מצב האומה
אומה תורמן סוגרת היום 40 שנות קיום. המעצב(נ)ת גייסה את כל טוב הלב שיכלה וכמתנה ממליצה לה איך להתלבש. בגדול, לא כמו ב-40 השנים האחרונות. מה שכן, היא מהממת
בוקר אחד את מתעוררת ופתאום נוחתת עלייך ההכרה שעדיין לא קנית בגדים לקיץ הקרוב, וזאת למרות שאת כבר נוזלת מעצבים וזיעה וקשה לך לנשום. ואז, כשאת כבר מחליטה לצאת מהבית, פתאום מתקשרת חברה שמספרת על חברה אחרת שחוגגת 40 אביבים-קיצים ושואלת מה כדאי לקנות לה מתנה. באותו רגע נזכרה המעצב(נ)ת בחברה נוספת שחוגגת היום (ה') 40 ותוך שניה ידעה איזו מתנה תעניק לה. אז אומה תורמן, הנה המתנה שלך ליום ההולדת - רשימה של מה כדאי לך ומה מאוד לא כדאי לך ללבוש. או בקיצור, את רשימת המתנות בחנות הבגדים החביבה עלייך תעשי אחרי שתקראי את הטור הזה. מזל טוב.
נתחיל בתחילת הדרך, כשטרנינג צהוב עוד לא היה באופנה (או שכן), כשהכל עוד היה סולידי, נשוי, ילדים, בית, גינה, כלב וכמה סרטים. חצאית סאטן בליווי סריג על סריג, כמו ילדה-טובה-ירושלים שעוד לא ממש מודעת ליצירות שהגוף שלה יכול להחזיק. זה חמוד, זה תמים, ולמעצב(נ)ת יש תחושה שלפעמים זה עדיף על מה שבא אחר כך.
אח, את זוכרת את הימים שלא ראו לך כלום?
קפיצה מהירה לתוך מי הקרח של אצולת הוליווד מפיקה לבוש נוצץ, חשוף ומבולגן עד דמעות. השיפון עם התחרה, עם הסאטן, עם עוד קצת שיפון שיכסה ונעליים משמימות, מוכיחים שוב שכסף לא בהכרח קונה סטייל, ושלהיות נוצצת יותר, או להעז יותר כי לא אכפת לך מה יאמרו עלייך כי את כבר כוכבת, לא נותן לך את החופש לעשות למעצב(נ)ת מיגרנה.
כבר רואים ניצוצות של חשיפה לא ממוקדמת
אבל תורמן בשלה, ובחירה שאנטית בשמלה כאילו הודית, מזכירה למעצב(נ)ת את המקרה ההוא שבו כיבסה צבעוני ולבן יחד. מתברר שחזייה ירוקה לא משתלבת עם הוורוד של הפיג'מה על המגבת הלבנה. תורמן נראית כאילו הלכה לאיבוד באיזה שוק צבעוני, או ניסתה להסוות את עצמה בין בדים. אבל אם את כבר הולכת על הסוואה, בשביל מה המעיל שלא קשור לכלום? קר לך? תגרבי גרביים ותנעלי מגפיים. כבר עדיף.
בלגן גדול שלא מתאפשר עם מעיל טרנץ'. עדיף באמת שתרכיני מבט
ואם כבר מגבת, אז הלבוש הבא כנראה נובע משילוב של מקלחת קצרה, מגבת שחורה וחצאית שלא נמצאה לה חולצה מתאימה. למטה אתם רואים את הקדימה, בתמונה הקטנה מימין תראו את המאחורה וגם חלק לא קטן מהקדימה, אם אתם מבינים את הכוונה. נראה שבנוסף לחולצה מתאימה, גם לא נמצאה חזייה שתומכת. בכלל, החצאית נראית כאילו הורכבה מכמה שאריות של וילונות. ואם הבחירה בחולצה מינימלית נובעת מרצון בתשומת לב לחצאית, זה בסדר, קיבלת. גם לנעליים שהבהונות זולגות מהן החוצה. בקיצור, את מקבלת כאן שלילי קטלני ויש לך מזל שזה יום ההולדת שלך.
מאמי, יצאתי מהאמבטיה. יכולה להביא לי מגבת? אה, היא בשימוש?
עוד גרדרובה גרנדיוזית שנועדה לעלף אתכם מצויה במלבוש הבא. שמלה ורודה, חשופה, שמכסה בעזרת תלתלי בד על החלקים החשובים. משום מה, לא נראה שתורמן מתאמצת להסתיר - לא שיש למישהו בעיה עם זה, והאמת היא שאפשר לומר שמדובר בעידון לעומת התאונה הקודמת. אבל התצורה הכללית, בעיקר בחלקה התחתון של השמלה, מחזירה את המעצב(נ)ת לימי סינרי המטבח. קבלי ח"ח על החלק העליון שמאורגן בצורה מאוד יפה. בהחלט היה אפשר לייצר משהו דומה בחלק התחתון ולצאת מנצחת.
לא שמעתם? לא ידעתם? היום מבשלים שמלה במטבח
ואם אנחנו כבר בחשיפה, אז הנה עוד חלק, למקרה שחסרה לכם טעימה. יכול להיות שמבצבצת לה שם פטמה, אבל זה לא משנה, כי ברגע שתורמן עושה סיבוב הכל נעלם ומוחשך, ורק חלק אחד קטן עושה את כל העבודה. עושה רושם שמישהו שכח להוסיף עוד קצת בד, אולי היה אפשר להשתמש בשאריות של הווילונות מלמעלה. בכל מקרה, הגזרה מאוד מחמיאה לגברת, היא נראית זוהרת, וגם אם לא - את מי זה מעניין כל עוד יש על מה להסתכל.
מי שמביט בי מקדימה יכול להתרגש, אבל...
מי שמביט בי מאחור, נהנה הרבה יותר
אבל לסיום, גם כי המעצב(נ)ת עדיין מעוניינת להיות בקרב מקורביה של כלת השמחה, וגם כי בכל זאת יום הולדת 40, מובא בפניכם הלוק שמשלב את כל הגזרות, הצבעים, הבדים והחיוך הנכונים. תורמן אלופה בבחירה של שמלות שהופכות אותה לארוכה יותר, דקה כמו גבעול ופורחת כמו פרח. היא נראית נפלא והמעצב(נ)ת רוצה לאחל לתורמן המון מזל טוב, ולעצמה להיראות כל כך טוב בגיל הזה.
את הכי יפה בנטורל, בלי קשקושים ותוספות, רק את והחיוך. מהממת!
(צילומים: gettyimages imagebank)