שי אגסי נגד עולם הרכב, סיבוב 3
מיזם טעינת הרכב החשמלי של שי אגסי ועידן עופר, עלה השבוע מדרגה. ניסוי מעשי ראשון במכוניות חשמליות עם סוללות שניתנות להחלפה במהירות, החל בימים האחרונים בטוקיו יפן. אגסי מלא ביטחון, ומשוכנע כי מדובר בשלב נוסף בדרך לכיבוש עולם הרכב. עולם הרכב מצדו, בטוח הרבה פחות באיכויות וישימות המיזם
עידן עופר, יו"ר החברה לישראל ומיזם טעינת הרכב החשמלי "בטר-פלייס", היה השבוע מרוצה. אחרי שהשקיע יותר מ-100 מיליון דולר בבטר-פלייס, החלה החברה לרשום סוף-סוף הכנסות. הכסף אמנם לא ייכנס לחשבון הבנק של עופר - או אף לזה של בטר-פלייס - אך שלוש מוניות חשמליות שפועלות החל מיום ב' בטוקיו, אמורות להוכיח לעולם כולו שהנעה חשמלית היא מציאות. ואפילו כזו שמכניסה כסף.
- אגסי והחברה לישראל - בדרך לכיבוש שוק הרכב?
- שי אגסי: בטר פלייס תהיה כמו אפל
- המכונית החשמלית בדרך לציי רכב
24 שעות לפני שהחלו המוניות החשמליות להתרוצץ ברחובות טוקיו, הפגין שי אגסי, יזם ומנכ"ל בטר-פלייס, ביטחון עצמי רב מהרגיל. "בהתחלה, אמרו עלינו שאנחנו הזויים", הוא מספר, "או שאולי אנחנו יודעים משהו שאחרים לא יודעים. אבל אנחנו היינו הראשונים שבאנו ואמרנו שיש כאן מודל עסקי - ולא כתחרות למכוניות 'ירוקות' כמו טויוטה פריוס, אלא דווקא למכוניות רגילות, כמו מאזדה 3. ועובדה שהיום, כל היצרניות מנסות לסגור פערים", הוא אומר בחיוך.
אלא שאיצ'ירו קוואנאבה, מנהל תחנת המוניות הגדולה ביפן, ומי שבפועל יבחן את המוניות החשמליות של בטר-פלייס, מתבטא באופן שעלול להעיב מעט על האופטימיות הבלתי-נדלית של אגסי. "תוך שנתיים-שלוש אני מאמין שכל המוניות החדשות שיימכרו ביפן יהיו (דווקא) היברידיות", הוא מעריך. "(רק) בשלב הבא, בעוד אולי חמש או שש שנים, יוחלף הדור הזה במוניות חשמליות".
שי אגסי ועידן עופר, השבוע בטוקיו (צילום: AFP)
לאמריקנים יש התמכרות לדלק
ג'ון אודל, עיתונאי אמריקני ותיק, העוסק בעיקר בתחבורה ידידותית לסביבה, מצהיר על תמיכה נלהבת במיזם טעינת הרכב החשמלי. אודל, שהגיע השבוע לטוקיו לרגל השקת עמדת החלפת סוללות למוניות החשמליות, אכן סבור שהפתרון שמציעה החברה יכול לצמצם את התלות העולמית בנפט, ולהקטין את זיהום האוויר הנפלט מתחבורה.אולם למרות תמיכתו המוצהרת, אודל סבור שבכל הנוגע לשוק האמריקני, סיכויי ההצלחה של אגסי ובטר-פלייס קלושים דווקא. "האמריקנים התרגלו לדלק שנמכר כמעט בחינם", הוא מסביר. "וכל עוד זה המצב, אני לא רואה איך אפשר יהיה לשכנע אותם להחליף את המכוניות שלהם במכוניות חשמליות. למעשה, אני אפילו לא יודע איך אפשר יהיה לגרום להם להחליף את המכוניות הגדולות, עם המנועים הגדולים, במכוניות קטנות יותר, שצורכות פחות דלק".
