשהן מסודרות במתכונת מספר שנות המדינה. לעניין נוי מרפסת אין שיעור, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו להתחרות במרפסת של השכנים.
6. מנהג היאפים במגדלי גבעת שמואל שלא לקשט מרפסותיהם כלל, אלא ממנים את ועד הבית שליח לדבר מצווה כדי שירכוש דגל אחד ענק ויתלהו לאורך הבניין כולו, מן המסד ועד הטפחות, בבחינת הגודל כן קובע.
7. תחילה נהגו ישראל להרכיב דגלים גם על גבי מרכבותיהם, ונתחכמו לעשות מיני פטענטים מפוקפקים לתפיסת הדגל בין החרכים של חלונות ודלתות הרכב, ואף נהגו להעמיד תינוקות של בית רבן שימכרו דגלי פטענט אלה בכל צומת ותחת כל רמזור רענן. משנתרבו חרדים הסוברים כי דין הדגל בתלוש דווקא, ונתמלאו הרחובות ברכבים שעליהם גדם הדגל בלבד, החלו ישראל להמיר את דגלי הפטענט במיני מגנטים הנדבקים לצידי הרכב, אשר ניתן להסירם בקלות באם נצטרך לעבור בערים מוקפות חרדים. ייזהר מלהדביק את דגל המגנט בצידי החלק האחורי של הרכב, מחשש מראית עין, שמא ייראה הדגל כמדבקת ליסינג, ואינו יוצא ידי חובת פרסומי ניסא.
8. אין להתפלל תפילת ליל יום העצמאות מתוך סידור, אלא מתוך חוברת המחולקת על ידי המפד"ל והאיחוד הלאומי מדי שנת בחירות. וכיוון שנהגו אותן מפלגות להדפיס את מצעיהן ותמונות ח"כיהן באותן חוברות, לא נשתייר מקום אלא לשברי פסוקים בלבד, ולא לתפילת ערבית עצמה, ורבה המבוכה.
9. במקצת קהילות נהגו מנהג מגונה להתקוטט ולריב אם לומר הלל שלם או בדילוג, אך ברוב הקהילות לא נהגו להתקוטט ולריב על זוטי דברים, אלא תחת זאת נהגו להתקוטט ולריב אם לומר הלל עם ברכה או בלי ברכה - וכל קהילה תתקוטט כמנהג אבותיה. עוד נהגו גבאי בית הכנסת לקשטו במיני סרטים כחולים ולבנים, ולארגן הרצאה של אלוף במיל' בענייני דיומא.
10. מייד בתום תפילת ערבית ירוץ לביתו כדי לחזות בסופו של טקס פתיחת אירועי יום העצמאות, למען לא יפספס מלחזות בטובי לוחמינו האמיצים עומדים כנחנחים במתכונת סמל המדינה, דגל המדינה, ומספר שנותיה. ושמעתי כי דמות צורות משונות יש לו לרס"ר בטבלא שבקיר לשכתו בהן מעמיד את החיילים המסכנים מדי יום העצמאות, ונהנה מאוד מעצמו.
11. נהגו ישראל לצאת לזבח ולקטר בבמות בליל החג. ועל מה מקטרים? על שמתחיל הערב בהופעה משמימה של להקת מחול מקומית, ורק משנתייבש הקהל כדבעי מביאין את "האומן המרכזי" כדי שישיר שני שירים, ייטול מחצית מתקציב העירייה, ויעבור לבימה הבאה. כלל נקוט בידך: ככל שגירעון הרשות המקומית גדול יותר ועניי העיר מרובים, כך תשפוך היא יותר כסף על "האומן המרכזי". מייד בתום ההופעה שורפין את שארית תקציב העירייה בזיקוקי די-נור.
12. תחילה נהגו ישראל להכות זה בזה בפטישי פלעסטיק המצפצפים ארבעים מלקות חסר אחת. בימינו, כשמהדרין ישראל להכות זה בזה עד אין מספר גם בשאר ימות השנה, פסק המנהג.
13. לאחר שיתפלל שחרית וישמע את ההלצה הקבועה על הפטרת "עוד היום בנוב ינופף ידו", יחל בהכנות לצליית קרבן החג. ועל מה נצלה? על מזבח רבוע או מעוגל ועליו אסכלה רותחת שתחתיה גחלים לוחשות (מנגל בלע"ז). מהיכן מדליקין המנגל? מגן סאקר ליער בן שמן, ומיער בן שמן לפארק הירקון, ומפארק הירקון לכל מדשאה פנויה ואי תנועה קטנטן, עד שהיה רואה כל ישראל לפניו כעמוד עשן.
14. מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר. עוד נהגו ישראל למנות גם משנה לממונה, כדי שיעוץ לממונה שלל עצות אחיתופל. טרם שיחל למנגל, יפשוט הממונה את בגדי החג, יטבול ויסתפג, ויביאו לפניו גופיה קרועה בכתף, מכנס שרברבים הקטן על מידותיו, וזוג כפכפי אצבע - שעבודת יום העצמאות בבגדי לבאנט.
