נחלת הפרט או נחלת הכלל
יוזמה של משרד החקלאות להקצות אלפי חלקות לבני מושבים מעוררת הדים - וגם את השד העדתי. במשרד מדגישים שזה רק המשך לנוהל ותיק, ושהמטרה - חיזוק החקלאות והפריפריה - מקודשת, אבל המתנגדים מדברים על מחטף: "אחר כך אומרים שתושבי עיירות הפתוח הם מתרבות ה'מגיע לי'?"
הרחק מעין הציבור מתנהל בימים אלה אחד הוויכוחים הלוהטים, שבמרכזו הרעיון של משרד החקלאות לחלק בחינם 4,000 נחלות לאנשי המושבים. בקרוב תדון ועדת משנה של מינהל מקרקעי ישראל בעתיד הנחלות, ושר השיכון, אריאל אטיאס (ש"ס), מבטיח שהרעיון שנולד במשרדו של השר שלום שמחון (העבודה) לא יעבור בשתיקה.
משרד החקלאות טוען כי בהמלצה להעביר את הנחלות לחקלאים "אין אקט חריג, אלא נוהל שהיה מקובל שנים ארוכות, כאשר קרקעות היו מועברות על-פי החלטת האגודה החקלאית לחקלאי הפריפריה ואזורי עדיפות לאומית, והחקלאים היו משלמים סכום סמלי בלבד מדי שנה על הקרקע". גורם במשרד הסביר ל-ynet כי "הדפוס הזה נעצר כמעט לגמרי בשנים האחרונות ממניעי הערכה מחודשת על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, שכן ההתרחבות הקהילתית גרמה לשווי הקרקע לעלות ובגדול".
על הפרק עומדות כ-4,000 נחלות, בנות 30 עד 80 דונם באזורי עדיפות לאומית. העלות - 100 אלף דולר עד 400 אלף לנחלה, והעלות הכוללת נאמדת במיליארדי שקלים.
במשרד החקלאות מסבירים שהם בסך הכל רוצים להמשיך את אותה מגמה ארוכת שנים "להרחיב את ההתיישבות בישראל ולפתח את העיבוד הקרקעי", ומבהירים כי מדובר באזורים רגישים: "אנחנו רוצים לאייש את הנגב והגליל, לחזק את החקלאות ואת הפריפריות, ומתנגדים למגמה כזו במרכז". בנוסף, טוענים במשרד כי אם יוציאו את הקרקעות למכרזים פתוחים, הדבר יוביל למסחור, להשתלטות של בעלי הון ולבנייה פרטית. הם מפנים אצבע מאשימה למינהל מקרקעי ישראל: "המינהל חפץ בכך, שכן הוא מגלגל לכיסו חלק מכספי המכירות ומדובר בהרבה כסף".
אבל ההמלצה הזו לא תעבור בשקט. יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית (הארגון שעתר לבג"ץ נגד פיצוי החקלאים ב-2002 וגם זכה) וחברת מועצת העיר תל-אביב, רומזת לכך ששר החקלאות, שלום שמחון, תושב מושב אבן מנחם, מנסה לקדם את העניין ממניע אישי: "החקלאים הם 3 אחוזים מהמתיישבים, והסקטור הכי פריבילגי במדינה. תיק החקלאות שלהם, הם מהווים כוח פוליטי חזק מאוד. נראה שהם עדיפות לאומית בפני עצמם. עוד לפני שהכריזו על הפשרת קרקעות, הם עדיפים על שאר האזרחים. זה חבל עם כל העוני והפערים בחברה".
בן יפת אינה סבורה שהענקת הקרקעות לחקלאים היא גזרה משמיים: "שיציעו לעניי כל הערים, לעיירות הפיתוח את הקרקעות. אנחנו חברה ששואפת לשוויון ולצדק? אמורים לצמצם את הפערים לא להיפך. מה שקורה פה זו בדיחה. זו מגמה ישנה שנותנים להם שנים על שנים. אומרים שהמזרחים, תושבי עיירות הפיתוח, הם מתרבות ה'מגיע לי', אבל למעשה ההתיישבות החקלאית היא ה'מגיע לי', הם החלוצים, הם ה'מקימים', הם 'מלח הארץ'".
במהלך שנות ה-90', בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, אישר מינהל מקרקעי ישראל הליך מואץ של הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים או לתעסוקה. כתוצאה מכך, שודרג מאוד שווי הקרקע, שהפכה למכרה זהב עבור החקלאים. הם טענו כי מגיע להם ליהנות מפירות הקרקע. מולם ניצבו גופים ציבוריים שונים ובראשם "הקשת הדמוקרטית המזרחית", ותבעו שהחקלאים יידרשו לשלם מחיר מלא תמורת הקרקע, אם יבקשו לבנות עליה בעתיד. ברקע הועלו טענות רבות על אפליית יוצאי עדות המזרח והעולים החדשים לעומת בני המושבים.
