שתף קטע נבחר

 

תלונות הציבור: התעמרות בניצולה, קיפוח דרוזיות

12,639 תלונות הוגשו בשנת 2009 לנציב תלונות הציבור, עלייה של 20% לעומת השנה הקודמת. בין התלונות: למה נשים דרוזיות לא יכולות לחגוג בסוריה? מדוע משרד האוצר לא הכיר במחלתה של ניצולת שואה? למה החליטה עיריית תל-אביב לחייב אדם לשלם חוב שלא שייך לו? ומדוע הדואר הכריז על עצמאות קריית-חיים?

דווקא בשנה בה מונה שר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, מסתבר שמספר התלונות של האזרחים שנזקקו לשירות ממשיך לשבור שיאים. בשנת 2009 הוגשה למבקר המדינה, המשמש גם כנציב תלונות הציבור, לא פחות מ-12,639 תלונות על 13,766 נושאים. זהו מספר שיא של תלונות מאז הוקמה הנציבות ב-1971. מדובר גם בעלייה של 20% לעומת שנת 2008, ובהשוואה ל-2004 מספר התלונות כמעט הוכפל. יותר מ-30% מהתלונות התבררו כמוצדקות.

 

 

אז נגד מי התלוננו לנציב, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס? כרגיל, בראש הרשימה עומד המוסד לביטוח לאומי עם 1,109 תלונות, משטרת ישראל שומרת על המקום השני ונגדה הוגשו 756 תלונות. משרד הפנים קפץ שני שלבים למקום השלישי (440), משרד האוצר איבד מקום בדירוג וכעת הוא מדורג רביעי (405). גם משרד המשפטים ירד שלב אחד בדירוג למקום החמישי (400). 


 

עוד מככבים בצמרת הרשימה: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (324), מינהל מקרקעי ישראל (315), רשות השידור (301), משרד החינוך (282), עמידר (270), משרד הבינוי והשיכון (258), משרד הבריאות (225), צה"ל (216) ושירותי בריאות כללית, נגדם הוגשו 200 תלונות.

 

לחברי הכנסת, להם מעמד מיוחד בנוגע להגשת תלונות, כנראה אין על מה להתלונן לנציג וזו השנה השנייה ברציפות בה חלה ירידה בתלונות שהם הגישו. אבל בכל זאת הוגשו 34 תלונות על-ידי ח"כים - 18 מתוכן היו של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי).


 

הניצולה החולה - בריאה

ובמה עסקו התלונות? כמדי שנה מטפל הנציב בתלונות מוצדקות של ניצולי שואה. יועץ במרכז ההכוונה למימוש זכויות ניצולי שואה פנה למשרד האוצר על-מנת שיכירו במחלת האוסטיאופורוזיס ממנה סובלת האשה. היא הגישה לא פחות מארבע פעמים מסמכים רפואיים ולפיהם היא סובלת מהמחלה, אך הרופא הראשי של הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד קבע שלא נמצאו הוכחות לכך שהיא סובלת ממנה.

 

האשה פנתה לנציבות, ובעקבות פנייתה בדק הרופא שוב את תיקה של ניצולת השואה ואז הוא שינה את דעתו וציין כי אחד המסמכים שצורפו לפנייה נעלם מעיניו. הוא החליט להכיר במחלה ולהגדיל את שיעור הנכות שלה. הנציב מציין כי לא היתה הצדקה לדחות את פניותיה, שכן מהמסמכים הרפואיים שהציגה עולה בבירור שהיא סובלת ממחלה.


 

ומה משרד הביטחון אם יש יותר מדי פונים מתאימים במרכז למשרה פנויה? מתלונה שהגיש מועמד למשרה עולה כי בתחילה הודיעו לו שהוא עומד בתנאי הסף ועבר לשלב המיון הבא, אך כאן הוא נתקל בדרישה חדשה, שלא היתה במכרז המקורי. עליו להוכיח שקיבל ציון 85 לפחות בבחינות ההסמכה המקצועית של עורכי הדין. במשרד הביטחון הסבירו כי היו יותר מ-200 מועמדים שענו על דרישות המכרז וכדי לצמצם את המספר הוכנס התנאי. הנציבות קבעה, כי על המשרד לראיין את כל המועמדים שענו על תנאי המכרז המקורי, גם אם לא קיבלו ציון גבוה בבחינה.

 

כמדי שנה מתקבלות בנציבות תלונות על דרישות תשלום ארנונה או קנסות, שנשלחו בטעות ומשרדי הממשלה והרשויות מתעקשות כי האדם אליו נשלחה בקשת החיוב הוא באמת החייב. הפעם הקורבן היה אדם, אליו שלח המשרד להגנת הסביבה הודעת תשלום קנס בגין השלכת פסולת מרכב. הוא מיהר להודיע כי הרכב שממנו הושלכה הפסולת לא היה רשום מעולם על שמו, ולכן הוא ביקש לבטל את הדו"ח. אבל במשרד התעקשו ודרשו ממנו לשלם את הקנס, מפני שאין בטענותיו עילה לבטל את הקנס. רק אחרי התערבות הנציבות הודה המשרד כי מדובר בטעות אנוש בהזנת הנתונים למחשב והדו"ח כמובן מבוטל.


