הפועל עפולה - עירוני ר"ג: שוקולד או גרעינים?

עונה שלמה נאבקו בעפולה כדי לזכות ביתרון הביתיות בפלייאוף התחתון של ליגת העל. עונה שלמה שעירוני רמת גן ניסתה בעור שיניה להיחלץ מן המקום האחרון, ובסיומה גם הצליחה. אולם בהחלט יכול להיות שכל זה כלל לא ישנה, כשבסיום עשויות עוד שתי הקבוצות להישאר בליגת העל. ככה זה כששתי הקבוצות שנאבקות בחצי גמר פלייאוף הליגה הלאומית, יקנעם/מגידו והפועל טבעון, לא תהיינה כנראה מעוניינות בכלל להעפיל לליגה של הגדולים.

אולם נושא כאוב זה עדיין לא הופך את הסדרה לחסרת טעם לחלוטין. שחקניו של אלי רבי ינסו לעשות את הבלתי יאומן, ולהמשיך לשמור את הראש מעל המים. רמת גן של יניב בורגר תקווה להמשיך את המומנטום החיובי בו סיימה את העונה, על מנת להישאר הקבוצה הוותיקה ביותר בליגת העל מלבד מכבי תל אביב (42 עונות). לשני המאמנים היתה זו עונת בכורה בליגת העל. מי ירשום על שמו הינצלות ואת מי ילווה כתם הירידה?

אלי רבי ויניב בורגר. מי ינצח בסיום הסדרה? (צילומים: אלי אלגרט)

תנאים מוקדמים

86:87 לעפולה בסיבוב הראשון בזיסמן (ג'סטין דנטמון 24, בי.ג'יי מאקי 17 למנצחת, מסל בשניה האחרונה של גור פורת; ג'וליאן קאזו 20 ואדי בארלו 13 לרמת גן), 80:101 לגרעינים גם בסיבוב השני (דיונטה כריסמס 30, דנטמון 17; קאזו 19 וגרי פורבס 18 לרמת גנים).

למה הפועל עפולה?

כי מגיע לה, תרתי משמע. אחרי עונה רצופת משברים (כלכליים, מקצועיים וניהוליים) הצליח אלי רבי לסיים את העונה לפני רמת גן וגם לפני הפועל חולון, עם תקציב גבוה הרבה יותר. כי ג'סטין דנטמון הוא אחד מהזרים הטובים בליגה, וכי אנחנו תמיד מסמפטים את האנדרדוג ערב העונה.

גרי פורבס. ימשיך עם הנתונים המדהימים? (צילום: עוז מועלם)

למה עירוני רמת גן?

כי המומנטום בצד שלה, ויש לה את גרי פורבס, שרק במחזור האחרון העמיד דאבל-דאבל מפלצתי של 20 נקודות ו-20 ריבאונדים מול הפועל חולון. כי ההיסטוריה, המסורת והחיזוק באמצע העונה (הלו, ווטסון!) עומדים לטובתה, כמו גם הניסיון שצברה במאבק נגד הירידה בעונה שעבר. אה, וגם כי יש לה את משה טוכמן, המנהל הכי נחמד בסביבה.

ראש בראש

ג'סטין דנטמון מול ברנדון יואינג. שניים מהשחקנים היותר מטורפים בליגה. דנטמון יציב יותר (עד כמה שאפשר לקרוא לשחקן כמוהו יציב), אולם כשיואינג מתחמם, בעיקר ברגעי הסיום, קשה מאוד לעצור אותו. תשאלו את גלבוע/גליל, שקיבלה ממנו שלשה משוגעת בשניה האחרונה. מי מבין הרכזים-סקוררים שיצליח לנווט בצורה טובה יותר את חבריו, ישאיר כנראה את קבוצתו בליגת העל.

ברנדון יואינג. כשהואמ תחמם, קשה לעצור אותו (צילום: נמרוד גליקמן)

שיעור היסטוריה:

ב-20 השנים האחרונות נפגשו השתיים 10 פעמים בדיוק, כשכל קבוצה מנצחת בחמישה משחקים. המאזן הצמוד נשאר בכל מגרש - 2:2 בעפולה, 3:3 ברמת גן. הקבוצה מהעמק היתה עד לא מזמן גלבוע/עפולה,

עירוני רמת גן היתה פעם בכלל מכבי, ולנו נותר רק לקוות לסדרה צמודה ומותחת כמו המאזן ההיסטורי בין שתי הקבוצות.

והרי התחזית

גם בעונה שעברה עשתה לנו רמת גן את התרגיל הזה. כמאמר השיר - כל החורף נום-נום-נום, ובאביב - קום-קום-קום. יש לנו הרגשה שגם הפעם ימשיכו הברנרים ליפול על הרגליים, כשמי שתנצח את המשחק הראשון בסדרה תישאר גם בליגה בסופו של דבר.

רגע של פנטזיה:

לא משנה מי תרד, אנחנו מפנטזים שהקבוצה שתנצח בחצי גמר פלייאוף הליגה הלאומית, יקנעם/מגידו או טבעון, אכן תעפיל לליגת העל. לצערנו, אפשרות זו אכן נראית כרגע יותר כמו פנטזיה. אה, ושגם כל הכספים ישולמו בזמן.