ענן האפר: חברות התעופה יפסידו 1.7 מיליארד ד'
כך מעריכים בארגון התובלה האווירית הבינלאומי. בצד החיובי: בשל קרקוע המטוסים, הוצאות הדלק של חברות התעופה פחתו ב-110 מיליון דולר ליום, לעומת יום רגיל
ענן האפר הוולקני עלה לחברות התעופה בהפסד הכנסות בגובה של למעלה מ-1.7 מיליארד דולר מיום חמישי שעבר, ובמשך שישה ימים של שיבושים בטיסות - כך על פי הודעת ארגון התובלה האווירית הבינלאומי (IATA) מהיום (ד').
במהלך שלושה ימים שבהם השיבושים היו חמורים במיוחד, בין ה-17 ועד ה-19 באפריל, מדובר בהפסד הכנסות של 400 מיליון דולר בכל יום.
"בשיאו, המשבר השפיע על 29% מהתעופה העולמית ועל 1.2 מיליון נוסעים מדי יום", מסר בהודעת הארגון המנכ"ל, ג'יובאני ביסינאני, "ההשפעה היתה גדולה מזו שלאחר אירועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001, אז המרחב האווירי בארה"ב נסגר למשך שלושה ימים".
בהיבט החיובי, בארגון מציינים שישנן מספר עלויות שנחסכו מחברות התעופה בשל קרקוע המטוסים, למשל הוצאות הדלק שלהן פחתו ב-110 מיליון דולר ליום, לעומת יום רגיל. "אבל חברות התעופה התמודדו עם הוצאות נוספות, לרבות טיפול בנוסעים. עבור התעשייה שהפסידה 9.4 מיליארד דולר בשנה שעברה, וצפויה היתה להפסיד עוד 2.8 מיליארד דולר ב-2010, המשבר הנוכחי הרסני", נכתב בהודעה, "זו מכה קשה בתקופה שבה חברות התעופה הן במצב הפיננסי הקשה ביותר שלהן. חברות התעופה באירופה כבר צפויות היו להפסיד 2.2 מיליארד דולר השנה, ההפסד הגדול ביותר בתעשייה".
"בשעה שאנו סופרים את העלויות של המשבר", אמר ביסינאני, "אנו צריכים למצוא דרכים להמתיק את ההשפעה. כמה נמלי התעופה, בהם הית'רו בלונדון וזה של דובאי, ויתרו על עמלות נחיתה, ונמלי תעופה אחרים חייבים גם הם לפעול כך. אבל התפקיד החשוב ביותר הוא של הממשלות".
בין היתר, ביקש הקלה בכל הקשור לאיסור טיסות לילה בנמלי תעופה שונים בעולם, כדי שחברות תעופה "ינצלו כל הזדמנות כדי לסייע לנוסעים מעוכבים לשוב לבתיהם בהקדם האפשרי". הוא אף הפציר בממשלות לבחון דרכים לפצות חברות תעופה על הפסדי הכנסות, וציין כי לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, הממשל האמריקני פיצה חברות תעופה בחמישה מיליארד דולר בשל קרקוע המטוסים: "על המדינות באירופה לספק סיוע דומה".
"אני הראשון לומר שהתעשייה הזו לא רוצה או צריכה הצלות מקריסה", אמר ביסינאני בהודעתו, "אבל המשבר הזה אינו נובע מניהול כושל של עסקינו. זהו מצב יוצא מן הכלל, שכולל גם קבלת החלטה אומללה של הממשלות". בכך הוא מתייחס למשך הזמן שבו המרחב האווירי היה סגור.