דנקנר במעצר. מרוצים?
מעצרי השווא האחרונים של נחקרי "הולילנד" פגעו קודם כל ביוקרתו של בית המשפט, ששיתף פעולה עם השוטרים בחיפושיהם אחר נצחונות קלים
קשה לדעת כמה כתבי אישום אם בכלל יראו אור בעקבות החקירות האינטנסיביות שמנהלת המשטרה בימים האחרונים. אך בדבר אחד אין ספק: השימוש המופרז במעצר החשודים, שרובם השתחררו לביתם, סותר ערכים לא פחות חשובים מאלה שאותם מבקשים לקדם חוקרים חמורי-סבר.
חוקי היסוד שלנו מדברים בראש ובראשונה על מידתיות ועל פגיעה בזכויות-יסוד רק במידה שאינה עולה על הנדרש. המידתיות היא ערך חשוב בכל חברה חופשית. בלעדיו יכול השלטון המרכזי לנהוג כאוות נפשו בכל אזרח, לשלול את חירותו או לפגוע בשמו הטוב, או סתם לגרור אותו ואת משפחתו לכיכר העיר.
דני דנקנר או חבריו בוודאי שאינם זקוקים להגנתי. הם יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור במדינה שהדמוקרטיה וערך השוויון בפני החוק הם מאבני היסוד שלה. אבל מי משמדאיג אותי הרבה יותר הם השופטים המתבוננים בבקשות להארכת מעצר שמניחים לפניהם אנשי המשטרה, יחד עם כמה 'קרגלים' מלאי מסמכים - ולא מהססים לקבוע תוך פרק זמן קצר ביותר שמה שהם ראו עולה לכדי "שחיתות שעוד לא הייתה כמותה".
נו, באמת? כל פרקליט בן-יומו יודע שכדי ללמוד תיק מן הסוג הזה, צריך להקדיש לכך שבועות רבים. אבל לשופטי המעצרים אצה בדרך כלל הדרך. הם מאוד רוצים להיות מצוטטים למחרת בעיתונים או עוד באותו הערב במהדורות החדשות – ומכאן ועד לקציבת ימי מעצר כמעט בסיטונות הדרך קצרה מאוד.
יש ואנשי משטרה מנצלים את כוחם ומהלכים אימים על חשודים – ומה יותר יעיל מהאיום בפנייה לבית המשפט כדי לבקש ממנו שיאירך את המעצר? לא תמיד השופט נעתר לשוטרים אבל ניסיון הימים האחרונים מלמד שאם מבקשים יפה – גם מקבלים.
לא כך צריכות להתנהל רשויות החקירה. מעצרו של אדם צריך להתבצע רק אם באמת יש עילה לכך – ולא כדי לנסות "לשבור" אותו, לא כדי שיתרצה אולי ויסכים להיות עד מדינה, ולא כדי להפליל אישיות רמת מעלה, מה שבוודאי יסייע לחוקר הנלהב להתקדם בסולם.
ואם נחזור לרגע לדני דנקנר, רק כאילוסטרציה לאמור לעיל, אפשר לומר בלב שקט שמעצרו לא נדרש כדי לקדם את החקירה נגדו. הרי כל המסמכים והפרוטוקולים כבר נמצאים בידי החוקרים המסורים ומעצרו בוודאי לא קידם מאומה בעניין זה.
למה בכל זאת הגיעו החוקרים סתורי הבלורית לבית המשפט, תוך שהודיעו מראש בכל אמצעי התקשורת היכן בדיוק הם יהיו וכיצד ניתן יהיה לצלם את דנקנר נכנס כבול לאולם בית המשפט?
מצעדי העצורים האלה אינם ראויים, ולא בגלל שמישהו צריך להיות מופלה לטובה - זה ודאי אסור במדינת-חוק. אבל גם ההיפך אסור. לעצור מישהו רק בגלל שהוא מפורסם, כדי לנסות ולהשפיל אותו עד עפר, זה לא פחות חמור. מעצר לשם השפלה נוקטים רק במדינות טוטאליטריות.
מבחן המסוכנות לשלום הציבור צריך להיות ראש וראשון בשיקוליו של בית המשפט - ולא שום דבר אחר. על השוטרים להתאמץ קצת יותר ולא לחפש "נצחונות קלים". הרי אין קל מלשבור רוחו של אדם. מעצרי-השווא האחרונים בפרשיות השונות, פגעו קודם כל בתדמיתו של בית המשפט, ביוקרתו וביושרתו.
ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
