סוללות מתחלפות - גם באוטובוסים?
חטיבת הרכב הכבד במיצובישי מתכננת לפתח אוטובוסים חשמליים עם סוללות מתחלפות - בדומה לפתרון המוצע על-ידי מיזם בטר-פלייס של שי אגסי והאחים עופר. האם כך תהפוך התחבורה הציבורית לירוקה? בתעשיית הרכב מצננים את ההתלהבות, ואומרים כי פתרונות שיתאימו לשימוש מסחרי עדיין רחוקים מיישום
האם יגיע הפתרון של בטר-פלייס גם לתחבורה ציבורית? בטקס חנוכת עמדת החלפת סוללות למוניות חשמליות, שנערך אתמול (ב') בטוקיו, הצהיר סגן נשיא קונצרן "מיצובישי תעשיות כבדות", איצ'ירו פוקואה, על כוונת היצרנית לפתח כבר בשנה הקרובה אוטובוס חשמלי עם סוללות שניתנות להחלפה. למרות שהפרויקט אינו מוגדר על ידי הצדדים כשיתוף פעולה בין יצרנית הרכב היפנית למיזם טעינת הרכב החשמלי של שי אגסי והאחים עופר, הרי ששימוש מסחרי נוסף בסוללות שכאלה, עשוי לתרום משמעותית להטמעת הפתרון המוצע כיום על-ידי חברת בטר-פלייס.
בתעשיית הרכב מתייחסים לתוכניות שמציג פוקואה ממיצובישי בספקנות, וטוענים כי מדובר בהערכות אופטימיות מדי. זאת, לאור הבעייתיות הכרוכה בהפעלת אוטובוסים מסחריים, בעלי מאפיינים נסיעה ייחודיים ותובעניים, העלולים לייקר משמעותית את הפיתוח והשימוש בפתרון החלפת סוללות של אגסי.
מחליפים סוללות בבייג'ינג
אוטובוסים חשמליים, גם בעלי סוללות הניתנות להחלפה, אינם רעיון חדש. למעשה, באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, הופעל צי של 50 אוטובוסים חשמליים מסוג זה. האוטובוסים, ששירתו בעיקר את הכפר האולימפי, הציעו טווח נסיעה של כ-130 ק"מ בין החלפת סוללות, ומהירות מרבית של 50 קמ"ש. הסוללות באוטובוסים, שתכנונם החל ביוזמה של המכון הטכנולוגי של בייג'ינג, הוחלפו מספר פעמים ביום, בתהליך שעל-פי דיווחים ארך מספר דקות בלבד. עם זאת, מקורות בתעשיית הרכב, אומרים כי האוטובוסים שהופעלו בבייג'ינג היו יקרים לייצור ולתפעול, ולכן לא ניתן לעשות בהם שימוש מסחרי רחב-היקף.
פקק תנועה בבייג'ינג - אוטובוסים חשמליים פעלו שם בזמן האולימפיאדה
כמו במקרה של מכוניות חשמליות, האתגר המשמעותי בעניין אוטובוסים חשמליים בכלל - וכאלה המצוידים בסוללות הניתנות להחלפה בפרט - הוא בהפיכתם לפתרון רווחי ותחרותי מבחינה כלכלית. ככל הידוע, בשלב זה הפתרון אינו יעיל וזול מספיק, כדי שיוכל לשמש חלופה לאוטובוסים המצוידים במנועי דיזל, או אף כאלה המשלבים דיזל עם מנוע חשמלי.
הבעיות העיקריות בפיתוח אוטובוסים חשמליים המתאימים לפתרון המוצע על-ידי בטר-פלייס, הן גודל ומשקל הסוללות הנדרשות להפעלתם, ועלותם הגבוהה. למעשה, כלל לא ברור בשלב זה אם הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים, מתאימים להפעלה מסחרית של ציי אוטובוסים גדולים. כדאי גם לזכור כי שימוש באוטובוסים בעלי סוללות "מתחלפות" מחייב הקמת עמדות החלפה ייעודיות ויקרות, המציבות אתגרים הנדסיים לא פשוטים בפני המתכננים.
הממשלות חייבות להתערב
שיקול משמעותי שעשוי להאיץ פיתוח פתרונות חשמליים בתחום התחבורה הציבורית, הוא מעורבות של ממשל מקומי. בשיחות עם ynet, מעריכים אנליסטים בתעשיית הרכב, כי לחץ פוליטי יכול לאלץ את התעשייה לפתח חלופות למנועי בעירה פנימית.
"אם רשות מקומית תחליט שבתחומה יפעלו רק כלי רכב שאינם פולטים מזהמים, זה בוודאי יזרז את הצגתם של כלי רכב כאלה - גם מכוניות פרטיות, וגם כאמצעי תחבורה ציבורית", אומר ל-ynet בכיר בחברת ייעוץ, המבקר ביפן בימים אלה.
לדעה זו שותף ג'ון אודל, עיתונאי אמריקני, העוסק בעיקר בתחבורה ידידותית לסביבה. "מעורבות של ממשלות היא עניין הכרחי להחדרת כלי רכב חשמליים - גם פרטיים, וגם בתחבורה ציבורית". לדבריו, השימוש בתמריצי מס משמעותיים - אם כהטבה לרוכשי כלי רכב "ירוקים", ואם כמס גבוה יותר על דלק - הם הכלי היעיל ביותר לשינוי הרגלי הנסיעה והנהיגה של הציבור.
הכתב הוא אורח חברת בטר-פלייס ביפן