עימות בין אנשי זק"א לרכבת על משך פינוי גופה

כמה זמן לוקח לפנות גופה? עימות בין מתנדבי זק"א לאנשי רכבת ישראל, בעקבות פינוי גופה של אדם שנדרס ביום חמישי לפנות בוקר למוות על פסי הרכבת סמוך לעתלית. בזק"א טוענים כי יחסם של נציגי הנהלת הרכבת, שהיו במקום, היה מזלזל ומביש. מנגד, ברכבת טענו כי הפינוי ארך שעות וגרם לחסימת הקו. עם זאת, נמסר מהנהלת הרכבת כי הטענות ייבדקו.

ביום חמישי, סמוך לשעה 4:00 לפנות בוקר, נהרג אדם מפגיעת רכבת צפונית לעתלית. בתחילה נפסקה תנועת הרכבת לחלוטין באזור התאונה, ובהמשך נפתחה מסילה אחת, ותנועת הרכבות נמשכה באופן משובש. גופתו של ההרוג - ככל הנראה תושב הדרום - לא זוהתה עד עתה, ונשלחה למכון לרפואה משפטית לנתיחה.

מי שטיפל בפינוי הגופה ושרידיה מהמסילה, לאורך כ-300 מטר, היו אנשי זק"א שהוזעקו מחיפה. במכתב ששלח יו"ר הארגון, יהודה משי זהב, לשר התחבורה ישראל כץ, הוא טוען כי היחס אליהם היה מזלזל, וכי הפינוי התארך בין השאר בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד אנשי הרכבת: "במהלך פעילות המתנדבים המסורים בשטח, התנהג אליהם נציג הרכבת בצורה בוטה, מחפירה ומזלזלת", הוא כתב.

משי זהב תיאר כיצד נאלצו המתנדבים ללכת שוב ושוב לחוף הים על מנת להביא כמויות של חול לכיסוי הדם, היות שנציגי הרכבת סירבו להוריד את החול המצוי על הרכבת במיוחד לאירועים מסוג זה. "בשלב מסוים צעק נציג הרכבת לעבר אחד המתנדבים, שארגון זק"א לא מתחשב בנוסעים שנתקעו בחיפה, והוסיף בצורה בוטה וגסה כי 'אתם מתמזמזים על הפסים'".

לדברי משי זהב, אירוע זה בולט בחומרתו לנוכח שיתוף הפעולה הטוב בדרך כלל בין הארגונים. "חמור כי מתנדבים שאינם מקבלים כל תמורה על עבודת הקודש הקשה והעצובה שהם מבצעים, נתקלים באטימות לב של נושא משרה ציבורית".

מהנהלת הרכבת נמסר כי הנושא ייבדק. "קיימים יחסי עבודה טובים בין אנשי הרכבת ובין אנשי זק"א, אשר מודעים, כל אחד, לחשיבות תיפקודו של האחר", נמסר. "ההתאבדות על פסי הרכבת הינו אירוע טרגי. הטיפול באירוע שהתרחש בסמוך לעתלית

 התמשך שעות ארוכות מהרגיל והביא לשיבושים קשים בתנועת הרכבות בשעות הבוקר. רכבת ישראל תבחן את טענות זק"א, ותערוך בירור מול נציג הרכבת בשטח ומול זק"א".

שלא לייחוס אמרו גורמים בהנהלת הרכבת כי פינוי הגופה ארך שש שעות, פרק זמן בלתי סביר שבו שובשה תנועת הרכבות, וכי אנשי זק"א הם אלה שצריכים לבדוק מדוע. בתגובה אמרו גורמים בזק"א, כי משך העבודה היה נגזרת של הנזק שנגרם לגופה, ובין השאר נוצר העיכוב בגלל התעקשות נציגי הרכבת שלא להוריד את החול מהרכבת.