שומעים את האורות

כל שנה, בימי ספירת העומר, יוצאים לתחנות הרדיו הדתיות שלל שירים ווקאלים שניתן להשמיע גם עבור מי שנוהג לא להקשיב למוזיקה מכלי נגינה בתקופה זו. לרוב מדובר בזמרים או להקות שמוציאים סינגל או אלבום מיוחד לקראת ימי הספירה - ובשאר ימות השנה חוזרים אל הגיטרה, כלי הנשיפה והתופים. להקת "אורות", שהוציאה כעת סינגל ראשון, מנסה להציע אלטרנטיבה.

שמוליק ישורון, בן 22 מרמת גן, אחד מארבעת סולני הלהקה, מסביר: "השיר הזה הוא ראשון מתוך דיסק כפול שאנו עובדים עליו ומקווים להוציא בשנה הבאה. הרעיון שלנו הוא להקליט אלבום אחד רגיל ואלבום אחד ווקאלי, ולהופיע עם השירים האלו לא רק בימי הספירה או בין המצרים".

בישראל בכלל, ובציבור הדתי בפרט, לא רצים לחנויות הדיסקים, אתה יודע. האם זה לא יומרני להוציא אלבום כפול - ועוד כזה שחציו ווקאלי?

"אנחנו עושים את מה שאנחנו מאמינים בו, ואוהבים אותו. אנו לא בודקים מה כולם רוצים לשמוע ואז מתאימים את עצמנו לזה. לדעתנו זה משהו מיוחד, שחייב לצאת החוצה. זה אמנם סגנון שרווח ומקובל יותר בחו"ל, אבל אדרבה - אולי הגיע הזמן שזה יהיה גם כאן".

הגישה מאוד רומנטית, אבל צריך להיות פרקטי. בכל זאת צריך לחיות מזה

"ההופעות שלנו, גם באירועים, מכניסות כסף. עם זאת, בוודאי שאנחנו עדיין מחפשים מישהו שמבין את הראש שלנו ויכול להתחבר לזה. תמיד יש מישהו שמתחיל משהו, אחרת זה לא יקרה לעולם.

אין בעיה לעשות את מה שבשגרה, אבל כל העניין זה לתת משהו ייחודי, אחרת מה המשמעות באמנות?

ואתם מאמינים שתצליחו ליצור קהל קבוע למוזיקה ווקאלית?

"קודם כל אנחנו רואים שבארצות הברית זה קורה הלכה למעשה. יש שם להקות מצוינות, שעושות עם הקולות גם חיוקיים של כלי נגינה בצורה מדהימה, באמצעות הרלטה של רצועות על גבי רצועות. אנחנו עושים א-קפלה בעיקר בשירה, כי אנחנו רוצים שגם בהופעה חיה נוכל לתת סאונד דומה לאלבום

"לדעתנו גם לשירה ווקאלית, כמו לחזנות, יש קהל. אנחנו מתכוונים לשיר לצד שירים מקוריים גם שירים מוכרים, וזה מאוד מקל על היכולת להתחבר לשיר".