לכתוב את מה שאינך יודע
"לעיתים פסיעה אחת היא כל הדרך/ להתפשט מזיכרון/ המזנב בך זמן רב/ בגלל דבר מה נטול ערך". שיר חדש של המשורר דן אלבו
לִכְתֹּב בְּמִסְפָּר מִלִּים גַּם אֶת מָה שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ
חֶסֶד גָדוֹל יֵשׁ בָּזֶה שׁבַּאָפֵלָה אַתָּה יכוֹל להִזַכֵר בּאֲפֵלָה אַחֶרֶת
לִרְאוֹת בֵּין הנְשִׁימוֹת אַהֲבָה מִתְּחַפֶּרֶת
בֵּין שִיחֵי הַגֵרָנִיוּם אוֹ אֵת הַתְּוָאי שֶׁל הַדְּבָרִים
מִתְפָּתֶל הַחוּצָה בֵּין הַשְׁבָרִים
וְלִכְתֹּב גַּם אֶת מָה שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ:
מַה מַהוּתִי וּמָה שׁוּלִי בְּלָשׁוֹן הַמִתְרַחֵבֶת לְהַכִיל את הַאַהֲבָה בֵּשְׁלֵמוּתָּה.
לעִתִים פְּסִיעָה אַחַת הִיא כַּל הדֶרֶךְ
להִתְפָּשֶׁט מֵזִכָּרוֹן
הַמֵזַנֵב בֵּךָ זְמָן רַב
בִּגְלַל דְבַר מַה נְטוּל עֵרֶךְ
מִלָּה, דְּקִירָת סִיכָּה אוֹ עֲקִיצָּת עַקְרָב
כְּאֵב מֵמוּקָד הַנֵאֵסָף בִּמְסִלַּת הַדָם הַזוֹלֵף
מֵאִידָךְ יֵשׁ כֵּאֶב בַּר קְיָמָא
הַבּוֹעֵר כְּמוֹ רֶמֶץ מִתַּחַת לַאֵפֶר, שֵׁאֵינוֹ חוֹלֵף
גַּם כְּשֵׁאַתָּה מִתְהַלֵךְ שָׂמֵחַ עַל הָאֲדָמָה,
מֵכַוֶץ פֶּה נוֹשֶׁף אֲוִיר וּכְמֵעַרְבֶּל
ביצִים מֵנַעְנֵע
לַשׁוֹן בֵּין הַשְׂפָתָיִּם וּמֵיַלֶל לָהּ לָהּ לָהּ
לָהּ
לָשׁ צְלִיל בִּצְלִיל וּמְמוֹלֶל
צעַר בִּצְעָקָה
וּמְשִׂמְחַת הַהֶרֶס
בּוֹנֶה עוֹלָם
שֶׁהוּא בַּה בַּעֶת: יְלָלָה וּבַיִת, מַגְלֵשָׁה וְעָב, צְחוֹק וּמִגְרַשׁ מִשְׂחַקִים.
ד"ר דן אלבו הוא היסטוריון, סופר ומשורר. ערך את כתב העת "שֶלֶם". פרסם עד כה חמישה ספרי שירה: "הערות אחדות על השקט" (ספרית פועלים, 1991); "שובו של אשל רוד אל הפיגורטיבי" (ספרית פועלים, 1996); "כי כן" (הוצאת גוונים, 1999); "בֹּא", (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000); "שמונה עשרה" (הוצאת שלם, 2005).
לכל כתבות המדור לחצו כאן