15. ידליק הפחמים איש כמנהג אבותיו, שרבו המנהגים והעצות בעניין זה, ולצאת ידי כולם אי אפשר. במה מדליקין ובמה אין מדליקין? מדליקין בחומר בעירה נוזלי המושפרץ מבקבוקון פלעסטיק, בקוביות נפט לבנות שאינן מתכלות לעולם ואין איש יכול לעמוד מפני ריחן, ובפחמים יוקרתיים מצופים חומר דליק.
16. יש לצאת בכל תוקף כנגד מנהג הרפורמים המנסים להכניס "מודרנה" לדת קודשנו העתיקה, ותחת לעשות "על האש" עושים הם "בר בי קיו", על גבי "גריל גז יוקרתי", וצולין נתחי אנטרקוט מידיום-וול כשהם לבושים בחליפות ועניבות, ואינם מנפנפים כלל. ועוד שמועה שמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים, אוי לאוזניים שכך שומעות, טופו ומיני גבינות וצולים אותן על אותם גרילי גז תחת לצלות בשר על האש. ונראה בעיני ששמועה זו סתם לשון הרע היא, או דבר שחוק והלצה, שאיני יכול לצייר בנפשי מעשה נבלה כגון דא בעיצומו של חג.
17. הכל כשר לנפנוף: קרטון מקופל של שישיית קולה, קרש חיתוך ירקות, ואף מגשית הקרטון של הכנפיים. מנהג יפה נהגו ישראל לנפנף בכמין יעה שטוח עשוי פלעסטיק צבעוני הנמכר ב"הום צנטער" כ"נפנף" בדמי קנים בזול. כיצד ינפנף? שבע ימינה ואחת שמאלה, ולא יתכוון לנפנף לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. בזמן שהממונה מנפנף, ימרס המשנה לממונה במשרת הפרגיות, ויעיר לממונה כי נפנופו אינו נפנוף.
18. משמילא כרסו בש"ס (שישה סטייקים) ופוסקים מלהביא לו עוד קבב, ישאיר את כל הלכלוך במקומו מחשש טלטול ביום טוב, ויחזור לביתו לצפות בטלוויזיה. כל שלא ראה שלושה סרטים אלה ביום העצמאות לא יצא ידי חובתו: גבעת חלפון אינה עונה, השוטר אזולאי, צ'רלי וחצי. יש אומרים: אף חגיגה בסנוקר ודיזנגוף צט'. מי שאין בביתו טלוויזיה, יאזין ברדיו למערכונים של הגשש החיוור, ולכרוז המודיע מדי חמש דקות כי מוזיאון חיל האוויר בחצרים נמצא רק חמש דקות מבאר שבע (ומשום מה נמנע אותו כרוז (טרנר בלע"ז) מלהזכיר שבאר שבע נמצאת כשעה וחצי מתל אביב).
19. בבוקרו של החג מוציאין מן הבוידעם את אבשלום קור ומנערים אותו מן הנפטלין, למען יוכל להנחות את חידון התנ"ך. מאי חידון התנ"ך? מלקטים תינוקות של בית רבן מרחבי התפוצות, ומציקים להם בסבבי שאלות זהות ושאינן זהות, ואף בשאלת השאלות של ראש הממשלה, עד שמקרקס הנציג מישראל את זאטוטי התפוצות העילגים. והנה, בעודי חופף את ראשי בערב שבת האחרון, בא אדם ושאלני מה דין שאלת ראש הממשלה במקרה בו אחד מאותם זאטוטים הוא בנו של ראש הממשלה? ודחיתי אותו באמת הבניין שבידי, שאין עסקינן בסוגיות דמיוניות ובלתי מסתברות כגון דא. מנהג יפה נהגו ילדי ישראל לתקוע יתד לחג הבא ולאסוף את בדיחות הקרש של אבשלום קור למדורת ל"ג בעומר.
20. בין שקיעת השמש לצאת הכוכבים, מזמנים את גדולי ישראל לאולם אחד בירושלים ומחלקים להם את פרס ישראל, איש איש בתחומו. וכיוון שהאירוע משמים ומשעמם אף יותר מחידון התנ"ך, ממנים בכל שנה מקרב הזוכים נודניק תורן שתפקידו להתראיין שבעה ימים לפני הטקס לעיתון, ולבוז למדינת ישראל בריש גלי. ומקווים המארגנים שכך אולי יתעורר דיון אם ליתן לאותו האיש את הפרס או לא, ואגב כך עוד עשוי מישהו לצפות בטקס - ואין הדבר עולה בידם.
בפרק הבא: הלכות ג'אנק מייל
צליית קרבן החג - "שה איש לביתו"
צילום: עופר עמרם
מומלצים
