מדד לשיוויון הקהילה הגאה בעבודה - יוצא לדרך

בדרך ל"תעודת הכשר" לשיוויון מגדרי בעסקים? אגודת ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והבי-סקסואלים (האגודה לשמירת זכויות הפרט) פנתה ל-70 חברות מובילות במגזר העסקי על מנת לייסד את "מדד הגיוון והשיוויון במקום העבודה". מטרת המדד היא "לקדם העסקה שוויונית על ידי הצגת החברות שבהן חברי הקהילה (ההומו-לסבית) יחושו כשווים ללא חשש פגיעה על רקע שונותם המינית".

• מתעניין בזכויות עובדים? קרא בערוץ קריירה
• לקריאת השאלון שנשלח לחברות - לחץ כאן
• 1 מכל 3 מחפשי עבודה טוען לאפליה
• בכירה בבנק העולמי: "האפליה כאן היא נורמה"
  

יו"ר הוועד המנהל של האגודה, מייק המל, פנה לחברות ישראליות גדולות, וכן לחברות גלובליות בעלות נציגות מקומית כדי שיענו על שאלות הסקר של "מדד הגיוון והשיוויון במקום העבודה". זאת, על רקע השפעתן הגדולה על המשק והימצאות רבות מהן בראש דירוג מעלה לאחריות חברתית, המדרג פעילות עסקית המשלבת ערכים חברתיים, סביבתיים ואתיים.

באופן לא מקרי, הזכיר המל, בפנייתו לחברות, את ההכרזות מכנס מעלה האחרון לפיהן "קידום העסקה של אוכלוסיות מגוונות הנו יעד לאומי של מדינת ישראל, הרלבנטי לקידום על ידי המגזר העסקי".

עם החברות שאליהן פנתה האגודה נמנות אורמת, רפאל, אלביט, אסם, שטראוס, 5 הבנקים הגדולים, טבע, ישרוטל, מי עדן, נייס, חברות הסלולר הגדולות, HP, מיקרוסופט ישראל, נס טכנולוגיות, דלתא גליל, ריבוע כחול, הפניקס אחזקות, הראל השקעות, מכתשים אגן, פז חברת נפט, בית ההשקעות אי.בי.אי, בית ההשקעות פסגות, חברת HOT, חברת דלק, ואינטל ישראל.  

לא רק שיוויון פורמלי

השאלות עליהן יבוסס הדירוג ב"מדד הגיוון והשיוויון במקום העבודה" נכתבו על ידי מירון אבידן, המנהל המקצועי לשעבר של דירוג ומדד מעלה, המשמש כיום כיועץ בתחומי אחריות תאגידית ופיננסים, בשיתוף עם האגודה. "מטרת הסקר והמדד אינה רק לבדוק אם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מיושם באופן פורמלי בלבד, אלא גם האם העובדים וההנהלה מיישמים את רוח החוק הלכה למעשה", נמסר מהאגודה ל-ynet.

ניתן לראות זאת בשאלות עצמן, לדוגמה: האם הקריטריונים למתן הטבות לבני זוג מאותו המין זהים לקריטריונים החלים על בני זוג ממין שונה? מהו הקריטריון להגדרת בן או בת הזוג של העובד? האם החברה מקצה כיום או הקצתה בעבר משאבים לנושאים בתחום גיוון, שוויון ואי אפליה של אוכלוסיות בעלות שונות מינית?

אתם מעוניינים שיהיה איזכור בכתב לכך שכל הזכויות תקפות גם לבני זוג חד-מיניים. זה לא מנוגד לתפישה שהשיוויון צריך להיות ברור מאליו?

אבידן: "באוטופיה אתה צודק. אבל כבר קרו מקרים שזכויות נשללו מבני זוג חד-מיניים. גם אני אשמח אם לא יהיה צריך לציין שהטבות אלו ואחרות תקפות גם לבני זוג מאותו מין ושזה יהיה ברור מאליו, אבל בינתיים זה לא כך".

