אנשים עם דם ירוק בעורקים

יש מי שמציינים היום את "יום כדור הארץ"; יש מי שאפילו יכבו את האורות ב"שעת כדור הארץ" בערב. אבל יש בינינו גם לא מעטים שעבורם כל יום הוא יום כדור הארץ, וכל שעה היא עת מתאימה לפעולה למען הכוכב הזה, אנשים שהדם שזורם בעורקיהם הוא כנראה ירוק. מה הם ממליצים לנו לעשות כדי להיות קצת יותר ירוקים בעצמנו?

כבר שמענו על אנשים שלא נוסעים במכוניות, שממחזרים את מי המקלחת להשקייה בגינה, ושנהנים מחשמל שמופק מאור השמש. אז במקום לתת לכם רשימת מכולת של עצות לחיים ירוקים - שמעו את הסיפורים של חמישה אנשים רגילים - לא שוכני מערות ולא לועסים עשבים; אנשים שלא נראים כמו חייזרים אבל הם משקיעים עוד טיפת מאמץ למען המקום הזה. על פי סקר שמפרסם היום המשרד להגנת הסביבה, רבים מאיתנו ממחזרים בקבוקים ונייר, שומרים על הניקיון ומוכנים להפריד פסולת בבית. גם החמישיה שלנו עושה את הדברים האלה - ועוד טיפה.

לא זורקים כלום

איה נח (35) מבינה שמבחינה אקולוגית מגורים בעיר זה לא בעיה אלא הפתרון, ושהסביבה לא צריכה אותנו אלא אנחנו צריכים אותה. "ברגע שמבינים את הסמנטיקה הזו, מבינים שאם אני מזהמת את הסביבה שלי אני בסופו של דבר אפגע בעצמי" אומרת נח, שמעבירה סדנאות באקולוגיה מעשית, ובעיקר מלמדת אנשים איך להכין בחצר הבית (גם הבניין המשותף) קומפוסט משאריות מזון.

אז איך עושים קומפוסט בדירה השכורה שלנו?

"יחד עם השכנים צריך לבחור קומפוסטר (מכל להכנת קומפוסט) שיתאים לצרכים של הבניין מבחינת הנפח. שנית, צריך למצוא מקום מוצל ויחסית נחבא מהעין כדי לצמצם התנגדויות. במקום חייב להיות ניקוז או אדמה שהנוזלים יוכלו להתנקז אליה".

ממה מורכב הקומפוסט?

"הקומפוסט מורכב מחומר אורגני יבש ורטוב, שיש צורך לשמור על איזון ביניהם. אני שמה כמעט כל דבר אורגני: שאריות מזון (אם רוצים להימנע מחתולים ומריח - בלי מוצרי חלב ובשר) וכל מה שמתכלה. החומר האורגני היבש הוא גזם, עלים יבשים, דשא גזום, נסורת וכו'. עורמים את הפסולת האורגנית ומעליה חומר יבש. מדי פעם, אם הקומפוסט לא לח מספיק, משקים אותו קצת במים ללא חומרי ניקוי או סבון. הקומפוסט צריך להיות כמו ספוג סחוט.

לאחר כמה חודשים אפשר להשתמש בחומר שנוצר כדשן אורגני מעולה, לפזר אותו על האדמה בחצר או אפילו לעשות עציצים חדשים של שני שליש קומפוסט ושליש אדמה. מה שטוב בקומפוסט - בניגוד לדשנים כימיים - זה שהוא מתפרק באופן מדוד בצורה טבעית לפי צרכי הצמח".

איך פועל הטבע?

עו"ד גלית סמואל (40) חושבת שגם אם גרים בעיר, זה לא אומר שצריך להתעלם מהטבע שמסביב. סמואל, פעילה נמרצת שפועלת להצלת הקיפודים בעיר, הקימה את "פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו", ואת "רב שיח" - פרויקט הגנה על השיחים בשטחים הלא בנויים בעיר, עסוקה בימים אלה בפרויקט חדש שנחשף כאן לראשונה: "בר בעיר".

מדובר בפרויקט שכבר מניב מרבדי פריחה יפיפיים במקומות שונים ברמת אביב, ועתיד להתרחב גם למקומות אחרים בתל אביב ולערים אחרות. הארגון פועל במשותף עם אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעיריית תל-אביב ודואג ששטחים ציבוריים אינם מרוססים בקוטלי עשבים כימיים ומכוסחים באופן מינימלי.

קוטלי העשבים הכימיים חשודים או ידועים כמסרטנים ומשבשי פעילות הורמונאליים, מחסלים את העלווה הטבעית וצמחי הבר, מזהמים את מי התהום והקרקע ומדלדלים את כמות החי באזור המרוסס, משום שהוא מורעל או סובל ממחסור במזון.

"במקום לזהם ולחסל את הבר בעיר עם קוטלי עשבים כימיים, פנינו לעירייה בבקשה לטיפול אקולוגי בעשבייה בשטחים הציבוריים בעיר, לפי המודל של עיריית פריז" מסבירה סמואל. "לאחר סקר ראשוני שערכנו בסיועו של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל-אביב, מיפינו כבר כ-90 מינים שונים בשטחים שלא רוססו", היא מפרטת.