כדי לשנות את הרגלי הצריכה - והנהיגה - של האמריקנים, כך סבור אודל, צריך להעלות את המס על הדלק. "אם מחיר גלון (כ-4 ליטר) יעלה מ-2.8 דולר לשישה או שבעה דולר, אפשר יהיה לגרום לשינוי בהתייחסות של האמריקנים למכוניות ולתחבורה", אומר אודל. אלא שהעלאת מחירים שכזו מחייבת החלטה אמיצה של הממשל האמריקני - החלטה שלדברי אודל לא תתממש בעתיד הקרוב. הסיבה: העלאה דרמטית של מחירי הדלק תיתקל בהתנגדות ציבורית חריפה, שעלולה למנוע בחירה-מחדש של כל נשיא מכהן שינסה לשנות את הרגלי הצריכה של האמריקנים.
מונית חשמלית של בטר-פלייס ברחובות טוקיו (צילום: יח"צ)
הגרמנים סובלים מבעיית חדשנות
גם מן העבר השני של האוקיינוס, באירופה - ובמיוחד בגרמניה - ההתלהבות והכריזמה של אגסי אינם קונים תומכים רבים בשלב זה. תעשיית הרכב הגרמנית, אחת החזקות והעשירות בעולם, מסרבת לאמץ את פתרון החלפת הסוללת של בטר-פלייס. כלי תקשורת דיווחו לאחרונה על דברים שאמר בכיר לשעבר בדיימלר, בעלת השליטה במרצדס, לפיהם המיזם של אגסי נידון לכישלון בגלל חוסר כדאיות כלכלית. דברים דומים משמיעים בכירים בתעשיית הרכב הגרמנית מזה חודשים ארוכים, ולמעשה מאז הושק המיזם ב-2007."זה אותו בכיר שעשה את התחשיבים של דיימלר לפני רכישת קרייזלר?", שואל אגסי בחיוך, בהתייחסו לעסקה שבה מכרה דיימלר - בהפסד עצום - את חלקה בקרייזלר האמריקנית, ב-2007. "נקודת ההתחלה שלנו תמיד הייתה, שאם לא נצליח להוכיח כי הפתרון שלנו יותר נוח וזול ממכונית בנזין ממוצעת, כנראה שרק אחוז אחד מהשוק יהיה מוכן לעשות את המעבר למכוניות חשמליות", ממשיך אגסי. "אבל המחיר שאני אציע ללקוח יהיה יותר זול ממכונית בנזין מקבילה. עבור אותו לקוח, העסקה שלנו פשוט תהיה זולה יותר".
ינס אולקה, עיתונאי גרמני המסקר את תחום הטכנולוגיה, סבור כי מקור חלק מהביקורת של יצרניות הרכב הגרמניות נובע מבעיה בתרבות הארגונית שלהן: "היצרניות הגרמניות יודעות לקחת כמעט כל דבר ולהפוך אותו למושלם, או קרוב לשלמות. למשל, מהנדסים גרמנים יודעים היום לייצר את מנועי הדיזל הכי נקיים, חסכוניים וחזקים בעולם. אבל בכל הנוגע לחדשנות, יש ליצרניות הגרמניות בעיה". בהתייחסו לחוסר ההתלהבות של היצרניות הגרמניות מהפתרון של אגסי, מפטיר אולקה בחיוך - "גם את הטכנולוגיה ההיברידית הן נזכרו לאמץ באיחור, לא?".
תחנת החלפת הסוללות שנחנכה השבוע (צילום: יח"צ)
ומה הבעיה של היפנים?
באירועים שערכה בטר-פלייס בטוקיו לרגל חנוכת עמדת החלפת הסוללות, בלטו בהיעדרם נציגי תעשיית הרכב היפנית. מלבד סגן נשיא קונצרן "מיצובישי תעשיות כבדות", לא ניתן היה לזהות בכירים אחרים בתעשייה - למשל מטויוטה, הונדה, או אפילו ניסאן, שמעורבת במיזם של אגסי מעצם היותה שותפה בקונצרן רנו-ניסאן.
