המשטרה: רף השכרות צריך לעלות, אבל בפחות
פרקליטות מחוז ירושלים מערערת בבית המשפט המחוזי בגין העלאת רף השכרות, אותו קבע הרכב שופטים מיוחד בבית הדין לתעבורה. במקום 400 מיקרו גרם, מוכנה המשטרה להעלות ל-290, לעומת הכמות הנחשבת כיום כרף - 240 מיליגרם בלבד
המדינה לבית המשפט: להעלות את רף השכרות, אבל בפחות. פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (ד') ערעור לבית המשפט המחוזי, בגין החלטת בית משפט לתעבורה להעלות את רף השכרות בבדיקות נשיפה ב-66%. עם זאת, הפרקליטות מבקשת - בצעד חריג - להעלות את רף השכרות הנהוג כיום, מ-240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר ל-290. זאת, בהתאם לחוות דעת של מומחים שהעידו בפני בית המשפט לתעבורה.
בערעור שהוגש היום, טוענים בפרקליטות כי החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים - בהרכב מיוחד של שלושה שופטים - להעלות את הרף ל-400 מיקרו-גרם, מוטעית וחסרת ביסוס: "הרף שנקבע על-ידי בית המשפט חסר עיגון בעדויות המומחים, ואין לו תימוכין אף בקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט".
בפרקליטות גם מבקשים מבית המשפט לזרז את הטיפול בערעור, שכן החלטת בית המשפט לתעבורה גורמת לחוסר ודאות במערכת המשפט: "חלק מבתי המשפט מאמצים את שנקבע בפסק הדין, בעוד אחרים ממשיכים לפסוק כפי שהונחו על-ידי בתי משפט מחוזיים, ועל-פי הלכות בית המשפט בעליון המחייבת אותן".
ראוי להזכיר כי בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בעניין פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפיה לא ניתן להסתמך על ממצאי הממל"ז - "אקדח" הלייזר המשמש למדידת מהירות נסיעה - מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותו במעבדות מוסמכות.
"דיוק לוקה בחסר"
הערעור הוגש בעקבות פסיקת הרכב מיוחד של בית המשפט לתעבורה בירושלים, שקבע כי יש להנהיג "מרווח ביטחון" גדול משמעותית מהנהוג כיום בבדיקות של מכשיר הינשוף - מכשיר המשמש למדידת ריכוז אלכוהול באוויר נשוף. בהחלטתם, ציינו שלושת שופטי ההרכב כי למרות שמכשיר הינשוף אמין ומדויק, "דיוק תוצאותיו לוקה לעתים בחסר". לכן, החליטו השופטים ליצור "שולי ביטחון" רחבים, באמצעות העלאת רף השכרות בבדיקות נשיפה מ-240 מיקרו-גרם ל-400 מיקרו-גרם.אלא שלטענת הפרקליטות, "בקביעת רף זה נפלו טעויות עובדתיות, מדעיות ומשפטיות". בכתב הערעור, המתפרס על-פני 15 עמודים, מנסים בפרקליטות לקעקע את כל אחד מהטיעונים שהעלו שופטי ההרכב מירושלים בהחלטת להעלות את רף השכרות.
בפרקליטות טוענים עוד כי אף אחד מהמומחים שהעידו בפני ההרכב, לא המליץ על העלאת הרף באופן כה קיצוני. בערעור מצוטט עד מומחה מטעם התביעה, ד"ר שלמה אלמוג, מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה בתל-השומר, הממליץ על העלאת הרף ל-290 מיקרו-גרם "אם אתה רוצה להיות היסטרי כלפי מעלה". לאור עדותו של ד"ר אלמוג, גם מבקשת הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי יעלה את הרף מ-240 מיקרו-גרם ל-290 מיקרו-גרם: "רף אכיפה זה כולל את אי-הדיוק של המערכת, את הסטייה בריכוז מיכלי הכיול, ואת החשש כי (אחד החיישנים) מדד תוצאה נמוכה, לטובת הנהג, שלא נרשמה".
נקודה נוספת אותה מעלים בפרקליטות, נוגעת לניסיון המצטבר בשימוש במכשיר הינשוף: "לא הוכח ולו במקרה אחד, בו המכשיר טעה - באמצעות בדיקתו מול מכשיר מדידה אחד, או מכשיר ינשוף אחר, או מול בדיקת דם - הדבר מעיד על חוסר הסבירות שבהעלאת רף האכיפה ב-66%".
"תפקידו של המחוקק"
לדברי עו"ד אילון אורון, מומחה בדיני תעבורה, בתי משפט כלל לא אמורים לדון בעניין דיוקם של מכשירי אכיפה - שכן אין להם את הכלים המדעיים להתמודד עם טענות שונות שמעלים מומחים בעד או נגד אותם מכשירים. "הרי איך הם יוכלו להתמודד עם חוות הדעת שיציגו בפניהם מומחים? זהו תפקידו של מחוקק ושל מכון תקינה".
עו"ד אורון גם מותח ביקורת על התנהלות המשטרה בכל הנוגע להפעלת מכשירי אכיפה, שלדבריו הביאה לכך שכנגד מרביתם עומדים כיום פסקי דין המטילים ספק באמינות ממצאיהם - כפי שמוכיח המקרה של הינשוף והממל"ז. "כל התסבוכת היא תולדה של החטא הקדמון - המשטרה נקטה גישה של 'נעשה ונשמע'. קודם נפעיל את המכשירים, ואז נראה מה יקרה".
המשמעות הישירה של הגשת הערעור, מסכם עו"ד אורון, היא המשך מצב אי הוודאות הקיים כיום במערכת המשפט. יש לציין כי לפי הערעור של הפרקליטות, יש כיום כ-10,000 תיקי שכרות שבהם ריכוז האלכוהול שנמדד אצל הנאשם אינו עולה על 400 מיקרו-גרם.
לפנייה לכתב/ת 
