האם מותר לשכן להבעיר מנגל בחצר המשותפת?
לפני שאתם מתחילים לשפד את הפרגיות, שימו לב שהשכנים והרשויות לא ישפדו אתכם: האם ניתן למנוע משכן להבעיר מנגל במרפסת פרטית על אדן החלון, אילו פארקים מתאימים להבערת הגחלים והאם הביטוח יפצה על פציעה של מנגליסט הרפתקן? כך תעברו את המנגל בשלום
ישראלים רבים בוחרים מטעמי נוחות, למקם את המנגל במרפסת הבית המשותף. מדובר בתופעה המהווה בשנים האחרונות עילה לאין ספור סכסוכי שכנים, המתלוננים על פגעי העשן והריח שפוגעים באיכות חייהם.
מערכת היחסים בבית המשותף רווייה במתחים בין החלק הציבורי לחלק הפרטי ובין זכות הציבור (או זכות האחר לזכות הפרט). באופן עקרוני, זכות הקניין הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה ולכן כל אדם יכול לעשות בקניינו, קרי בדירתו, כל שימוש ו/או מעשה. יחד עם זאת אנו חיים במדינה דמוקרטית ולעולם אין זכות ללא חובה בצידה. גם זכות השימוש בדירה הינה מוגבלת. ההגבלות הינן שונות:
ישנה הגבלה מכוח תוכנית בניין עיר (אי שימוש בדירה כדיסקוטק), ישנן הגבלות מכוח תקנות (רעש וכו'), ישנן הגבלות מכוח הסכם, כגון: תקנון הבית המשותף וישנן הגבלות מכוח חוק הנזיקין כגון מטרד (לכלוך, עשן וכו'). סוגיית השימוש ברכוש המשותף נבחנת מכוח תקנון הבית המשותף והשימוש הסביר ברכוש המשותף ואי הפרעה לאחר לבצע את אותו שימוש.
באשר לשאלה האם מותר לעשות מנגל במרפסת הפרטית בדירה בבית משותף - אם מדובר בשכן שממנגל אחת לתקופה, במנגל נורמלי, בזמן נורמלי (הן לשעות היממה והן למשך הזמן בו מופעל המנגל) וללא עשן שחודר ישירות לתוך דירה אחרת - הרי לא ניתן למנוע מאדם לעשות מנגל בביתו, אך אם עסקינן בפעולה שגוררת הפרעה בשל פליטת העשן והריח, הרי שהדבר מהווה משום מפגע בטיחותי ותברואתי, המפר את שלוות החיים ומפריע להתנהלות שגרתית ותקינה.
יש מקרים בהם המנגל נתלה על אדן החלון, פעולה זו כבר מהווה שימוש לא סביר באדן החלון ואף השימוש בחלק החיצוני של הדירה יכול לעיתים להיות שייך להגדרה של רכוש משותף - המצריך הסכמת דיירים.
קשה למנוע הפרעה חד פעמית על ידי עשיית מנגל ביום העצמאות, באמצעות פנייה לבית משפט - מה גם, שבאותו היום מקובל וסביר להבעיר מנגלים ואותו שכן "ניזוק" אמור לצפות את אותה הפעולה ולהתארגן בהתאם. רק אם העשן והריח נכנסים אל עבר דירת השכן בשיעור חריג אז יש לתעד את העניין ולפנות לאחר מכן לבית המשפט.
בנוגע להבערת מנגל בחצר הבניין המשותף, הרי שאין בדרך כלל מקום המיועד למנגל ויש צורך בהסכמת הועד ו/או הדיירים למנגל בחצר.
ומה ניתן לעשות על מנת למנוע מהשכן להבעיר את המנגל? ישנם מקרים בהם מדובר בהתנהגות סדרתית וצפוי כי השכן יבעיר את המנגל ויצירת מטרד לשכנים, בלא שהוא כלל מתייחס להערות ולבקשות של השכנים להעביר את המנגל למוקד אחר. במצב שכזה ניתן להגיש תביעה לצו מניעה קבוע נגד אותו שכן. כך למשל קורה גם עם שכנים סוררים שבאופן סדרתי מבצעים פעולה פוגענית ביתר השכנים בבית: זריקת אשפה באופן קבוע בחדר מדרגות ו/או בגג הבניין, גרירות של כסאות ושולחנות באופן קבוע, השתלטות על קרקעות כמקומות חנייה וכו'.
לסיום, על מנת לחסוך כל מחלוקות לעניין אופי ניהול הבית המשותף ניתן לעגן בתקנון הבית המשותף כי אסורה הבערת מנגל בכל חלקי הבניין, אף באלו שאינם מוגדרים כרכוש משותף ו/או כל הנחייה אחרת.