המל: "כמו כן, לעיתים ישנם אירועים שהטבות מוגבלות לא לבני זוג, אלא לבני זוג נשואים. האפשרות להינשא אינה עומדת בפני זוגות חד מיניים במדינת ישראל, וגם סטטוס הידועים בציבור אינו מובן מאליו וצריך לגשת לערכאות משפטיות כדי להיות זכאי להטבות בגינו. לא מדובר בהליך נעים וקל".

מדוע שחברות ירצו לחשוף את מדיניות העסקה והתגמול שלהן?

אבידן: "חברות צריכות לרצות לחשוף את הנתונים הללו. אם הדברים נעשים כמו שצריך, אין להן מה להסתיר. אנו רואים זאת גם בדירוג מעלה שם החברות עונות בחפץ לב לשאלות".

המל: "חברות שיפתחו את עצמן לקהילה יזכו ליחס לויאלי ומפרגן יותר, ויש לזכור שגיוון עובדים תורם לחברה גם מבחינה עסקית. מדובר בכוח אדם איכותי שישמח להצטרף לחברה שמכירה בזכויותיו. כמובן שגם כוח הקנייה של הקהילה מדבר בעד עצמו".

חברות שישתפו עמכם פעולה עלולות להיפגע בנתח השוק במגזר החרדי?

המל: "הפחד מהשוק החרדי אכן קיים. חברות ענק משקיעות מיליונים בפרויקטים חברתיים, אך לא יזרקו שקל לכיוון הקהילה. המחויבות שלנו היא להתמודד עם הלחץ החרדי. צריך להבין שזה גם האינטרס של החברות למנוע סחיטה חרדית".

איך ניתן לעשות זאת?

המל: "אם 5 הבנקים הגדולים, או 4 חברות הסלולר, כל רשתות השיווק וכך הלאה יחליטו שהן לא נכנעות ופועלות על בסיס תפישת שוק חופשי יחד עם אחריות חברתית - גם למגזר החרדי לא תהיה אופציה. החרדים ייאלצו לקנות, לדבר בסלולר, ולנהל חשבון בנק במקום כלשהו. אני חושב שזה תהליך ואני חושב שאנו מתקדמים לשם, למרות שלאט מדי לטעמי".

ומה האינטרס של חברה עיסקית שמגלה שדברים זקוקים לשיפור, לחשוף את הנתונים?

אבידן: "זה יכול להקנות לה יתרון תחרותי, כיוון שהציבור יודע לגמול גם לחברות שאינן מושלמות, כל עוד הן מודעות לכך ועושות את מה שנדרש על מנת להשתפר. עצם ההסכמה לחשיפה מצביעה על הנכונות והכוונה וזה כשלעצמו מהווה נקודה מאוד חיובית לכל חברה השואפת להצלחה העסקית.

"בכל מקרה, גם בחברות שיבחרו שלא לענות יכול להתחיל הליך של בחינה פנימית שבו ייבדק אם הנושא בכלל מטופל, באיזה אופן, והאם הם עומדים בקריטריונים שמתווה המדד. זה לא מספיק, אבל גם זה חיובי".

המל: "המטרה שלנו אינה להוקיע את החברות, אלא לסייע להן להפוך לשיוויוניות יותר ומגוונות יותר ולתרום להבנתן את הצרכים של הקהילה. אותה קהילה שחבריה מרכיבים את שורות העובדים וכן את קהל הלקוחות".

יש כבר חברות שהחזירו תשובות?

המל: "יש כבר כמה חברות שהחזירו את השאלון מלא. אך רוב החברות עדיין לא עשו זאת. צריך לזכור שמדובר לעיתים בהליך בירוקרטי בתוך החברה שמאריך את משך התגובה. בכל מקרה יש להן עוד זמן להחזיר את השאלון עד אמצע מאי. תוצאותיו יפורסמו בחודש הגאווה, יוני".