השחיתות גואה: "אין צירופי מקרים, הכל ממוסד"
"זו התנהגות של ארגון. קבוצה גדולה של אנשים שולחת זרועותיה לכל מקום שבו יש פוטנציאל כספי ופועלת בשיטת ההשתלטות". בכירים לשעבר במשטרה הסבירו ל-ynet כי השחיתות תמיד היתה כאן, הבעיה כעת היא ההיקף
פרשת הולילנד, מצעד אנשי הציבור הבכירים ובראשם אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי אל חדרי החקירות, והחשדות הכבדים לשחיתות נדל"נית מצד ראש העיר רמת-גן צבי בר - נראה כי ישראל הפכה למדינה שבה השחיתות הוא כמעט הליך פרוצדורלי. ולא רק אנשי ציבור חשודים במעורבות בחגיגה, אתמול נעצר גם אחת האושיות הבכירות במגזר העסקי - יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, החשוד במתן שוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, באמצעות מתווך.
"השחיתות פה הפכה לשיטתית. להבחנתי הפכנו ממדינה בה השחיתות היא ספורדית למדינה בה השחיתות היא דבר ממוסד.
אנחנו נמצאים במקום בעייתי", סבור ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, שבתפקידו האחרון כיהן כאחראי על המלחמה בשחיתות במשרד מבקר המדינה. במהלך כהונתו טיפל בורובסקי בין היתר בבדיקת החשדות נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט, ושר האוצר לשעבר אברהם הירשזון - שמצא עצמו בתום ההליך המשפטי מאחורי סורג ובריח.
"כבר אין מדובר בצירופי מקרים, זו התנהגות של ארגון. קבוצה גדולה של אנשים שולחת זרועותיה לכל מקום בו יש פוטנציאל כספי ופועלת בשיטת ההשתלטות, הגעה לנקודת השפעה על עמדות הכוח ושחיתות. מי שאינו סר למרותם יאבד את מקומו", הסביר בורובסקי והוסיף כי בכל הפרשות האחרונות שהתפוצצו השיטה דומה: מענקים כספיים גדולים תמורת טובות הנאה.
"הדבר הכי חמור זה ההיקף. כבר לא מדובר בשלושה אנשים שגונבים סוסים בחושך", אמר בורובסקי. לדבריו, בכל עסקה גדולה בישראל קיים "פוטנציאל שגורם או גורמים שונים ינסו להשפיע על התוצאה. לכן על המשטרה, המבקר, והפרקליטות להניח שבכל מקום שיש כסף גדול - יש פוטנציאל ענק לשחיתות וליזום מהלכי נגד".
"השחיתות היתה פה תמיד"
ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר, ניצב בדימוס סנדו מזור, רואה את הדברים מעט אחרת. "אין שום דבר חדש בכל הקשור לשחיתות, היא היתה פה תמיד. החידוש הוא בכך שעד-כה לא נחשפנו לשחיתות עמוקה כפי שמצטיירת כרגע. החשדות החדשים הן בבחינת עליית מדרגה". מזור, שלאחר פרישתו מהמשטרה כיהן כשגריר ישראל ברומניה, היה ממונה בעבר על החקירה איש העסקים גרגורי לרנר, וחקירת פרשת "בר-און חברון", בה נחקר לראשונה ראש ממשלה מכהן בישראל, שהוא גם ראש הממשלה הנוכחי - בנימין נתניהו. אותה פרשה לא הבשילה לכדי העמדה לדין פלילי.
"מימדי השחיתות בקרב בעלי הצווארון הלבן מוכרים לכל", ציין מזור.
"אולי לא היינו מודעים לכל המימדים הזוועתיים, לכמות ולמעמד הפושעים, אך די לקרוא את הסטטיסטיקות השנתיות של המשטרה על-מנת להבין שהשחיתות מסוג זה פושה במספרים לא מבוטלים. קרוב לוודאי שהתופעה רחבה יותר ממה שאנו רואים, שכן לא מדובר בעבירות שנחקרות על בסיס תלונה, אלא על בסיס מידע שמגיע אחרי סכסוך בין המעורבים".
גם מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ, סבור כי אין חדש תחת השמש. עם זאת, בשיחה עם ynet התקשה חפץ להיזכר בחקירת שחיתות בסדר גודל של "הולילנד". "נראה כי ישנה נורמה בתוך המערכת העוסקת בנדל"ן, הרואה את השחיתות כאמצעי להשגת המטרה. זהו מצב חמור מאוד, שחיתות פר-אקסלנס שאומרת: נגדיל את אחוזי הבנייה או ניתן אישורים - והכל יהיה בסדר. זה תחום שיש בו ככל הנראה שחיתות בריכוז גדול מאוד, ובעשר השנים האחרונות הוא מרכז חקירות רבות סביבו".
הגורם לשחיתות בנדל"ן - הביורוקרטיה
אך מה גורם לשחיתות לפרוח, בעיקר בתחומי הנדל"ן? רבים מצביעים על הביורוקרטיה הסבוכה כזו שגורמת לכך שהדרך היחידה לקדם מיזם כזה או אחר, היא באמצעים לא כשרים. "הביורוקרטיה בישראל סבוכה עד מאוד" מסכימים בורובסקי, מזור וחפץ וטוענים כי יש לקדם רפורמה במנגנוני התכנון כיוון שהגורמים ששמו להם למטרה להילחם בשחיתות - הם אלה שגורמים דווקא לניסיונות השחיתות.
"הביורוקרטיה מעוררת רצון להתגבר על המערכת. אצל חסרי הסבלנות הצורך לקצר תהליכים
על-ידי הצעת שוחד - גדול. כאשר חובר לרצון הזה אדם בעמדת כוח עם אופי חלש, יש סיכוי שמלאכת השוחד או הניסיון לשוחד תצא לפועל", מסכם מזור. "יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהפאן החיובי של הבירוקרטיה גובר על השלילי, ובטח ובטח שאין בכך תרוץ לעבירה על החוק, בוודאי לא כשמדובר בחשדות החמורים המיוחסים כאן".
האם יש נקודת אור בתוך ענן השחיתות השחור? חפץ סבור שכן. "החקירה והעבודה המודיעינית של המשטרה, הינה צעד חשוב למיגור התופעה. מערכת אכיפת החוק עושה עבודה היסטורית לטובת החברה והמדינה. החקירה מבהירה קווים שהיטשטשו במשך השנים, והנורמה החוקית תחזור".
לפנייה לכתב/ת 
