הכדורים האבודים של ענאתה: ככה בונים חומה?
מגרש הכדורגל של הכפר במזרח ירושלים תחום על ידי גדר ההפרדה, וכל כדור שנבעט לגובה - נוחת בצד השני. באחרונה אטם צה"ל את המנהרות שנחפרו תחת הגדר, ומאז כבר אבדו כ-30 כדורים. חפשו אותם בפסגת זאב
מוראד עוביידי בן ה-21 לא יזחל יותר מתחת לגדר ההפרדה במטרה להשיב עוד כדור תועה. כדורגל, זאת אומרת.
עוביידי וחבריו, שהגדר תוחמת את מגרש העפר שבו הם משחקים בכפר ענאתה, עשו להם מנהג לזחול במנהרות תת-קרקעיות מתחת לגדר כדי להשיב את הכדורים שעפים לצד השני - אך באחרונה אטם צה"ל את המנהרות שנחפרו, ומאז אבדו כבר כמה וכמה כדורים לבלי שוב.
פעם המגרש הזה היה יותר גדול (צילום: AFP)
גדר ההפרדה המקיפה את ירושלים בודדה מהעיר לא מעט שכונות וכפרים, שנחשבים בעיני הפלסטינים לחלק בלתי נפרד ממנה. כזהו גם הכפר ענאתה.
עוביידי מספר כי הוא מפחד להתקרב לגדר מחשש שיירו בו. "הם היו אומרים שאני מנסה לבצע פיגוע טרור. לפעמים ירו עלינו גז מדמיע כשהיינו בתוך המנהרה, אבל במקרים אחרים היינו מצליחים להחזיר את הכדור. עכשיו זה כבר בלתי אפשרי. אם אתקרב לגדר, למרות התעודה שבה אני מחזיק (של תושב ירושלים, כמו רוב רובם של 12 אלף תושבי ענאתה), הצבא יעצור אותי ויחקור אותי מכיוון שהתקרבתי אליה - אם הם לא יירו בי".
היציע הכי טוב - שכונת פסגת זאב (צילום: AFP)
מוסא חליל, ראש מועדון הכדורגל המקומי, הזהיר את שחקניו לא לבעוט בכדור גבוה מדי. לדבריו, הגדר הוקמה באמצעו של המגרש שבו נהגו לשחק,
והם נאלצו לשנות את גבולותיו: "אנו משתמשים במה שנותר לנו בצד שלנו". הוא הוסיף כי בשנה וחצי האחרונות איבד המועדון יותר מ-30 כדורים - 15 מהם בטורניר שנערך בחודש האחרון.
האזור הסמוך לחומה בענאתה נקרא "שכונת השלום", וזכה בשמו לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993. "קראנו כך לשכונה כשחשבנו שהשלום בהישג יד, אך במקום שלום קיבלנו חומה", אומר מוסא אל-קסראווי, בן 58, רכז קהילתי בשכונה. "הבית שלנו מחולק לשניים".
לפנייה לכתב/ת 
