אלי גוטמן - אלישע לוי? דרור קשטן - אברהם גרנט!
משחק העונה בין מכבי חיפה והפועל תל אביב החזיר אותנו ל-2002. חיפה הגיעה לאחר שהושפלה מול קריית גת, הפועל חשבה שתיקח את האליפות בכרמל. באדיר ופראליה חשבו אחרת
הימים היו ימי טרור. מדינת ישראל מודל 2002, במיוחד סביב חודשים פברואר-מרץ, התמודדה עם לא מעט צרות ומתקפות טרור (מתאבד התפוצץ ליד מאה שערים בתום חגיגת בר מצווה, ליל דמים בירושלים ובנתניה).
אחד המפלטים היחידים שנותרו לישראלים היה משחק העונה, ששוב, כמו השנה, הפגיש בין מכבי חיפה להפועל תל אביב. גם במרץ 2002, בדיוק כמו העונה, שתי הקבוצות יצרו ראש חץ בטבלת ליגת העל, וגם אז הפועל הגיעה למשחק בתנופה, להבדיל מיריבתה הצפונית.
חיפה הושפלה מחזור קודם, כשחטפה רביעייה מקריית גת וירדה למקום השני בטבלה, רק כדי לראות בפסגה את האדומים מתל אביב. עופר אלקובי, מיקי עטייה, ניר חזות ועל הקווים גילי לנדאו, עשו כנראה את ההכנה הטובה ביותר לשחקניו של אברהם גרנט, שתמיד טען כי הוא מעדיף לפגוש קבוצת צמרת על אחת שנאבקת על חייה.
מהצד האדום של משחק העונה, העניקו להפועל פיני בלילי ואסי דומב 0:2 על בית"ר ירושלים, יומיים לאחר שחזרו מאירופה עם הכרטיס להתמודדות מול מילאן, אך לא התכוונו להשתמש בתירוץ העייפות למשחק מול חיפה בקריית אליעזר.
גרנט - דרור קשטן, דודו אוואט - שביט אלימלך, ג'ובאני רוסו - יוסי אבוקסיס, יוסי בניון - סרגיי קלשצ'נקו - אין מצ'-אפ מרתק יותר בכדורגל הישראלי של העשור. לזה אפשר להוסיף את יעקובו איגביני, אלון חרזי, וואליד באדיר וריימונדס ז'וטאוטאס, ומהצד האדום את אישטוון פישונט, בן לוז, דומב ובלילי.
גרנט. ב-2002 הוא עוד קטף תארים בארץ (גטי אימג'ס)
הבלם האדום דומב נזכר באווירה שעטפה את קריית אליעזר: "היה משחק בלתי נשכח, עם אווירה מדהימה ביציעים. אנחנו היינו במקום הראשון, עמוק בתוך המסע האירופי, אולי מכבי חיפה ניצלה זאת. מעבר לזה אני לא זוכר, כי כנראה שיש משחקים שמוחקים מהזיכרון".
דקה 2 - הר הגעש בירוק
צ'לסי? פארמה? הדקה השנייה המשחק היתה כולה וואליד באדיר. אדורם קייסי פרץ במשאל, ניצל שינה עמוקה של אילן בכר, ומצא את באדיר, שהגיע מרחוק ונגח מ-8 מ' פנימה - 0:1 בירוק, קריית אליעזר בשמיים.
בכל פעם ששחקני הפועל ניסו לצאת קדימה, אריק בנאדו ושות' טיאטאו אותם מהסביבה. בחלק הקדמי, האיש הבולט לאורך כל המשחק היה ננאד פראליה. כעבור כמה דקות פרץ יוסי בניון, ששב להרכב לאחר שלא שיחק מול קריית גת, ועבר את יגאל אנטבי בדרך לשער. המגן ספק הכשיל ספק עצר את בניון, אבל השופט אלון יפת התעלם.
כותרת משחק העונה ב-2002 (מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
בפעם היחידה שהפועל באמת סיכנה במחצית הראשונה את השער (דקה 43) של אוואט, היתה כשקלשצ'נקו הרים כדור רוחב לדניס אונישנקו, אך מי אם לא בנאדו היה במקום והרחיק לקורה ומשם לקרן, שלא נוצלה.
חוזרים מההפסקה - הפועל שולטת
המחצית השנייה נפתחה כפי שהראשונה ננעלה, כששחקניו של קשטן עושים הכל כדי להשיג את השוויון. כעבור כמה דקות יכול היה גאבור הולמאי להשוות (55), כשבעט מ-5 מ' כשהוא חופשי לחלוטין, אך הכדור שלו חלף סנטימטרים מהקורה של אוואט.
בדקה ה-62 גמר בכר את המשחק להפועל. המגן עלה לעזרת ההתקפה, אך לאחר שקיבל כדור בתוך הרחבה הוא שלח רגל קדימה ופגע באנדריי אוסטרובסקי. צהוב שני ואדום, הפועל נותרה בעשרה שחקנים.
יעקובו. גם הוא היה שותף לניצחון במשחק העונה (צילום: יוסי רוט)
זה נתן את האות לאיגביני ופראליה להתחיל לחגוג. החלוץ הניגרי הוציא בדקה ה-70 התקפה מתפרצת כמעט לבדו, ולאחר שמשך אליו את כל ההגנה האדומה הוא מצא את פראליה, שגלגל בקלות פנימה - 0:2, דוידוביץ' ורפי כהן חגגו על הספסל - סיפור גמור.
אקורד הסיום היה אף הוא של פראליה. ממש לקראת הסיום הוא נשלח לאחד על אחד מול אלימלך. הקשר הירוק לא התבלבל והקפיץ קטנה מעל להשוער התל אביבי ו-0:3 בירוק. שריקת הסיום, והאליפות התקרבה מאוד לקריית אליעזר.
עד לתום העונה איבדו הירוקים שש נקודות בלבד, כשסיימו שלוש פעמים בתיקו וניצחו במקביל עוד שישה משחקים, כולל שני קונצרטים - 0:5 על הפועל פתח תקווה ו-2:6 בנתניה. חגיגות האליפות, כמה סמלי, היו ב-0:2 על הפועל חיפה בדרבי העירוני.
לפנייה לכתב/ת 