בין מרבדי הפריחה הצהובים או האדומים שקיימים בשטחים הנקיים מריסוס ניתן גם למצוא צמחי-בר לליקוט ולמאכל (סלק מצוי, חסת המצפן, תודרה סייגית, בן-חרדל מצוי - רוקט, ועוד) ואף צמחים ייחודיים, כדוגמת נורית המלל, שהנו מין נדיר במישור החוף.

גינה לי; גינה לכולם 

גיל מרחב (24) הוא פעיל קהילתי מאז שנותיו בצופים. לאחרונה הוא החל להקים גינות קהילתיות ברחבי העיר שמעניקות לתושבים פינות ירוקות, שבהן אפשר גם ללמוד וללמד את הצעירים את התהליכים הסביבתיים וקצת על שמירת טבע. "אנשים הם חלק חשוב וחיוני בשמירת הטבע בעיר" אומר מרחב.

את הגינה הראשונה שלו הקים מרחב בנאות אפקה ב' (ברח' גליקסברג). "ברגע שישנה התארגנות של כמה אנשים מהקהילה, צריך למצוא שטח ציבורי מתאים ולפנות לעירייה, שתומכת בהקמת גינות כאלו ואף תשמח לתרום את השטח לטובת העניין ולסייע בהקמה" הוא מספר. "במקרה שלנו נעזרנו מאוד גם בילדי הגנים ובתי הספר שמסייעים לטפח את הגינה. כך הם גם לומדים וגם נהנים מגינה סביבתית לתפארת". רוצים להקים גינה: גיל ישמח לשמוע ולסייע.

ירוק הוגן

אבי לוי (46) הוא פעיל סביבה ותיק ורב הישגים. לאחר שסיים להתלות על מנופים ולהקשר למחסומים בהפגנות, הוא פנה לטפח משפחה יחד עם זוגתו יעל ולגדל את נור בן העשר וכליל בת השנתיים. אז ברור שהם ממחזרים, ולא מבזבזים, אבל הם דוגמה חיה לכך שאפשר לנהל אורח חיים מתחשב בסביבה גם בעיר. משפחתו של לוי למשל, מחזיקה ברכב משותף יחד עם משפחה נוספת. ברור מאליו שהעלות השנתית של אחזקת הרכב פוחתת בחצי.

לוי הוא יושב ראש של ארגון "פעולה ירוקה", העוסק במאבקים סביבתיים וסחר הוגן. "לחיי היום יום יש השפעה אדירה על הסביבה", הוא אומר. "היום מאוד מקובל, לצערי, שרווח קודם לכל - לזכויות אדם, לעובדים, לנשים, לילדים, לסביבה או לבעלי החיים. לכן מאוד חשוב להקפיד לצרוך מעט וגם להבין מה צורכים. סחר הוגן מוודא שבני אדם לכל אורך השרשרת - מהמגדלים בשדה או העובדים במפעל ועד הקונה - יקבלו תמורה הוגנת עבור כספם או עמלם.

"ישנם מוצרים רבים כמו קפה, שמנציחים מצבים של ניצול חברתי וסביבתי של העובדים והקרקע. מלבד סחר הוגן ישנם עוד מרכיבים חשובים: במידה ומדובר במזון חשוב שהוא יהיה אורגני במידת האפשר, ושהמוצר יגיע מחקלאים מקומיים ולא מעבר לים כי אז הבאתו לכאן מזהמת את הסביבה ולא תומכת בכלכלה של האזור".

אילו מוצרי סחר הוגן קיימים בארץ?

"אנו מספקים כרגע קפה שחור, אספרסו, שמן זית, זיתים, זעתר, מרווה, מלוחייה, דבשת ענבים, סבונים, דבש, סבוני כביסה, חומרי ניקוי אקולוגיים ועוד מוצרים משתנים".

ירוק וריחני

אייל אנגלמאיר (27) החליט להוסיף לאורח החיים הירוק שלו קצת ריח. אבל מוצרי הבישום וההיגיינה האישית הרגילים מכילים חומרים שפוגעים בבריאות ובסביבה - אלומיניום למשל, שנאגר בגוף והוא חשוד כמסרטן ומחולל אלצהיימר.

אז אנגלמאייר החליט לייצר בעצמו מוצרי בישום ודאודורנטים ידידותיים לסביבה. אין בהם אלומיניום והם מכילים ג'ל בסיס, שמנים אתריים וסודה לשתייה. "הזיעה שלנו היא חומצית והבקטריות המייצרות את הריח חיות בחומציות הזו. כאשר אנו משתמשים בסודה לשתייה שהיא בסיסית, הבקטריות אינן יכולות להתקיים ובעיית הריח נפתרת". הוא מסביר.

הדאודורנט נמכר ב"עץ בעיר", בקואופרטיב האורגני וליחידים, אבל אנגלמאיר ישמח לחלוק את הידע וללמד אתכם איך להכין את המוצרים לבד.