"המשטרה מתעלמת מבית המשפט"
בצעד חריג החליטו אתמול (ד') שני שופטי תעבורה, לפסול ממצאים של מכשירי אכיפת שכרות ומהירות של המשטרה, ולבטל כתבי אישום. שופטת: "המשטרה אינה מפיקה לקחים, ואינה מפנימה את הצורך לעשות שינויים". מומחה בדיני תעבורה: על המדינה להוריד משמעותית את רף האלכוהול, ובמקביל חייבת המשטרה לציית לבתי המשפט
השופט שלמה איזקסון מתל-אביב אף הנחה את המשטרה והפרקליטות להגיע להסדרי טיעון עם כל הנהגים נגדם עומד כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. זאת, במקרים בהם תוצאות בדיקת השכרות נעה בין 290 ו-400 מיקרו-גרם אלכוהול. בכך קובע למעשה השופט כי הרף הקבוע בחוק - 240 מיקרו-גרם - אינו משמש עוד כרף השכרות. מומחי משפט סבורים כי החלטה זו, למרות שאינה מחייבת, עשויה להשפיע על התנהלות תיקי נהיגה בשכרות בבתי משפט רבים.
אם לא מכיילים - לא מודדים (צילום: מאיר פרטוש)
42 קמ"ש מעל המותר? מבוטל
בהחלטה שפורסמה אתמול (ד'), ביטל בית המשפט לתעבורה בקריית-גת כתב אישום נגד נהגת שנתפסה נוהגת במהירות של 132 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. המכשיר ששימש לתיעוד העבירה הוא מצלמת המהירות הנייחת של המשטרה, "מוטלנובה". בנימוקיה, מציינת השופטת רבקה בן-יששכר כי אמנם מצלמת המהירות נחשבת אמינה, אך "יש להבדיל בין אמינות מכשיר ואמינות מדידה. קביעת חזקת אמינות מכשיר אינה בהכרח מובילה למסקנה שכל תוצאות המדידה באמצעותו תהיינה אמינות".בהחלטה מסבירה השופטת מדוע אין להתייחס אל מדידות המהירות של מכשיר המולטנובה כמדויקות: "אמינות מדידות תלויה בתקינות מכשיר, באופן התחזוקה, באופן הפעלתו, זאת בנוסף להוכחת מיומנותו והסמכתו של המפעיל. בהיעדר כיול תקופתי למכשיר, לא ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת להרשעה בהליך פלילי, כי תוצאות המדידה במכשיר משקפת את מהירות הרכב".
ולכן, מאחר שמכשיר המולטנובה אינו מכויל על-ידי המשטרה, החליטה השופטת לבטל כתב האישום נגד הנהגת. "לא ניתן להבטיח כי המהירות המיוחסת בכתב האישום - 132 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, שהינה 2 קמ"ש מעל ברירת-משפט - שנמדדה במכשיר המולטנובה, אכן מדויקת, ולא ניתן לדעת מהי רמת האי-דיוק". יש לציין כי החלטת השופטת מבוססת ברובה על פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שקבע באוקטובר האחרון כי אין להסתמך על ממצאי מצלמת המהירות, וזאת מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותה במעבדות מוסמכות.
השופטת בן-יששכר גם מותחת ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה: "הניסיון מלמד כי המשטרה אינה מפיקה לקחים מהתנהלותה בעבר, ואינה מפנימה את הצורך לעשות שינויים בדרך עבודתה, הן ביחס לתהליך הטמעת מכשירי אכיפה שמיובאים לארץ, והן לעניין אופן תחזוקם וכיולם... גם כאשר ערכאת ערעור (בית משפט מחוזי, ש.ה) קובעת נורמה המחייבת כיול, משטרת ישראל בוחרת לעצום עיניה מההשלכות".
