הדולר חלש - מה בנק ישראל לא מספר?

בנק ישראל פרסם אתמול (ד') תחזית מאקרו כלכלית ריאלית לשנים 2011-2010. התחזית אופטימית ביחס למה שקורה במדינות המערב, אולי יותר מידי אופטימיות: התוצר המקומי הגולמי צפוי לגדול ב-3.7% (מעט גבוה מהתחזית הקודמת -3.5%), הרכב השימושים מוטה יותר ליצוא, ואילו הצריכה הפרטית וההשקעה צפויים לגדול בשיעור נמוך מזה שבתחזית הקודמת.

אז איך זה קורה, וכיצד הצמד דולר-שקל נכנס למשוואה? מצד אחד, קצב הגידול של ההשקעה במשק צפוי לרדת בשליש ביחס לתחזית הקודמת. גם קצב הגידול של הצריכה הפרטית, שוב, צפוי לרדת קלות ביחס לתחזית הקודמת.

את המשוואה אמורה לסדר תחזית הייצוא (ללא יהלומים), שצפויה לעלות ב-9.2% ביחס לאשתקד, לעומת תחזית קודמת של בנק ישראל שעמדה על 8.6%. בכך למעשה נקבל צמיחה צפויה של 3.7% בשנת 2010.

אז אם בנק ישראל כל כך בונה על הייצוא, אולי באמת ניתן להבין מדוע הוא לא מעוניין בשקל חזק כל כך.

אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. מדוע בנק ישראל לא פועל בשוק המט"ח באופן שבו שער הצמד דולר-שקל יתחזק משמעותית? שער של 3.7 שקלים לדולר כתחתית אינו מספיק. האם בנק ישראל מתכוון לפעול באופן אגרסיבי יותר? האם "בכובעו של בנק ישראל יש עוד שפנים" שלא ראינו?

אם התשובה היא לא, הרי יש כאן סתירה ברורה בין תחזיות בנק ישראל לבין המציאות הקיימת בשוק המט"ח. בכל מקרה, מה שברור כעת שהספקולנטים ממשיכים להשפיע על שער הצמד דולר-שקל וניכר שידו של בנק ישראל עדיין לא על העליונה.

הכותב הוא מנהל חדר מצב ואנליסט בשקל אג'יו מקבוצת שקל