סיכוני אש ופציעות
ככלל, קיים איסור על הבערת אש בשמורות טבע, והדבר מותר רק בחניוני יום או לילה, המסומנים במפות בשלוש נקודות. למי שבחר להתחכם ולעבור על החוק הרי שמוטב שיידע כי זולת הקנס לו הוא צפוי במידה וייתפס, קיים אלמנט נוסף שיכול להכביד על הכיס. הרצון לתור אחר מיקום אקזוטי להנחת המנגל מסתיים לא פעם, בחוויה קצת פחות מרנינה - הגעה לבית החולים עם פציעות.
ככל שהחליט הממנגל לצעוד לשמורת הטבע ולמקם את המנגל במיקום ייחודי, הרי שעליו לדעת כי ישנו שישנו הבדל בסיסי בין תאונה שהתרחשה בעת שהמטייל צעד במסלול מסומן לבין כזו שהתרחשה תוך כדי הליכה במסלול שלא סומן על ידי רשות שמורות הטבע.
במידה ומדובר במסלול מסומן, על פי הפסיקה, תפקיד הרשות הינו להגן על הטבע ולא על המבקר בו ואין לרשות חובה גורפת להגן על המטייל, ובלבד שהסימון לא הטעה אותו.
כמו כן, לא ניתן להלין כנגד הרשות במקרה והממנגל נפל בעת שצעד בשביל לא מסומן, שכן, על פי הפסיקה, הרשות לא נדרשת להתקין מעקות ואמצעי בטיחות בכל תוואי המסלול ויש לזכור שכאמור, שמתפקידה של הרשות לשמור ולהגן על הטבע.
מעבר לכך, מוטב לממנגלים שמוכנים להסתכן ולתור אחר מיקום אקזוטי להנחת המנגל שיהיו מודעים לעובדה, כי אם חלילה נפצעו תוך כדי שהייה באזור מרוחק שהגישה אליו הינה רגלית בלבד, ויש צורך לחלצם, הרי שעלותו של מהלך חילוץ עשוי להגיע לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים, ואין פוליסה סטנדרטית שכוללת החזר הוצאות שכאלו. אמנם, לרוב, המדינה משתדלת להגיע להסדר עם המחולץ בנוגע לסכום, על מנת שלא ייאלץ לשלם סכומים שאין ביכולתו לשלם, אולם רצוי למנוע מלכתחילה הגעה לכדי מצב בעייתי זה ולטייל באופן בטיחותי.
היכן כן מותר להבעיר אש ולמקם את המנגל? יערות קק"ל מהווים פיתרון מעולה ובלבד כי המנגל ימוקם במרחק בטוח מכל צמחייה או חומר דליק אחר, כולל עמודי חשמל או טלפון. אין להקל ראש בדבר, קרו לא מעט מקרים בהם פחמי המנגל שלא כובו עד תום גרמו לשריפה, שאת עלות הנזק שהיא גרמה ניתן לתבוע מהאחראים לכך. איש אינו רוצה לסיים את יום העצמאות כנתבע בתביעת נזיקין בגין נזק אש שנגרם ברשלנותו.
יש לזכור כי הרשות אינה מחויבת להוכיח את רשלנות הממנגל ששכח לכבות היטב את המנגל. ההיפך הוא הנכון, קק"ל ידרשו להוכיח רק כי נגרם נזק והממנגל יאלץ להוכיח כי הוא לא התרשל בתפקודו. המדובר על משימה כלל לא פשוטה שכישלון בביצועה, עלול לעלות לנתבע כסף רב, אם זה יימצא אחראי בדין.
בכל מקרה, במסגרת המצופה מהממנגל, הרי שגם מלאכת הכיבוי מהווה משום פעולה עליה זה אחראי. במידה ותיגרם שריפה בשל כיבוי רשלני ויוחלט להגיש כנגדו תביעה נזיקית, הרי שייבדק האופן בו זה פעל על מנת לכבות את האש. ההנחיות קובעות במפורש כי אין לעזוב את המקום בו הונחו הגחלים, אלא לאחר כיבוי מוחלט שלהם, באמצעות מים ועפר. גם האפר החם מהווה משום מקור נזק פוטנציאלי ואין להקל ראש בכיבויו עד תום.
עו"ד אביב טסה, מומחה בדיני בתים מקרקעין, בתים משותפים וסכסוכי שכנים. עו"ד ערן יעקובוביץ' – מומחה לדיני נזיקין וביטוח.
לפנייה לכתב/ת 
