שתף קטע נבחר

 
צילום: דודי ועקנין

המרוץ למיליון יהודים גאים

כיצד זה הובלנו מיליון עולים מבריה"מ, בעלי תפיסה לאומית מפותחת, לתמיכה ב"מדינת כל אזרחיה"? לשינוי המציאות עלינו לפעול למציאת פתרונות עבור היהודים שבספק מחד גיסא, ולחיזוק הזהות היהודית אצל כלל העולים מאידך גיסא

מדינת ישראל תמיד ידעה להשקיע בחינוך יהודי, כל עוד דובר בחינוכם של יהודים שאינם אזרחיה. אפילו בתקופת "מסך הברזל" ידענו לטפטף יהדות למקומות שקשה היה להאמין שניתן להגיע אליהם. וגם היום, הסוכנות היהודית וארגונים נוספים מפעילים ברחבי העולם מערך איכותי ומוצלח של חינוך יהודי.

 

  • לכל הטורים בפרויקט "צהר לחקיקה" -לחצו כאן

 

אך מה המצב כשמגיעים ארצה? הרמח"ל בהקדמתו לספרו המונומנטלי "מסילת ישרים" העיר הערה גאונית. לטענתו, ככל שרעיון "מובן מאליו", כך פחות חושבים עליו ומתעמקים בו, ולפיכך, באופן אירוני, מעטים יפנימו אותו. במדינת ישראל "מובן מאליו" שכל מה שמסביב "יהודי", ודווקא משום כך זונחת המדינה את אחריותה להעמקת זהותם היהודית של העולים אליה.

 

בעיה זו חריפה במיוחד אצל העולים מחבר העמים, שחוו 70 שנות ניתוק מכוּון מן היהדות. חמור מכך, במדינת ישראל מתמודדים העולים בעוצמה ייחודית עם סוגיות מורכבות, כגון: נישואין, גיור, קבורה ושבת.

 

איפה שגינו?

אנו, החברה הישראלית כולה, והציבור הציוני-דתי בפרט, חייבים לשאול את עצמנו, כיצד למרות המאמצים האדירים שהשקענו, בכוח אדם ובתקציב - נכשלנו. דחפנו את ציבור העולים, המונה כמיליון אזרחים חדשים, שבמובנים רבים הוא נושא הלפיד של הציונות הקלאסית הלאומית, אל עמדה של התנגדות חריפה למרכיבים מרכזיים של זהות יהודית במדינת ישראל. כיצד זה הובלנו יהודים בעלי תפיסה לאומית מפותחת, שהשתמרה למרות שנות הדיכוי הסובייטי, לתמיכה ב"מדינת כל אזרחיה"?

 

זהותנו היהודית היא הבסיס לזכותנו לחיות בארץ הזו. על פי המדרש, סירב הקב"ה לבקשת משה רבנו להיקבר בארץ ישראל המערבית, משום שכשכינו אותו בצעירותו "איש מצרי"(שמות ב, יט), הוא לא היה גאה די הצורך בזהותו כ"עברי", ולא הכריז כיונה "עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא!" (יונה א, ט). אותו מדרש אף מנגיד את משה ליוסף, שהקפיד לציין את מקורו העברי מבלי להתחשב במחיר, ומשום כך זכה להיקבר בארץ. ללא זהות יהודית איתנה, מדינת ישראל תטבע בים הסוער. שאלה זו מדירה שינה מעיניי, ואני משקיע בה חלק גדול מסדר יומי.

 

יתר על כן, בעיות הנישואין והגיור אינן מטרידות "רק" 300 אלף עולים שיהדותם בספק. לכל עולה יש בן משפחה או מכר המתמודד עם שאלת יהדותו או נישואיו, ועל כן מדובר בבעיות שמטרידות יותר ממיליון אזרחים. מי שנושא את זהותה היהודית של המדינה קרוב ללבו, צריך להבין אלו עשויים להיות הגורם המכריע בשאלת זהותה של המדינה. אז מהו הפתרון? אני מציע מהלך אסטרטגי בתנועת מלקחיים מסורתית: "סור מרע" ו"עשה טוב".

 

מה לעשות

"סור מרע" - כדי לנצח בקרב על זהותה של המדינה, חשוב לפעול למציאת פתרונות יצירתיים במסגרת ההלכה, לנושאים שמעוררים אנטגוניזם. בזמנו, נדמה היה שלא ניתן למצוא פתרון לבעיית הקבורה של עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, כולל אלו שמסרו את נפשם במהלך שירותם בצה"ל או נהרגו בפיגועים הקשים. בהידברות ותוך גילוי גמישות מקסימלית, מבלי לסטות מהמסגרת ההלכתית, נמצאו פתרונות ראויים.

 

בדרך זו עלינו ללכת גם בסוגיית "ברית הזוגיות", שאינה סותרת את ההלכה לדעת חלק מהרבנים. מי שמתנגד היום לברית הזוגיות יאשים את עצמו מחר, כאשר יגלה שמערכת הנישואין "כדת משה וישראל" כבסיס ליצירת הקשר הזוגי במדינה – נפרצה לחלוטין. כיו"ר הקואליציה, אני פועל למציאת נוסחאות מגשרות, המעוגנות בהלכה, גם בתחום הגיור וסוגיות רגישות אחרות.

 

"עשה טוב" - מי שחושב שהמחסום בפני הגיור בעבור אותם 300 אלף עולים הוא רק הגישה המחמירה והמרחיקה של חלק מהממסד הרבני - טועה ומטעה! הבעיה העיקרית היא במספרם המועט של המעוניינים להתחיל את תהליך הגיור. המוטיבציה של מתגיירים לצאת למסע המפרך בדרך לגיור הוא רצונם להפוך לחלק אינטגרלי מהציבור הישראלי-היהודי. לכן, עד שהמסורת והמורשת היהודית לא ייהפכו למרכיב משמעותי בזהות העצמית של קהילת העולים –לא צפוי מהפך אמיתי בעניין הגיור!

 

ממשלות העבר לא הבינו את שורש הבעיה. כך למשל, לא הסכימה המדינה לשאת בעלותם של קורסים ביהדות למי שאינו זקוק לגיור, אך רצה לחזק את ידיעותיו וזהותו. זו שגיאה יסודית. אם כלל העולים לא יחושו שזהותם היהודית קריטית, אלה מתוכם שאינם יהודים לא ירצו להתגייר. נושא זה מוכרח לעמוד בראש סדר העדיפויות הציבורי והפרלמנטרי. יחד עם העולים צריך "להעלות לארץ" את הפעילויות להעמקת היהדות ברחבי העולם, ולהפעילן בארץ על ידי הסוכנות וגופים נוספים, בתמיכת משרד החינוך ומשרד הקליטה.

 

רק שני הדברים יחד – פתרון הבעיות האקוטיות ("סור מרע") ופיתוח תרבות יהודית מוכוונת לאוכלוסיית העולים ("עשה טוב") – יביאו את הקהילה כולה להשתייך למדינת ישראל כמדינה יהודית.

 

מימוש חזון הנביאים בדורנו: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ" (ישעיהו ס, ד) הוא משמח ומרגש, אך גם מטיל עלינו אתגרים שלא ידענו בעבר. אחריותנו היא לבחון את האתגרים בצורה רחבה, היוצרת שותפות אמיתית של העם כולו סביב יהדותה של מדינתנו: "סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב - בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"(תהילים לד, טו).

 

  • "צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
ח"כ זאב אלקין
צילום: גיל יוחנן
צהר
מומלצים