"להעלות את דמי האבטלה - אך לא על חשבוני"
פרופיל מחפש העבודה בישראל - 2010: יותר אופטימי מפסימי, מחפש בין חודש לחצי שנה, בודק את האופציות שלו גם כשהוא מועסק, מרגיש שמעסיקים מפלים לרעה בעלי מוגבלויות או נכים וערבים, וחושב שאפשר לשלב קריירה ומשפחה
פרופיל מחפשי העבודה בישראל - 2010. סולידריות? רק אם זה משתלם. רוב מחפשי העבודה רוצים יותר דמי אבטלה ולתקופה ארוכה יותר, אך רק מיעוטם יסכים לממן הקלות אלו מכיסו עם שובו לעבודה. כך עולה מסקר שערך מכון זטה טולס עבור אתר הדרושים AllJobs.
- מה קורה בשוק התעסוקה? קרא בערוץ קריירה
- אוכלוסיות מופלות: יריד תעסוקה לבעלי מוגבלויות
- 1 מ-3 מחפשי עבודה טוען לאפליה
כ-67% מכלל מחפשי העבודה בישראל חושבים שהמדינה צריכה להאריך את תקופת מתן דמי האבטלה, וכ-74% חושבים שהמדינה צריכה להגדיל את דמי האבטלה. ככל שעולה הגיל כך גדלים האחוזים ל-70% ו-80%, בהתאמה. אך כשנשאלו מחפשי העבודה האם יסכימו לתשלום תוספת של 1.5% במס הכנסה עם חזרתם לעבודה כדי לממן זאת, רק כ-42% הביעו הסכמה כלשהי לכך.
הנשים ובני ה-36 ומטה הם אלו שהטו לרעה את הכף (רק 34% מהנשים ו-35% ממחפשי העבודה הצעירים היו מוכנים לתוספת למס הכנסה). זאת, בעוד פיהם וליבם של רוב מחפשי העבודה המבוגרים והגברים היו שווים (כ-51% וכ-53%, בהתאמה).
אז מיהו מחפש העבודה הישראלי? יותר אופטימי (39% מהמשיבים) מאשר פסימי (14% מהמשיבים), מחפש בין חודש לחצי שנה (48% מהמשיבים), בודק את האופציות שלו גם כשהוא מועסק (כרבע מהמחפשים עושים זאת בזמן שהם מועסקים), מאמין בעיקר באתרי דרושים באינטרנט (62% מהמחפשים), מרגיש שמעסיקים מפלים לרעה בעלי מוגבלויות, אמהות, מבוגרים, ערבים ויוצאי אתיופיה, וחושב שאפשר לשלב קריירה ומשפחה בלי בעיה.
ומה הדבר החשוב ביותר למחפש העבודה? גובה המשכורת (21.55%) נמצא בראש הטבלה, אחריו, עניין הנאה ואתגר (20.27%), לאחר מכן ביטחון תעסוקתי ויציבות (11.5%), אפשרויות קידום (11.5%), יחסי עבודה טובים (11%), הטבות ותנאים סוציאליים (10%), קירבה גיאוגרפית לבית (7.45%), גמישות בשעות העבודה / עבודה מהבית (5.6%), ובסוף - היוקרה והמיתוג של החברה (1.2%).
כמה זמן בשוּק?
כ-32% ממחפשי העבודה נמצאים בשוק פחות מחודש, כ-32% נוספים נמצאים בין 3-1 חודשים, כ-17% בין 3-6 חודשים, כ-11% יותר מחצי שנה עד שנה, וכ-8% מחפשים עבודה יותר משנה. כצפוי, שיעור מחפשי העבודה המבוגרים יותר (בני 36 ויותר) הנמצאים בשוק יותר משנה הוא פי 2.5 (13%) לעומת מחפשי העבודה בגיל 35 ומטה.
כמו כן, באופן כללי נראה שההתאוששות בשוק העבודה תורמת לאופטימיות של מחפשי העבודה: רק 14% מהם העידו בסקר שהם פסימים באשר לסיכוייהם למצוא עבודה בזמן סביר, לעומת 39% שהעידו שהם אופטימיים. כל השאר העידו שהם "ככה ככה".
מי הכי מופלה?
ומי הכי מופלה בקבלה לעבודה? בראש הרשימה בעלי מוגבלויות (17%), אחריהם אמהות (כ-15%), ערבים (14.5%), יוצאי אתיופיה (כ-14%), גברים מעל גיל 40 (כ-14%) ונשים באופן כללי (כ-6%). אחוז אחד בלבד מהנשאלים חושב שאין כלל אפליה בשוק העבודה.
ונתון לא-מפתיע: לגברים עדיין קל יותר לנהל קריירה וליהנות מחיי משפחה. בשאלה לפי דעתך, באיזו מידה ניתן לשלב קריירה ומשפחה? כ-62% מכלל המדגם טוענים כי ניתן לשלב בין קריירה למשפחה. בקרב גברים שיעור זה עומד על 68% והוא גבוה משמעותית בהשוואה לנשים: 60%. בקרב עובדים מבוגרים יותר ישנו שיעור גבוה יותר המסכים כי ניתן לשלב בין קריירה למשפחה.
בסקר השתתפו 512 מחפשי עבודה במדגם כלל ארצי.