ככה חוגגים?
"היכל התהילה", השעשועון של שרון טייכר וערן זרחוביץ' במסגרת חגיגות העשור לערוץ "ביפ", הוא מופע הומור נחות שנשען על מצוקת הזולת. אבל יש נקודת אור אחת
"היכל התהילה" נועד למחזר את רגעי השיא של "ביפ" על דרך השעשועון. לוקחים שלושה מתמודדים שהמלהקים הזיעו קצת כדי למצוא, שואלים אותם שאלות דביליות על רגעים בלתי נשכחים ב"הרצועה" או במפעלות דנה מודן ורועי לוי, מלבישים אותם בחליפות השמנה וקושרים אותם לחבלי בנג'י, כך שלא יוכלו להגיע אל נורה שצריך ללחוץ עליה כדי להשיב נכונה, זורקים אותם לתוך כורסה שמסתובבת במהירות – כשהם מחזיקים בחיקם קערת רוטב שוקולד, וגם מבטיחים שוק חשמלי קטן למי שיענה לא נכון.
זרחוביץ' (מימין) וטייכר. משדרים חוסר עניין מופגן (צילום: יוני מנחם)
מצחיק? קצת פחות מהאיש הירוק הנוחר. טייכר וזרחוביץ' מתקשים להסתיר את חוסר ההתלהבות שלהם, למעט ברגעים בהם המתמודדים נראים נורא נלעגים בגגים הפיזיים שנכפו עליהם. מצוקה של הזולת היא אבן-פינה בכל מופע הומור נחות, ו"היכל התהילה" הוא בהחלט מופע כזה, למעט הברקה אחת.
המתמודדים צוידו מראש במצלמות ובקטע-קאלט מתוך סדרה ששודרה ב"ביפ" והתבקשו לבצע שחזור של הקטע, כיאה לעידן שחזורי היו-טיוב. יש כאן פוטנציאל דחקות בלתי נלאה: גברים שעירים לבושים בביקיני של העלמות המופיעות ב"לילה בכיף" או מתמודד שמחביא כרית מתחת לטישירט כדי להיראות הכי אבי ביטר שיש. אם זה נשמע לכם נואש למדי, זה מפני שלא צפיתם כמוני ב"היכל התהילה" ולא ניסיתם למצוא נקודות אור בעכרוריות הכללית.
ייתכן שאי אפשר היה למצוא זוג מנחים שיגייסו קצת שמחת חיים מתוך אישיותם המרתקת ויביאו אותה למסך. ייתכן שמצחיקני ישראל מתחלקים לאלה שכבר הגיעו לערוץ 2 ולאלה שעושים פרצוף של דודו ארז, מתוך תקווה להגיע. כך או כך, טייכר וזרחוביץ' משדרים חוסר עניין כה מופגן בחומר עליו הם מופקדים וגם בעצמם, שצריך לשאול: ככה חוגגים? ומה בדיוק חוגגים?
