מעדיפות לדבר עם הכלב ולא עם הבעל
כל אחד זקוק למישהו שיקשיב לו, אבל אצל האמריקנים מתברר שמספיק פשוט לכשכש בזנב. סקר שנערך בארה"ב מראה שרבים מעדיפים את הכלב, את החתול או אפילו את סרטן המחמד על פני שיחה עם בן/בת הזוג
גם אם לא הגעתי להתרת הסבך, ומה שרציתי מהשיחה היה שאני אפצח במונולוג בזמן שהצד השני יהיה שם מולי, יהנהן וייתן לי "להוציא קיטור" עד יעבור זעם, לעיתים גם זו פעולה מבורכת. לפעמים כל מה שצריך זה לפרוק, וחשוב להיות מסוגלים להעניק את התענוג הזה לקרובים לנו, כשם שהם עושים זאת בעבורנו.
אבל מה המשמעות לכך שכבני אדם בכלל, ואנשים בתוך מערכת יחסים זוגית בפרט, מרגישים שמי שמבין אותם הכי טוב הוא לא בדיוק בן או בת הזוג? "אני יודעת שהם מבינים אותי. הם קולטים בדיוק מה מצב הרוח שלי, ואם אני לא מרגישה טוב, הם מתכרבלים איתי ועוזרים לי להחלים". לפי כתבה של סו מנינג מסוכנות AP, את המילים החמות האלה אמרה ג'קלין דסימון לא על אקסים, קרובי משפחה או חברים טובים, אלא על חיות המחמד שלה.
אמנם קיימים מחקרים שמוכיחים שלליטוף חיית מחמד כמו חתול או כלב יש השפעה לטובה על לחץ הדם ועל מצבו הנפשי של הבעלים, ומובן שכלב או חתול, עם אהבתם שאינה תלויה בדבר לבעליהם, יכולים לעזור לביטחון העצמי. אבל סקר חדש שעליו דיווחו אתמול AP ואתר Petside מציג נתונים שמראים שהאמריקנים הולכים קצת יותר רחוק לגבי רגשותיהם כלפי ידידם הטוב ביותר.
על פי הסקר הטלפוני, בו נשאלו 1,112 אנשים ברחבי ארצות הברית, אחד מכל עשרה בעלי חיות מחמד אמרו שיעדיפו לדבר על מה שמטריד אותם עם החבר על ארבע, במקום עם בן או בת הזוג. החלוקה המגדרית מצביעה על יותר נשים שמעדיפות את החבר השעיר מאשר החבר בפועל, כששליש מהן אמרו שחיית המחמד היא מאזינה טובה יותר. אצל הגברים 18% מעדיפים את החיה שלידם מאשר האשה לצידם כאוזן קשבת.
ליקוק קטן מכלב גדול הוא מחווה בעלת משמעות אמיתית
חלק מהנשאלים שמחו לפרט. למשל, כריסטינה הולמדאל, בת 40, סיפרה לכתבת שהיא מחלקת את זמן השיחה שלה באופן קבוע בין החתול שלה, שני כלביה ושלושת סוסיה. היא מדברת איתם כל הזמן, כשהנושא החם ביותר לא מפתיע: "אני שופכת את מה שמטריד אותי באותו רגע אל מי שבמקרה נמצא איתי כשאני מקשקשת. הרבה יוצא על העבודה, והמון, איך לא, על בעלי".
הולמדאל חיה עם בעלה בבסיס צבאי בו הוא משרת בג'ורג'יה. היא חושבת שכל אחד צריך חיית מחמד ותיקה לדבר איתה, כמו אחד הסוסים שלה, שמלווה אותה מגיל 19. היא מוצאת בדיבור אל מישהו שפשוט נותן לך להוציא הכל פעולה תרפויטית של ממש. "כולנו אומרים דברים שאנחנו לא באמת מתכוונים אליהם כשאנחנו עצבניים. אחר כך, כשיש לנו זמן לעבד את זה תוך כדי שיחה, אנחנו חושבים על הכל אחרת, מוצאים היגיון מאחורי מה שמציק לנו ויכולים להירגע ולראות את כל הצדדים".
אצל ביל רוטשילד, בן 44 מגרניט ספרינגס, ניו יורק, אי אפשר לדעת מראש אם יבחר להתייעץ עם אשתו מזה 19 שנים לגבי בעיה עכשווית, או שיפנה דווקא אל קריי, סרטן שהוא מטפח מאז שבתו הביאה אותו הביתה כחלק משיעור הטבע שלה בסוף כיתה ב', לפני כארבע שנים. הוא מחשיב את קריי כמאזין קשוב יותר: "אני בטוח לגבי זה. יכולת ההקשבה של אשתי שואפת לאפס".
רוטשילד מודה שהסרטן לא נותן מענה של ממש בחזרה, אבל ציין שהמצב היה שונה חלוטין עם הכלבים והחתולים שעברו תחת קורת הגג שלו במשך השנים: "אתה מרגיש הרבה יותר נוח לחלוק את הבעיות שלך איתם. ליקוק קטן מכלב גדול הוא מחווה בעלת משמעות אמיתית".
לפתור את הבעיה, לא לקשקש עליה
החיות המועדפות כאוזן קשבת בשעת צרה הן קודם כל הכלבים, עם 25% שרוצים אותם לצידם, לעומת 14% בלבד שמעדיפים לשכב אצל ספת הפסיכולוג שלחתולים יש להציע.
האם מדובר בתופעה מדאיגה? הווטרינרית קארן סווידה מבית החולים לחיות בלוס אנג'לס אמרה לסוכנות הידיעות שכולם מדברים אל החיות שלהם, והיא לא מתרגשת מכך יתר על המידה: "חברים על ארבע הם אידיאליים, הם מעניקים לנו תמיכה ללא תנאים מוקדמים. הם אף פעם לא עונים לנו ולכן לעולם לא נתנצח איתם או נקבל חוות דעת שגויה, ובנוסף הם תמיד שם בשבילנו"
קשה להתעלם מכך שמשהו בתיאורים של השיחות החד צדדיות האלה נשמע כמו תחליף למשהו אקוטי. סווידה הסבירה שלא בדיוק, אבל בערך: "לא משנה כמה אנחנו אוהבים את בן או בת הזוג שלנו, לפעמים הם לא נמצאים איתנו פיזית או שיש להם דעה נחרצת משלהם לגבי האופן בו צריך לפתור את הבעיה. ומידי פעם, במיוחד כשמדובר בבן זוג – הם פשוט רוצים לפתור את הבעיה כבר, במקום להקשיב לנו מדברות עליה".
לארצות הברית יש השפעה ניכרת על ישראל, מבחינה חברתית, תרבותית ועוד. ניתן לתהות מה תוצאות הסקר אומרות עלינו בישראל, אם בכלל. האם גם אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים מדברים אל הכלב, החתול או האוגר רק כדי להרגיש שמישהו מקשיב ואנחנו לא מדברים אל הקיר? ומה המשמעות של מישהו שצריך מולו לא בן שיחה ודיאלוג, אלא כרית נוחה לספיגת המונולוג שלו. האם כולנו רוצים לפעמים לדבר רק כדי לשמוע את קולנו שלנו?