אלכוהול? המשטרה מבזבזת זמן ומשאבים
גם התמונה אותה מתאר השופט שלמה איזקסון מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, אינה מחמיאה למשטרה ולפרקליטות - בלשון המעטה. השופט מציין כי המשטרה והפרקליטות המשיכו להגיש כתבי אישום נגד נהגים שבדיקות השכרות שלהם העלו תוצאות של 290 מיקרו-גרם או פחות, וזאת בניגוד לחוות דעת של מומחה מטעמן, לפיה יש להעלות את רף השכרות מ-240 מיקרו-גרם ל-290."למרות חוות הדעת", כותב השופט, "המשיכה התביעה - והיא ממשיכה עד לימים אלה ממש - להגיש כתבי אישום בערכי אלכוהול מ-265 מיקרו-גרם ועד ל-290 מיקרו-גרם... לשווא העסיקה התביעה את בתי המשפט למעלה משנה, בתיקי שכרות שבהם שיעור האלכוהול אצל נאשם היה נמוך מ-290, כשהיא כמובן מודעת היטב לאמור בחוות הדעת. בכך גרמה לבזבוז זמן ומשאבי ציבור אחרים".
השופט איזקסון מציין כי בעודו כותב את ההחלטה, הגישה בשבוע שעבר הפרקליטות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בעניין החלטת בית משפט לתעבורה להעלות את רף השכרות ל-400 מיקרו-גרם. בערעור, מבקשת הפרקליטות עצמה להעלות את רף השכרות ל-290 מיקרו-גרם: "מה שהיה ברור מיד לפרקליטות המחוז, לא הובן משך למעלה משנה אצל קברניט התביעה המשטרתית ואלו שמעצבים שם את מדיניות האכיפה", מסכם השופט.
לאור דברים אלו, החליט השופט לבטל את כל כתבי האישום שהוגשו בגין נהיגה ברמת שכרות של פחות מ-290 מיקרו-גרם. בנוסף, הורה השופט על ביטול כל הדיונים בתיקים שבין 295 מיקרו-גרם ו-400 מיקרו-גרם. במקרים אלה, גם המליץ השופט לתביעה "לגלות גמישות, (ו)לשנות את סעיף האישום מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים". ואם לא די בכך, השופט אף הקציב פרק זמן של חודש לפרקליטות "לנסות להגיע להסדרי טיעון" עם הנאשמים במקרים אלה.
נמשך עידן אי הוודאות
לדברי עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, החלטות השופטים - גם בעניין מצלמת המהירות, וגם בעניין בדיקות השכרות - רק מחמירות את אי הוודאות במערכת המשפט. "מה יעשה נהג שנתפס ברמת שכרות גבולית, של 295 מיקרו-גרם? האם עליו לנסות להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, או שאולי כדאי לו לנסות את מזלו בבית משפט, שם יתכן שיזוכה - אך יתכן גם כי יקבל עונש כבד? למרבה הצער, החלטות השופטים משאירות אותנו בעידן חוסר הוודאות".
הפתרון במקרה של תיקי השכרות, כך מסביר גלעד, היא קביעה חד-משמעית של המחוקק הישראלי באשר לרף השכרות אותו יש לאכוף. "על המחוקק לקבוע רף שכרות נמוך משמעותית מהקבוע כיום, כך שכל מי שיעבור את סף הסיכון, יוגדר שיכור. כך תיפסק אי הוודאות - גם בעניין האכיפה, וגם בקרב הנהגים, שיידעו כי מי ששותה - לא נוהג". עד שיאמר המחוקק את דברו, סבור גלעד כי על המשטרה להגיע להסדרי טיעון "נוחים" עם מי שנתפסו ברמת שכרות הנמוכה מ-400 מיקרו-גרם.
בעניין מצלמות המהירות, גלעד מאמין כי למשטרה יש רק דרך פעולה אחת: "לאמץ את ההלכה המנחה (פסק דין של בית משפט מחוזי, ש.ה), ולהתחיל לכייל את המצלמות במעבדה מוסכמת - אם באמצעות הסמכת המעבדה המשטרתית, ואם באמצעות העברת המכשירים לכיול במעבדה חיצונית".
לפנייה לכתב/ת 
