אצטלה ירוקה לפשעים שחורים

40 שנה לאחר הכרזתו, יום כדור הארץ שמציינים היום יכול לחגוג לפחות הישג משמעותי אחד – כולם רוצים להיות ירוקים. לצד ההישג הראוי הזה, חשוב לדעת שלעיתים הצבע הירוק מהווה רק טיוח צבעוני.

כך למשל, חברת "דאו" (DOW) האחראית למותם ישירות או בעקיפין של 23 אלף איש מדליקת גז קטלנית בבופאל שבהודו ב-1984, ממרקת את תדמיתה במימון פרויקט סביבתי - אך עד היום לא קיבלה אחריות לארוע, למרות שמדובר באסון התעשייתי הגדול ביותר. פיצויים חלקיים בלבד ניתנו לתושבים, שרבים מהם חלו כתוצאה מהדליפה. החברה אף מסרבת לפרסם עד היום את רכיבי הגז המדויקים שדלפו ממפעלה.

אנו עדים למקרים רבים מאוד בהם תאגידים וחברות המתהדרים בשינוי ירוק עושים זאת למטרה אחת ויחידה – תדמית נקייה, שמטרתה לכסות על זיהום שפוגע לא רק בסביבה אלא גם באוכלוסייה. אחרי שנים רבות של מאבק מוצלח, רבים בעולם הפנימו את החשיבות בשמירה על סביבה נקייה ואיכותית בת קיימה, אולם החיבור הטבעי בין איכות סביבה לזכויות אדם – אבד.

תאגיד הנפט "של" (Royal Dutch Shell), שדירוג Fortune 500 הצביע עליו כתאגיד הגדול בעולם ב-2009, מצהיר באתר האינטרנט שלו על מחויבות אמיתית לסביבה במסגרת פעולותיו העולמיות. אין ספק כי עצם הצורך של התאגידים באצטלה ירוקה הנו הישג מרשים, אולם הדשא הירוק של "של" לא רק שאינו ירוק יותר אלא אינו ירוק כלל.

"של" "הירוקה" גורמת נזק סביבתי רב בניגריה, שם היא שואבת נפט זה 50 שנה. גם כיום, החברה ממשיכה להבעיר בצורה בלתי חוקית את הגז המופק כתוצר לוואי של השאיבה, ובכך גורמת לזיהום סביבתי קשה ואף לגשם חומצי המהווה מקור לתחלואה חמורה בקרב תושבי המקום.

בשנות פעילותו במדינה, התאגיד גרם לזיהום נהרות, חוות ויערות, בשל שפיכת 1.5 מיליון טונות נפט; כ-2,000 אתרים בניגריה הוכרזו כרעילים בשל נזילות אלו, ולמרות זאת, עד היום התאגיד נמנע משינוי אופן פעילותו.

זיהום סביבתי של "של" ודומיו, פוגע לא רק בסביבה, אלא מהווה הפרה חמורה של זכויות התושבים המקומיים. זיהום האוויר, מקורות המים והאדמה, פוגע קשות בבריאותם ובחייהם של קהילות מקומיות. קולם אינם נשמע, מאבקם הינו מבודד.

נראה כי לתאגידים כמו "של" ו"דאו" יש אינטרס מובהק לנתק את הקשר בין איכות הסביבה לזכויות האדם, אבל עלינו מוטלת המשימה להזכיר להם ולאחרים את הקשר ביניהם. ולא, הם ימשיכו לרחוץ בניקיון כפיהם בעזרת מיני פרויקטים ידידותיים לסביבה, בעוד שידיהם למעשה שחורות מנפט ומוכתמות בגז ובדם התושבים הנפגעים ממעשיהם.