באוגוסט 2002 ספגו המושבים מכה ב"בג"ץ הקרקעות", כאשר ברוב של 7 מתוך 7 שופטים, ביטל בית המשפט את ההחלטות על הפיצויים המופלגים לחוכרים החקלאים, וציין כי ההסדרים אינם סבירים. בג"ץ הסביר שפיצויים אלה פגעו בצדק החלוקתי. מאז ועד היום לא הוסדר הנושא באופן מוחלט. (לקריאת החלטת בג"ץ המלאה - לחצו כאן)
המושבניקים: עושים עלינו עליהום
בעקבות הסערה המתרגשת עליהם, אומר מזכיר תנועת המושבים, איתן בן-דוד, כי "מוליכים את הציבור שולל, מחממים אותו ומייצרים אווירה של עליהום כלפי המושבים הללו, שרחוקים מלהתעשר ופועלים מתוך ציונות לשמה". הוא לא נותר חייב לקשת הדמוקרטית מזרחית: "אם זה לא היה עצוב כל כך, היה אפשר לעשות מזה פרודיה. אנשים מקשקשים בלי קשר, יכול להיות שהם נפגעו מזה שהם צאצאים של מי שלא שרדו במשקים במרכז הארץ".
את הטענות בדבר התעשרות וקרקעות בשווי מיליונים שיועברו למושבניקים, דוחה בן דוד בתוקף: "איך אפשר לדבר כך על רמת הנגב, על מושבי גבול מצרים, גבול עזה והגליל? מי שרוצה - יכול לבוא, ניתן לו נחלה. על מה הם מדברים? יש בעיה להביא למקומות הללו אנשים. יושבים להם כל מיני גורמים במגדל השן בתל-אביב ומעבירים ביקורת".
בן דוד אומר כי אם לא יינתנו הקרקעות לבני המושבים, תאבד הקרקע לטובת פולשים: "איפה שלא ממלאים יש פלישות וחדירות. הלוואי שהיו נותנים למושבניקים את מה שמציעים לבדואים הפולשים והם מסרבים לקבל". לדבריו, איש לא מתכנן לסחור בקרקע. "במקומות הללו גידלו ילדים, הפריחו את השממה ועכשיו יש קשיים אדירים. כל סלי הקליטה נמחקו, הממשלה ברחה, קשה להתקיים מחקלאות והזוגות הצעירים אובדי עצות. בטענות נגדנו יש שקר וחוסר קריאה של המצב ברמה הלאומית".
יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, אומר כי הקרקעות חכורות שנים רבות על-ידי המושבים, ומשולמים עבורן דמי חכירה מלאים. "לא נעשתה אף פעם הבחנה אם הן מאוישות או לא, לא נקבע תאריך יעד שבו יילקחו חזרה אם לא ייעשה בהן שימוש. כך שלא מנסים לתת לנו אדמות, אלא רוצים לקחת לנו אדמות".
יפרח טוען כי אם המדינה תצא למכרזים על הקרקעות, יפסידו כולם: "כל העניין יהפוך למרוץ בעלי הון, ההתיישבות החקלאית לא תעניין אותם, והמושב לא יאייש את האדמות. מי שיפסיד זו המדינה. המושבים מושכים תושבים לפריפריה, לאזורי הגבול ולמקומות שונים הזקוקים נואשות למתיישבים. התערבות חיצונית תביא להרס של המרקם, לא ייקלטו תושבים והמטרה המרכזית - החקלאית - תפוספס".
מינהל מקרקעי ישראל: לא בחינם
במינהל מקרקעי ישראל, האמון על 93% מקרקעות המדינה, מתנגדים נחרצות להעברת הנחלות לבעלות המושבים וטוענים כי תמו ימי החלוקה בחינם. במינהל מסבירים שגם אם מדובר באזורי עדיפות לאומית אין זה אומר שהשטחים הם הפקר וכי המצב שונה לגמרי מן העבר, נוכח העובדה שהאדמות כבר לא משמשות רק לצרכים חקלאיים וברובן משמשות להרחבות מגורים, עובדה שמקנה להן שווי גבוה. במינהל מציינים שכיום נדרש תשלום מלא עבור בנייה למגורים בהרחבות של מושבים וקיבוצים (בממוצע - כחצי דונם לחלקה), ולכן "אין מקום לתת חינם אין כסף נחלות בנות 30-80 דונם, גם אם מדובר באזורי עדיפות א' או ב'".