"אנחנו נמצאים במגעים עם כל היצרניות היפניות", אומר ל-ynet קיוטקה פוג'י, מנכ"ל בטר-פלייס ביפן. "מידת ההתלהבות שלהן משתנה, גם בנוגע למכוניות חשמליות בכלל, וגם בעניין החלפת סוללות". עם זאת, פוג'י - כמו אגסי - מפגין ביטחון מוחלט ביכולתה של בטר-פלייס להטמיע את פתרון החלפת הסוללות בתעשיית הרכב. "זו הדרך היחידה כיום להפוך את המכוניות החשמליות לחלופה אמיתית למכוניות בנזין".
לדבריו, החלופה היחידה שעשויה להתחרות בפתרון של בטר-פלייס - טעינה מהירה של סוללות, הנמשכת דקות ספורות - כלל אינה ישימה. "טעינה מהירה מקצרת את חיי הסוללה, וחמור מכך - מטילה עומס רב על רשת החשמל", מסביר פוג'י. "אמנם סביר להניח שבעתיד אפשר יהיה למצוא פתרון לעניין קיצור חיי הסוללה, אבל העומס על הרשת יישאר בעיה חמורה".
אלא שלמרות הביטחון העצמי הרב, נותרים מספר סימני שאלה לא פתורים בעניין החלפת הסוללות. כך למשל, אגסי ופוג'י מסרבים לספר כמה עלתה הקמת עמדת החלפת הסוללות בטוקיו - שמומנה במלואה על-ידי ממשלת יפן - או כמה חשמל היא צורכת. לשאלות אלה יכולה להיות השפעה ברורה על הצלחת מודל החלפת הסוללות כולו.
הסוכנות הגדולה בארץ?
למרות הספקנות הרבה שבה מתקבל המיזם של אגסי בקרב גורמים רבים בתעשיית הרכב, אי אפשר להתעלם מהתקדמותו בחודשים האחרונים. רנו, שותפתה של בטר-פלייס, הציגה לאחרונה את גרסת הייצור של הפלואנס החשמלית - המכונית הסדרתית הראשונה בעולם המצוידת בסוללה הניתנת להחלפה. בנוסף, בשבוע שעבר חתמה בטר-פלייס על מזכר הבנות עם יצרנית הרכב הסינית צ'רי, בעניין פיתוח משותף של מכוניות בעלות סוללות "מתחלפות".
מה שיכול לתרום משמעותית לקידום המיזם, הוא התעוררות ביקוש למכוניות חשמליות. "הלקוחות מוכנים היום לשלם על מכונית חשמלית את אותו מחיר-לקילומטר שהם משלמים על מכונית בנזין רגילה", אומר אגסי בביטחון. אלא שרק כאשר יתחילו אגסי ובטר-פלייס לשווק מכוניות לציבור הרחב באמצע 2011, אפשר יהיה לבחון אם דבריו של אגסי הם יותר ממשאלת-לב.
אל עניין הביקוש לתחבורה "ירוקה" התייחס השבוע קוואנאבה, מנהל תחנת המוניות היפני: "כ-10% מהמוניות שלנו כיום הן היברידיות, אבל אין להן כיום ביקוש מיוחד. לקוחות לא מבקשים שנשלח להם מוניות 'ירוקות'. אני כמובן מקווה שעם המוניות החשמליות זה ישתנה, ויהיה להן ביקוש קבוע".
אגסי, שלא במפתיע, סבור כי לא רק שהביקוש הזה יגיע - הרי שכבר כיום אפשר להרגיש אותו. "במרכז המבקרים בפי-גלילות עוברים כל יום כ-300 איש, ו-50 מהם חותמים על החלפת מכונית", הוא מסכם, "גם אם רק מחציתם ייקנו בסוף מכונית חשמלית, זו תהיה סוכנות הרכב הגדולה בארץ".
הכתב היה אורח חברת בטר-פלייס ביפן
לפנייה לכתב/ת 
