24 שנים לצ'רנוביל: "הכור עדיין מסכן את אירופה"

בישראל חיים כיום כ- 1,100 מעולי חבר המדינות, שזמן קצר לאחר הפיצוץ נשלחו לסייע לעצור את דליפת החומרים הרדיואקטיביים, וספגו בגופם כמויות חריגות במיוחד של קרינה מסוכנת. בצר להם, נראה כי אותם עולים - כמו הנפגעים שנותרו במולדותיהם, זוכים הן בארץ והן שם לטיפול לקוי במיוחד מצד הרשויות.

הכור בצ'רנוביל. ממשיך להוות סכנה, גם כיום (צילום: AP)

בטקס זיכרון לנפגעי האסון הגרעיני, אמר נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', כי מצבה המידרדר של מעטפת הבטון שהוצבה סביב הכור במטרה למנוע מהחומרים הרעילים שעדיין דולפים ממנו להמשיך ולהתפשט, מהווה סכנה לא רק לארצו - אלא לשכנות רוסיה ובלארוס ואף ליתר מדינות אירופה.

ינוקוביץ' וראש הממשלה האוקראיני, מיקולא אזארוב, התחייבו לשפר את איכות הטיפול בנפגעים ולהגדיל את ההטבות השונות המוענקות להם, בטענה כי "מדובר בסוגיה של כבוד ומצפון".

אבל ההצהרות המרגשות התקבלו בעיקר בזעם מצד אלו שעדיין מתמודדים עם השלכות האירוע. "איבדנו את העיר שלנו ובעצם את הכל. כל הזמן מבטיחים לשפר את הפנסיה שלנו, אבל הרשויות תמיד משקרות", אמר סרגיי קרסילניקוב, עובד לשעבר בכור העומד בראש איגוד של נפגעי הקרינה.

גם בבלארוס השכנה, שחלקים נרחבים ממנה נפגעו קשות גם הם באסון, מחו אזרחים רבים על טיפול הרשויות הלקוי בניצולים. במינסק הבירה ערכו פעילי אופוזיציה צעדת זיכרון ובה האשימו את הנשיא, אלכסנדר לוקשנקו, בניסיון להשתיק את טענותיהם תוך שימוש בכוח. בין היתר, הונפו של שלטים נגד הממשל שעליהם נכתב כי "הדיקטטורים רוצים צ'רנוביל נוסף" וכי "צווי מעצר לא יפסיקו את הקרינה".

נשורת הליקויים הגיעה לישראל

נפגעי אסון צ'רנוביל שעלו לישראל לאחר התמוטטות ברית-המועצות, נדהמו לגלות כי בעקבות עלייתם ארצה איבדו את הזכאות להטבות שהוענקו להם במזרח אירופה, בעקבות המחלות השונות שגרם להם האירוע.

בשנת 2001 אישרה הכנסת את "חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל" שנועד להסדיר לנפגעים מעמד של קבוצה ייחודית הזוכה לעדיפות ומעגן את זכויותיהם. בין היתר, קובע החוק תשלום קצבת הבראה, עדיפות במתן הלוואות ובתחום הדיור והקמת מכרז רפואי שיעקוב אחר מצבם.

אירוע המחאה בבלארוס. "צווים לא עוצרים קרינה" (צילום: רויטרס)

כמעט עשור חלף מאז ראו ניצולי האסון קרן אור ראשונה מבעד לענן הרדיואקטיבי, אלא שזו התבררה עד מהרה כאכזבה גדולה. מאות מהנפגעים בארץ, המאוגדים ב"עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל", עתרו לבג"ץ בטענה כי אותו חוק, שאמור היה לסייע להם בהתמודדות עם הנזק הייחודי שנגרם להם, כמעט שאינו מיושם.

בא-כוחם, עו"ד גלעד שר, טען בעתירה כי המרכז הרפואי כרמל בחיפה, שעליו הוטלה מלאכת המעקב אחר מצב הנפגעים, כמעט שאינו מבצע כל מהלך רפואי אפקטיבי ומיקומו אינו נגיש. עוד טענו העותרים, כי הקמת המרכז לא זכתה לפרסום ראוי וכן כי בכל השנים מאז אישור החוק, לא נקבעו תקנות המסדירות את ההטבות עבורם בתחום הדיור.

המדינה ביקשה למחוק את העתירה, בין היתר בטענה כי השרים האחראים למתן הטיפול בנושא אישרו כבר את התקנות כמתחייב בחוק, אך אלו נדחו כשהועלו להצבעה בועדת הכנסת. בינתיים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שאמורה להביא לפתרון כלל הכשלים בטיפול בנפגעי הכור, ובג"ץ אישר כי העתירה תיוותר על כנה עד שיתברר מה יעלה בגורל אותה הצעה.