על כך מגיב יו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים: "ניתן לשנות מדיניות, אבל יש דרך לעשות זאת. המינהל יכול לקבוע הוראות מעבר, אדמה שלא תאויש תוך 5 שנים, תצא למכרז, לא מעכשיו לעכשיו". הוא גם מאשים את המינהל ב"משחק כסף צבוע": "בזמנו, כשהמינהל הקנה למושבים את הקרקעות, הן לא היו שוות כסף. המושב השביח, ואז בא המינהל וגוזר קופון. המושב הרי לא זז לכיוון המרכז. המינהל בא בנקודת זמן שהנכס שווה כסף, ואומר למושב - עם כל הכבוד ששמרת, לא מתאים לנו שתחזיק באדמות. מנסים כל הזמן לכרסם בזכויות בעלות הקרקעות במושבים".
לכאורה, אנשי המושבים יקבלו לידיהם, לפי ההסדר המוצע, נחלות חקלאיות, אבל ברור לכל בר-דעת שאותן נחלות יוסבו בבוא העת למגורים. מאז שנות ה-90' שונה ייעודן של עשרות אלפי קרקעות במושבים לצרכים כלכליים ולצורך הרחבות במושבים. שני שלישים מהשינויים בקרקעות נעשו לפני החלטת בג"ץ. רוב הקרקעות השנויות במחלוקת, שמשרד החקלאות מבקש להעביר למושבניקים נמצאות בפריפריה, חלקן הקטן במרכז: 1,027 בדרום, 1,182 בעמקים, 558 בגליל ובגולן, 261 בגליל המערבי, 585 בשפלה ובהר ו-331 במרכז.
"ניסיון למחטף על חשבון המדינה"
לד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר, יו"ר האגודה לצדק חלוקתי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אין ספק באשר לכוונותיהם של שר החקלאות שמחון וחבריו: "אלו אדמות מדינה, ומדובר בעוד אחד מהניסיונות לעשות מחטף על רכוש מדינה. הנחלות מחולקות לאנשים ספציפיים לעיבוד הקרקע החקלאית. אם לא נעשה בהן שימוש כזה, הן צריכות לחזור למדינה. הן לא נועדו לצורכי חלוקה בין חברי המושבים. למעשה, מאחורי החזית החקלאית יש רצון לשווק ולסחור בנחלות, ולחלק את הרווח בין החברים. רווח שצריך ללכת לקופת המדינה ולצרכים שטוענים שאין כסף למימונם, כמו תרופות, חינוך ומיגון שדרות".
קדר דוחה את הטענות על כך שמדובר באזורי עדיפות לאומית, שבהם הקרקעות לא מבוקשות: "מדינת ישראל היא מדינה קטנה וגם בחלקים גדולים באזורי הפריפריה, הקרקע יכולה להיות בעלת ערך רב. משווקים באזורים הללו לא מעט נחלות במחירים גבוהים מאוד. הוויכוח סביב 4,000 הנחלות לפי תפיסתי נוגע לאזרחי המדינה כולם. אם היה מדובר בכסף - אנשים היו מבינים, אבל כאשר העיסוק הוא בקרקעות זה פחות ברור לציבור. השורה התחתונה צריכה להיות: כל עוד
עוסקים בחקלאות אין בעיה ואפשר להחכיר את האדמות. הבעיה היא שחלק גדול מהנחלות הופכות לשכונות וילות וזה מאוד מאוד בעייתי".
מי ינצח במאבק הזה? ימים יגידו, מועצת מינהל מקרקעי ישראל תכריע. כיום מונה המועצה 9 חברים: 7 נציגי הממשלה ו-2 נציגי הקרן הקיימת. יו"ר המועצה הוא שר הבינוי והשיכון. משיחות עם גורמים רשמיים בלשכת השר, נודע ל-ynet כי הוחלט להעביר את נושא איוש הנחלות לוועדת משנה של מועצת המינהל בראשות יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר. המלצות הוועדה יובאו להכרעה במועצת מקרקעי ישראל.
במשרד השיכון מבהירים שאטיאס לא יאפשר לגרור את הנושא זמן רב, ואומרים שהמועצה "תשקול האם התכלית שלשמה הוקמו הנחלות מתקיימת לאור השינויים בחברה הישראלית, ותמנע את המשך האפליה". השר עצמו מבהיר כי "המטרה היא לשנות את המצב ולתת שוויון הזדמנויות לכלל האוכלוסיות".
לפנייה לכתב/ת 
