כרתו את היער והפכו אותו למחצבה

במשך שנות דור צמח ושיגשג היער שבאזור עירון, כמו חומה טבעית בין החוף לגבעות השומרון; עד שבאו דחפורים והפכו את הגבעות המיוערות לאזור כרייה וחציבה - פצע חום בנוף הירוק. 130 דונם של יער - 10,000 עצים באזור שהוגדר רגיש מבחינה אקולוגית - נכרתו על ידי חברת שפיר הנדסה לפני מספר חודשים, ללא רשיון כריתה מהקרן הקיימת לישראל.

בקק"ל הצליחו למנוע מהחברה להמשיך ולהפוך את האתר למחצבה אך רק לזמן מועט. היום (ב') הפך בית המשפט את ההחלטה ופסק דווקא לטובת החברה. השופט הסיר צו שמנע את המשך העבודות, והסביר שאם ממילא אין שם כבר יער - אין מניעה שיחצבו שם.

25 שנות יער ירדו לטימיון

המחצבה המדוברת היא מחצבת ורד שבבעלות שפיר הנדסה. על בסיס הסכמים ישנים שחתמה עם מנהל מקרקעי ישראל, ביקשה שפיר להרחיב את שטח המחצבה. בקק"ל הסבירו שחברת שפיר פנתה אליהם בעבר בבקשה לקבל רישיון כריתה, אך נענתה בשלילה על ידי פקיד היערות, ונמסר להם שעליהם להגיש תוכניות למועצה הארצית לתכנון. אלא שבחברה לא המתינו לאישור התוכנית, העלו את הדחפורים על הקרקע, והחריבו לגמרי את היער.

היער באזור עין ורד (צילום: באדיבות קק"ל) 

המחצבה במקום בו עמדו העצים (צילום: באדיבות קק"ל)

היועצת המשפטית של קק"ל, עו"ד יהודית פסטרנק, ציינה כי השטח המדובר הינו שטח שכבר בשנת 1945 הוגדר על ידי  פקיד היערות הבריטי כאזור המיועד לשימור. במקור מדובר היה באזור בעל חורש טבעי, אולם ועדה משותפת של מנהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות שפעלה בשנת 1986, הורתה לקק"ל לעבות את האזור בנטיעות, למטרות אחזקת קרקע.

בקק"ל אמרו ששפיר נסמכה על הסכמים ישנים שלה עם מנהל מקרקעי ישראל, אך מדגישים כי הסכמים אלה לא היו תקפים. זאת משום שבשנת 1995 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22). "בתוכנית זו נקבע כי היא מבטלת תוכנית קודמות, וכי כל מי שמבקש לפעול על פי תוכנית אחרות, צריך לאשרן מול מוסדות התכנון ומול ועדה של המועצה הארצית", אמרה פסטרנק.

לטענת קק"ל, למרות שחברת שפיר החלה בהליך הגשת התוכנית לאישור, היא לא המתינה עד לסיום התהליך וביצעה את הפעולות בשטח.

השופט: אם אין כבר יער - למה לא לחצוב?

בדצמבר האחרון קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה את בקשת קק"ל, והוציא צו עצירה זמני לעבודותיה של החברה בשטח. אלא שכאמור היום הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה.

השופט יעקב אברהם כתב בפסק הדין: "אין מחלוקת כי לפי הוראות תמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליערות - י.ד) מדובר בשטח המיועד ליער. מאחר וכך, הרי לאור זכויותיה של הקרן הקיימת היא ממונה על כל הפעולות הנדרשות לשמירת היערות ונטיעתם. מאחר ונכון ליום הגשת הבקשה, לא היה יער במקום שניתן לשמור עליו או לטפחו, לא ברור מהי זכותה של הקק"ל לפנות בבקשה מסוג זה".  

יתרה מכך, בהמשך מציין השופט כי נוכח הפסדיה של החברה - העומדים על כ-130,000 שקלים על כל יום שבו לא מתבצעת באזור חציבה - הרי שיש לאשר את בקשתם.

בקק"ל מותחים ביקורת חריפה על פסק הדין, ואומרים כי למעשה מדובר במתן פרס לעבירה פלילית. בקק"ל העריכו כי כריתת העצים באזור זה הורידה לטמיון 25 שנות עבודה של יערני קק"ל, מאחר שמדובר היה בעצים בוגרים שלוקח זמן רב לטפחם. "מדובר ביער מאוד רגיש מבחינה אקולוגית, שבו חיו בעלי חיים רבים. פעולות הכריתה שהתבצעו בו נעשו בקנה מידה רחב מאוד ומבלי שניתנו לכך האישורים הדרושים מטעמנו, לשם רווחיה של החברה", אמרה פסטרנק.

החברה: העבודות קיבלו אישור 

מחצבת ורד בע"מ, החברה שמחזיקה את המחצבה, מסרה בתגובה: ראשית, פעילותה של מחצבת ורד - המחצבה הגדולה באיזור המרכז - הינו חיוני לקיומו של ענף הנדל"ן והתשתיות במדינת ישראל.

בהתאם לחוזה עם מינהל מקרקעי ישראל (בעלי הקרקע), השטח מוחכר למחצבת ורד בע"מ מזה עשרות שנים, ובאחרונה (בשנת 2007) נקבע כי הוא יוותר בחכירה של מחצבת ורד בע"מ עד שנת 2033. הכניסה לשטח המדובר התבצעה בהתאם לכל דין, לרבות כל ההיתרים הנחוצים, הכוללים אישורו של ד"ר ניר עצמון, פקיד היערות של משרד החקלאות, ובהתאם לאישורו של המפקח על המכרות במשרד התשתיות.

טענת קק"ל כאילו החציבה בשטח אינה מבוצעת לפי דין משוללת כל בסיס. בית המשפט המחוזי היום קבע, כי מחצבת ורד בע"מ רשאית להמשיך לעבוד בשטח, על כל המשתמע מכך. בתום העבודות במקום, ובהתאם לכללים הנהוגים, תשקם מחצבת עין ורד בע"מ את השטח האמור במלואו, ותשיב אותו לקדמותו.