"האפר ישפיע על האקלים באירופה השנה"

טובי המומחים בעולם התכנסו לפני כמה חודשים כדי לדון בדרכים טכנולוגיות שונות ומשונות שיאטו את התחממות כדור הארץ. הם דיברו על נושאים שנשמעו כמו מדע בידיוני; בין היתר, על פיזור מאות אלפי מראות בשכבות הגבוהות של האטמוספירה כדי שיהדפו את קרני השמש המחממות חזרה לחלל.

יתכן שהר הגעש האיסלנדי, שפולט כבר כמה ימים אפר געשי, חלקיקי סלע, טיפות זכוכית זעירות וגזים רעילים יעשה בשבילם "ניסוי כלים" בקנה מידה שאיש מלא שיערו.

בינתיים האפר אינו מתפזר או שוקע. הוא נותר לרחף שם, נע לאיטו עם הרוחות הגבוהות מזרחה אל מעל יבשת אירופה, ומשבש לגמרי את התעבורה האווירית. האם יש בכוחו לעצור את התחממות כדור הארץ או שמא הזיהום הרב רק יגרום לנזקים חמורים יותר?

המומחים אינם ממהרים לספק תחזיות בנושא הזה, בעיקר משום שההשפעה של האירוע הנוכחי תלויה בהיקפו - והוא הרי לא הסתיים. "ברגע זה לא ניתן להעריך או למדוד את מלוא מימדי התופעה; את זה ניתן יהיה לעשות רק בעוד מספר חודשים", אמר ל-ynet פרופ' מנחם לוריא, מהמכון למדעי כדור הארץ, באוניברסיטה העברית.

כמו עשרות תחנות כוח שפועלות במקביל בשמיים

ועדיין, לוריא סבור שגם אם ההיקף של האירוע הנוכחי טרם נמדד, ההשלכות הסביבתיות יהיו גדולות ומרחיקות לכת. "ברור כבר עתה שמדובר בקילומטרים מעוקבים של חומר - כמו כמה עשרות של תחנות כוח שפועלות במקביל בגובה רב - ואם מסתכלים על תופעות דומות בהיסטוריה, דוגמאת הר הגעש פִּ‏ינַ‏טוּ‏בּ‏וֹ בפיליפינים, ניתן להעריך שהשנה הקרובה תושפע מבחינה אקלימית מההתפרצות".

הר הגעש פינטובו היה רדום כ-500 שנים - עד לשנת 1991. כשהתפרץ באותו קיץ, נפלטו לאטמוספירה כמויות עצומות של אפר געשי. ענן האפר העצום שהוא פיזר באטמוספירה הצליחו להביא להתקררות של חצי מעלת צלזיוס בטמפרטורת השטח של כדור הארץ למשך שנה שלמה. חוקרי אקלים בדקו ומצאו כי החורף שהגיע לאחר אותו קיץ היה גשום יותר באופן משמעותי מהחורפים בעשרות השנים שקדמו לו.

התקררות דומה - קטנה יותר - אירעה בשנת 1980, כשפסגתו של הר הגעש סנט הלנ'ס במדינת וושינגטון בארה"ב התפוצצה. האירוע היה מרשים מאוד, אך היקף הזיהום היה כעשירית מאירוע פינטובו.

"פינטובו היה כה עוצמתי, עד שחלקיקים שנפלטו ממנו הגיעו לססטוספירה. אם זה יקרה גם כאן, אפשר בהחלט להעריך שתהיה השפעה אקלימית", סבור לוריא.

מומחים: הגודל קובע - וזה אירוע קטן יחסית

מה גודלה של ההתפרצות הנוכחית? כמו לוריא סבור שמוקדם מדי לקבוע. לעומתו, קולין מקפרסון מאוניברסיטת דורהאם באנגליה, סבור שהאירוע הנוכחי קטן מדי מכדי לגרום להתקררות האקלים או להשפעה אקלימית ארוכת טווח. לדבריו, ענן האפר מרחף נמוך מדי באטמוספירה כדי ליצור השפעה כה דרמטית.

עמנואל בוקרי, משירות החיזוי הצרפתי, הסביר לסוכנות הידיעות AFP שבהתפרצות של פינאטובו, האפר התרומם לגובה של 18 ק"מ מעל החוג הטרופי. "זה לא אותו הדבר במקרה הזה, כשהאפר התרומם לגובה של 6 ק"מ בלבד, ורק חלקו לגובה של 11 ק"מ. באזור זה של האטמוספירה - הטרופוספירה - יש רוחות חזקות שמפזרות את האפר".

גם קתרין גודינף, מהמכון הלאומי הבריטי לסקרים גיאולוגיים (BGS), סבורה שמדובר באירוע קטן. "כרגע, זה בערך פי 100 קטן יותר מההתפרצות של סנט הלנ'ס (שהיה כאמור עשירית מפינטובו). בהיקף הזה לא סביר שיהיו השפעות על האקלים".

עוד היא אומרת, שגם אם ההתפרצות הנוכחית תעמעם את הקרינה הנספגת בכדור הארץ, עדיין מדובר ב"הפסקה זמנית" של הנזקים שגורמים בני האדם בגזי החממה שהם פולטים, וגורמים להתחממות ולשינוי האקלים. על פי נתוני הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם, טמפרטורת שטח כדור הארץ עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס מ-1906 ועד 2005. במחצית המאה האחרונה, קצב ההתחממות הואץ והיה 0.13 מעלות צלזיוס בעשור.

התרחיש הסביר יותר: גשם חומצי

המדענים סבורים לפיכך, שלאירוע הנוכחי יהיו השלכות "מקומיות" - כלומר ישפיעו על אירופה ומזרח היבשת - ורק אם הר הגעש ימשיך לפלוט אפר במשך זמן ארוך. השפעה גלובלית אחרת שעלולה להתרחש היא פגיעה של האפר והגזים בשכבת האוזון, המגינה על כדור הארץ מהקרינה האולטרה-סגולה של השמש.

אך התרחיש שרוב המדענים מוכנים "לחתום" עליו כבר עכשיו, קשור לאסון סביבתי חמור לא פחות: גשם חומצי.

הם מזכירים התפרצות גדולה באיסלנד בשנת 1780 שנמשכה שנתיים, ופלטה לאוויר כמויות עצומות של גופרית. התוצאה הייתה ערפיח שריחף מעל אירופה וגרם למיליונים למות מחנק, ולגשם חומצי שפגע ביבולים בצורה אנושה.

גשם חומצי נגרם כאשר הגופרית שנפלטת מהר הגעש מתחמצנת לחומצה, ואז נמסה בתוך העננים ויורדת בתור גשם. "זה בהחלט יכול להתרחש, ולגרום לפגיעה ביערות, בצמחיה ובמיוחד באגמים , במקורות מים ובאוכלוסיות בעלי חיים שחיות במים. ישנו גם מרכיב בריאותי ומרכיב של פגיעה בצמחיה", מסביר לוריא.

האם יש לנו מה לעשות בנושא? כנראה שלא. למרות הסכנות הסביבתיות הצפויות, לוריא מדגיש: "מדובר בהיקפים אדירים של חומר ואנרגיות. זה בל יתואר. בהיקפים הללו האדם אינו יכול להתגונן".