יום הזיכרון: אוהד חיטמן חוזר לצעירי תל-אביב
פרק מיוחד של "תל-אביב ציון 100" לרגל יום הזיכרון, החזיר את אוהד חיטמן לימיו בלהקת צעירי תל-אביב ולאבל האישי שלו: "אני לא חושב שיש מישהו בארץ שלא מתחבר לשכול במובן מסויים. אנחנו מדינה שמתחברת יותר בקלות לעצב מאשר לשמחה"
אחרי 17 שנים, חוזר אוהד חיטמן לצעירי תל-אביב, הפעם על תקן שחקן אורח. זה קורה במסגרת הפינות "ציון 100" המשודרות בערוץ 1 בשעות אחר הצהריים ומשלבות את סיפור הלהקה בסיפורי העיר, החוגגת מאה שנים להיווסדה.
הפרק המיוחד של הסדרה שישודר היום (א', 16:20) מוקדש ליום הזיכרון, ובו חיטמן מתאמן עם הצעירים לקראת המופע "שירים בכיכר", המשודר כל שנה מכיכר רבין. "היה לי ברור שמתישהו אני אסגור מעגל" מספר חיטמן על העבודה מול להקת הנוער העירונית, שאי שם בשנות ה-90 היתה החמה ביותר בארץ. "שיחקתי שם את עצמי וזה היה מאוד מרגש" הוא מוסיף.
השכול לא זר לחיטמן. דודוֹ, ראובן, נפל במלחמת שלום הגליל. "החיבור לפרק היה לי טבעי. בשנה שעברה הופעתי בכיכר עם השיר "החיטה צומחת שוב" שביצעתי גם בפרק, וזו אחריות גדולה להופיע מול כמות אנשים שכזו. יום זיכרון מבחינתי זה יום משפחתי. אני לא חושב שיש מישהו בארץ שלא מתחבר לשכול במובן מסויים. אנחנו גם מדינה שמתחברת הרבה יותר בקלות לעצב מאשר לשמחה", הוא מספר.
ואיך היה לשוב ולעבוד עם "צעירי תל-אביב"? איך החבר'ה החדשים?
"אני חושב שלהבדיל מהתקופה שלנו הם יודעים למה הם נכנסים. מאיתנו רמת הציפיות היתה מטורפת. יום יום של חזרות ועבודה קשה. הדומה הוא שמדובר בחבר'ה מוכשרים שבאים לשיר ולשחק. אני לא יכול להגיד לך מי יהיה סיפור הצלחה בסופו של דבר, אבל חשוב לזכור שגם השחקנים הפחות בולטים בתקופה שלי כמו יעל פוליאקוב ועידו מוסרי, הפכו היום לדמויות מפתח בתעשיה הישראלית".
אתה בקשר עם מישהו מהם?
"את עידו אני רואה ב'קאמרי', גם את טל מדי פעם. באופן אישי הייתי שמח לאיזו פגישת מחזור".
ולסיום, רגע לפני יום העצמאות, מה עם ברכה לחג?
"אני מאחל לנו כמה שפחות ימי זיכרון במדינה שלנו. לצערי במהות שלנו מאוד חשוב לנו העצב כדי שנדע להעריך את השמחה. יום העצמאות לא מספיק חזק בלי יום זיכרון. שיהיה חג שמח לכולם".