שופטים ושוטרים מבולבלים: מה רף השכרות?
נהג שנתפס כשהוא תחת השפעת אלכוהול מעבר לרף הקבוע בחוק, ביקש לבטל את כתב האישום כנגדו עקב מה שסנגורו כינה "סתירות בעמדת המדינה". השופט החליט לבטל את כתב האישום, והעביר ביקורת חריפה על המדינה
מי יודע מה רף השכרות בישראל - 240, 245, 275, 290 או אולי 400 מיקרו-גרם אלכוהול? בית המשפט לתעבורה בחיפה ביטל היום (ד') כתב אישום שהוגש נגד נהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול, עקב סתירות בעמדת המדינה באשר לרף השכרות אותו יש לאכוף נגד נהגים. בבדיקת שכרות שנערכה לנהג, נמצא ריכוז של 275 מיקרו-גרם אלכוהול, אולם לנוכח בקשה שהגישה בשבוע שעבר הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה יש להעלות את רף השכרות מ-240 מיקרו-גרם כיום ל-290 מיקרו-גרם - החליט השופט שלמה בנג'ו לבטל את כתב האישום.
בהחלטתו, מותח השופט ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בקביעת רף שכרות: "המדינה מציגה - ומפעילה - עמדות מנוגדות בסוגיה עקרונית זו של רף האכיפה, מבלי שניתן ליישב בין שתי עמדות מנוגדות אלה. משמעות הסתירה היא העמדה לדין של אזרחים רבים, והכתמתם בהרשעה הפוגעת קשות בזכויות יסוד שלהם... התנהלות זו פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות".
רף השכרות: המדינה סותרת את עצמה (צילום: תומריקו)
כל אחד והרף שלו
על-פי החוק כיום, רף השכרות הרשמי במדינת ישראל הוא 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר, בבדיקת נשיפה. אולם, בפועל אוכפת המשטרה מרף גבוה יותר - בין 245 מיקרו-גרם ו-255 מיקרו-גרם. אלא שכאמור, לאחרונה הגישה הפרקליטות בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים להעלות את רף השכרות ל-290 מיקרו-גרם, וזאת במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים מחודש מרץ, לפיה יש להעלות את הרף ל-400 מיקרו-גרם.
התמונה המתוארת בהחלטת השופט בנג'ו, מציגה את הפרקליטות באור בעייתי: "בעוד שבבית המשפט המחוזי (בירושלים) - בסוגיה העקרונית שהמדינה מנהלת בעניין רף הנהיגה בשכרות - נטען על ידה כי יש להעמיד את רף האכיפה על 290 מיקרו-גרם, בפועל, כך מסתבר, המדינה מגישה כתבי אישום ומנהלת תיקים ברף נמוך מזה".
ומתברר כי לא רק בית המשפט, אלא גם השוטרים עצמם לא ממש יודעים מה לעשות עם קביעות רבות ושונות בעניין: "...השוטר, בלש בכיר בימ"ר של אגף התנועה, העיד כי הנחיותיו הם לאכוף מרף של 275 מיקרו-גרם, ובזמן ביצוע העבירה ההנחיה הייתה לאכוף מרף של 245 מיקרו-גרם".
שיתוק מנהלי והשתק משפטי
בנמקו את ההחלטה לבטל את כתב האישום, מציין השופט כי התנהלות המדינה יוצרת מצב המוגדר "השתק שיפוטי": מצב שבו אחד הצדדים במשפט טוען טענות עובדתיות או משפטיות סותרות - אם באותו הליך, ואם בהליכים נפרדים.כך מסביר השופט בנג'ו את המצב: "המדינה נתפסת ב'השתק שיפוטי', מכוחו היא מושתקת בהליך שבפני מלטעון טענות הסותרות את טענותיה בערעור שהיא הגישה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בירושלים. תוצאתו של השתק זה שהוא מקים לנאשם הגנה מן הצדק, ועל כן דינו של כתב האישום להתבטל".
לדברי השופט, המצב לקוי מבחינה משפטית, ולא פחות חמור - גם מבחינה מנהלית. "מעבר להשתק השיפוטי שקם כנגד התביעה במצב דברים זה, אשר אינה יכולה לטעון דבר והיפוכו בשני הליכים משפטיים מקבילים, הדבר נוגד עקרונות בסיסיים של מינהל תקין, שרשויות התביעה מחויבות בו".
הפתרון היחיד למצב, עליו מתריעים עורכי דין רבים מזה תקופה ארוכה, הוא קביעת חד-משמעית של רף שכרות אחיד וברור: "נוכח הצהרת המדינה אודות רף האכיפה הראוי לטעמה - 290 מיקרו- גרם - והבלבול הקיים אצל השוטרים בשטח, מן הראוי כי המופקדים על הנושא יגבשו, לעת הזאת, רף אכיפה ארצי אחיד".
לפנייה לכתב/ת 