 

נישאר באותו נושא. בינואר 2008 קיבל אדם מעיריית תל-אביב דרישה לתשלום חוב ארנונה ומים עבור דירה בעיר. הוא פנה לאגף הגבייה בעירייה, שם מסרו לו כי מדובר בחוב של אחיו המנוח, ומפני שהוא היורש היחיד עליו לשלם את החוב. האיש טען כי אחיו הוא לא בעל נכס וגם לא היתה לו דירה במקום ושהוא התגורר במעון משנת 1969 עד מותו. את העירייה הטיעונים לא שכנעו והם המשיכו לדרוש ממנו את הכסף. לאחר שהנציב התערב, התברר בבדיקה שערכה העירייה כי מדובר בנכס השייך לאדם בעל שם דומה לזה של הנפטר. העירייה התנצלה על עוגמת הנפש שנגרמה לאיש.

 

סוריה? לגברים בלבד

ומה אם אתם רוצים לצאת לסוריה? כדאי שתהיו כוהני דת. נשים דרוזיות מרמת הגולן פנו לנציבות, לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשותיהן לקבל היתרי יציאה מיוחדים לסוריה, לביקור בקבר הנביא הביל, בדיוק כמו שכוהני הדת מקבלים. הנציב הזכיר למשרד הפנים את עקרון השוויון, ובמשרד השתכנעו ואפשרו ל-43 נשים, בנות 70 ומעלה, לצאת לסוריה.


 

בסוף שנת 2008 התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. מצביע ביישוב ערבי התלונן על שגיאות לשון רבות שנפלו בנוסח ההודעה לבוחר של משרד הפנים בשפה הערבית. המפקח הארצי על הבחירות הודיע כי הליקויים תוקנו, ובהודעות שנשלחו לקראת הבחירות לכנסת בפברואר 2009 לא היו שגיאות.

 

ועוד בנושא בחירות. אדם שעבר בקיץ 2007 עם משפחתו לשדרות, וגם העביר את כתובתו לעיר הדרומית – גילה לתדהמתו כי הוא לא זכאי להצביע בבחירות המוניציפליות. בירור העלה כי שמו נגרע מספר הבוחרים, מפני ששני מתמודדים טענו כי המען שמסר הוא של ישיבה. אבל בבדיקה התברר כי המען שלו הוא לא ישיבה, אלא בית פרטי ושאיש לא עדכן אותו כי שמו נמחק מספר הבוחרים. המפקח על הבחירות התנצל על המקרה והבטיח לבחון מקרים כאלה ביתר תשומת לב.


 

למי שעושה טסט לרכב כדאי שיקרא מה עבר על אדם, שיצא ממכון הרישוי עם האישור שרכבו עבר את המבחן. האיש נעצר בצאתו ממכון הרישוי ושוטרת הורתה לו להעביר את הרכב בדיקה חוזרת בניידת של משרד התחבורה. הבדיקה העלתה כי יש כמה ליקויים ובוחן הורה לתקן אותם בתוך שבעה ימים, ללא צורך בבדיקה חוזרת.

 

אך מסע התלאות של הנהג רק החל. הוא נאלץ להמתין לבוחן משטרתי, וזה אסר עליו להשתמש ברכב, בניגוד לאיש משרד התחבורה. הבוחן המשטרתי הודיע לאיש להתייצב יומיים לאחר מכן בתחנת המשטרה בשעה מסוימת. הנהג גילה אזרחות טובה וכבר באותו יום תיקן את הליקויים, אלא שהבוחן לא היה בתחנה. למחרת הוא חזר ושוב הבוחן לא היה. לטענת הנהג, בשל הדחיות היה עליו לבטל בדיקה רפואית שנקבעה לו מבעוד מועד וגם להפסיד יום עבודה. בסוף זה נגמר בהתנצלות.


 

8 שנים בלי ביוב

בדיר חנא שבגליל פנה אדם לנציבות עוד בשנת 2007, בטענה שלא חובר לרשת הביוב העירונית, למרות ששילם היטל שש שנים קודם לכן, ושהוא מחויב בתשלומים שוטפים כאילו היה מחובר לרשת. בדיקה העלתה כי המועצה לא יכלה לחבר את ביתו של האיש, כיוון ששכנו בנה קירות תומכים – שאינם מאפשרים את מעבר הצינורות. למרות שבאוגוסט 2007 קבעה הנציבות כי יש לחבר את האיש לאלתר לביוב, איש לא טרח לעשות זאת. רק לאחר שהתחלף ראש מועצה הוא זכה סוף סוף להתחבר.

 

ועוד בצפון. תושבי קריית-חיים הם אולי האזרחים היחידים בארץ שכדאי להגיע לעירייה בחיפה הם צריכים לנסוע באוטובוס בין-עירוני.

 אבל מסתבר כי גם עם דואר ישראל יש לתושבי השכונה הרחוקה כמה קילומטרים מחיפה בעיות. אדם המתגורר בקריית-חיים התלונן על שדברי דואר הנשלחים לכתובת מגוריו אינם מגיעים ליעדם ומוחזרים לשולח בציון הסיבה מען שגוי.

 

בירור התלונה העלה, כי על-פי רישומי משרד הפנים קריית-חיים היא חלק מחיפה. לעומת זאת, דואר ישראל רואה בקריית-חיים כיישוב נפרד, ומשום כך אינה מעבירה ליעדם דברי דואר הנשלחים להם לפי כתובתם במרשם האוכלוסין, כשם היישוב המצויין במען הוא חיפה, אלא מחזירה אותם לשולח, לא לפני שהיא כותבת כי הכתובת שגויה. לינדנשטראוס, המתגורר בעיר הכרמל, הורה לתקן את העיוות בדואר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לינדנשטראוס. זינוק במספר התלונות
צילום: גיל יוחנן
צילום: מאיר פרטוש
הביטוח הלאומי. בראש הרשימה
צילום: מאיר פרטוש
המשטרה. במקום השני
צילום: שי וקנין
חוף קריית-חיים. יישוב עצמאי או חיפה?
צילום: דורון גולן
מומלצים