הבעל אכל במרפסת, האשה דרשה צו הרחקה
לחוק למניעת אלימות במשפחה יש הרחבה שלפיה הבקשה לצו הגנה יכולה להתבסס גם על טענה שבן משפחה אינו מאפשר לצד השני לנהל את חייו באופן סביר ותקין. אותה לשון חוק יבשה מאפשרת לבני זוג רבים לפנות אל בית המשפט בטענות הזויות
אבל הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בנתניה הפתיעה אפילו את השופט הוותיק. מולו ניצבה אשה בשנות ה-30 לחייה, שביקשה מבית המשפט לחתום על צו הרחקה שיוציא את בעלה מדירתם המשותפת בנימוק שהוא מנקה את הבית באופן אובססיבי ובמשך שעות ארוכות, במיוחד בלילה. במקרה זה דחה בית המשפט את בקשת האשה על הסף.
בשנים האחרונות נתקלים בתי המשפט לענייני משפחה בישראל יותר ויותר בבקשות להוצאת צווי הגנה והרחקה כנגד בני זוג. רובן המכריע של הבקשות מוגש כאשר בין בני הזוג נתגלע משבר והם עומדים בפני, או בעיצומו, של הליך גירושים. חשוב לציין, שכל בקשה שמוגשת חייבת להיבחן במשנה זהירות וחשיבות, על אף שבחלק מהמקרים לא ניתן להגדיר את הבקשות אלא כהזויות, שכן קיימים מצבים שבהם נשקפת סכנה גדולה ומיידית לבן זוג.
בסיס קיומם של צווי ההרחקה הוא בהבנה לפיה אלימות במשפחה, בדומה לאלימות בכלל, היא פגיעה חמורה בזכותו החוקתית של האדם לכבוד מלא, נפשי וגופני, כפי שקובע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. רובם המכריע של צווי ההגנה מוּצא על יסוד החוק למניעת אלימות במשפחה מ-1991. החוק למניעת אלימות בא, מטבע הדברים, לגנות אלימות על צורותיה השונות ולתת מענה, בחסות החוק, לזכות לחיות בכבוד ללא פחד מאלימות.
אלימות אינה חייבת להיות רק אלימות פיזית, שכן לעיתים מתרחשת אלימות נפשית שמתפרצת בדמות התעמרות רוחנית, השפלה ודיכוי נפשי. מדובר בסוג של אלימות שבמצבים שונים, אף קשה יותר מהאלימות הפיזית.
מטרת צווי ההרחקה אינה ליצור פירוד והרחקה מכוונים, אלא להגן על הנפגע. ועל כן ברור, שכאשר מוצגות בפני בית המשפט ראיות ברורות לכך שמתרחשת אלימות כלפי מי מבני הזוג, לא יהסס בית המשפט להורות על מתן הצו המתאים שיגן על הצד הנפגע שעומד בפני סכנה. ברור שהרחקת אדם מביתו היא מעשה קשה וחמור, המשבש את אורח חייו ופוגע בו באופן קיצוני, ועל כן מתיר החוק לבית המשפט להרחיק אדם מביתו לתקופה קצובה וקצרה של עד שלושה חודשים כשכל הארכה מחייבת דיון משפטי נפרד, מנומק וענייני.
אבל בגוף החוק קיימת הרחבה שגורמת לכך שקיימת כיום אינפלציה בבקשות לצווי הגנה והרחקה. הרחבה זו קובעת, שהבקשה לצו הגנה יכולה להתבסס גם על טענה שבן משפחה אינו מאפשר לצד השני לנהל את חייו באופן סביר ותקין. אותה לשון חוק יבשה היא זו שהפכה לבעייתית ומאפשרת לבני זוג רבים לפנות אל בית המשפט בטענות שונות ומשונות להרחקת בן הזוג מהבית.
הדוגמאות לבקשות הסומכות ידיהן על סעיף זה רבות, ויש לציין, גם יצירתיות ביותר. הבקשות כולן נתקבלו במצב שבו בני הזוג נמצאו בהליך גירושים, אבל עדיין התגוררו באותו בית משותף. כך, למשל, בעל שנמצא בהליכי גירושים מאשתו התחיל לומר עליה קדיש מידי בוקר. או אשה שהחליטה להתעמר ולמרר את חיי בעלה, ומידי לילה נהגה לבשל ברעש ולהדליק את כל האורות בבית, בכדי למנוע ממנו שינה בצורה סדירה.
הטענה: ניסתה לדרוס אותו באמצעות כסא הגלגלים
באחד מהמקרים ההזויים יותר דרש בעל צו הרחקה נגד אשתו הנכה בארבע גפיה, מאחר שלטענתו ניסתה לדרוס אותו באמצעות כסא הגלגלים הממונע שלה. במקרה קיצוני אחר ביקשה אשה להרחיק את בעלה מהבית מאחר שהוא שותק רוב הזמן, ושתיקותיו מאיימות עליה וגורמות לה לחוש שלא בנוח.
כך גם גבר הורחק מביתו משום שאמר כי התנהגות אשתו היא כשל בהמה. יש לומר שהוא היה עקבי, שכן כאשר נתבקש בבית המשפט לטענות ההגנה, הוא אמר שהוא עומד מאחורי דבריו.
אשה חרדית דרשה צו הרחקה מבעלה בטענה שהוא אוכל את ארוחת ערב השבת בנפרד מבני המשפחה במרפסת הבית, ובכך מפר את שלוות הבית והשבת. במקרה אחר, של בני זוג בהליכי שלום בית, הבעל התחיל לגנוב אוכל ממקררה הפרטי של אשתו ולנתק לה את זרם החשמל למקרר כדי שהאוכל שבו יתקלקל.
דווקא מעצם טבעו של הצו - יש להיזהר בדרישתו. שכן כשהצו נתבע לצורך שימושו ככלי ניגוח במלחמת הגירושים, והוא גורם הרחקה מהבית ומהילדים או לפגיעה בשמו הטוב של האדם ובכבודו, ובכך בעצם חוטא למטרה העיקרית שלשמה חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה.
- עו"ד איילה תל-פז מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי.
לפנייה לכתב/ת 
