יוון מחכה לגזירות: אומרים שלום ל-14 משכורות
הגזירות שיונחתו כנראה הבוקר על היוונים אמורות לשים סוף לחגיגות השכר, שכוללות פנסיה מוקדמת, מענקים מופרכים והטבות מנופחות במיוחד. בינתיים גובר המתח בין ממשלת יוון לממשלת גרמניה, שמעכבת את מתן הסיוע למדינה הקורסת
אם אתם מתכוונים לטייל בקרוב ביוון, לא בטוח שכדאי לכם להסתפר במהלך החופשה, ללכת לקונצרט או סתם להתרווח מול הטלוויזיה. הספרים, נגני כלי הנשיפה ושדרי הטלוויזיה ביוון מאוד עצבניים בימים אלה, בגלל הגזירות הצפויות, שאמורות לפגוע להם בפנסיה המפנקת.
- 1 במאי: אש והתפרעויות ביוון בצל המשבר הכלכלי
בעצם, כל היוונים בלחץ לקראת הגזירות שבדרך, האמורות לשים סוף לחגיגה ולנסות להציל את כלכלת המדינה הקורסת. ממשלת יוון צפויה לאשר היום את הדרישות שהציבו בפניה קרן המטבע העולמית, הבנק המרכזי ונציבות האיחוד האירופי. העם היווני ממתין להודעה מיוחדת של ראש הממשלה ג'ורג' פאפנדראו, שתכלול את הגזירות והקיצוצים בגובה 24 מיליארד יורו.
העובדים כבר מתכוננים להפגנות ולשביתה כללית ביום רביעי הקרוב. כלכלנים בכירים במדינה מעריכים כי התוכנית נועדה רק להרוויח זמן לפני קריסה מוחלטת. "אלו שעות היסטוריות וגורליות לעתידה של יוון, והעם מבין זאת," הסביר ל"ממון" מקור בכיר במשרד ראש הממשלה היווני.
היוונים ייאלצו כנראה להיפרד משורה של הטבות כלכליות שכבר מזמן נשכחו במדינות מערביות מתוקנות. גיל הפנסיה יעלה בהדרגה מ-61 וחצי ל-67 המשכורות במגזר הציבורי, המהוות 40% מהתל"ג הלאומי, יקוצצו ב-20% מס ההכנסה יעלה והמע"מ, שכבר הועלה מ-19% ל-21% יעלה שוב בשיעור דומה.
במקביל צפויות התייקרויות במחירי הבנזין, הסיגריות והאלכוהול. שתי משכורות מתוך 14 הקיימות במגזר הציבורי יקוצצו, ולא יינתנו בונוסים ושעות נוספות. במיוחד ייפגעו עובדי יערות ועובדים אחרים באוויר הפתוח, ששכרם מתבסס על שעות נוספות.
קרן המטבע העולמית, הבנק המרכזי והאיחוד האירופי התעקשו שיוון תסגור אלפי ועדות ומוסדות מיותרים שהוקמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת וזמנם חלף. לא במקרה הצהיר ראש ממשלת יוון: "אם היינו מנהלים את המגזר הציבורי ביעילות שוודית, היינו חוסכים 20 מיליארד יורו בשנה. עכשיו תהיה לא סתם רפורמה, אלא מהפכה".
על הכוונת: הטבות הפנסיה המוקדמת
ההתייעלות תגדיל את שיעור האבטלה שכבר עומד על 11.3%, אבל תעניק למדינה צביון רציני יותר ובעיקר תסייע לה להתנתק ממצבים אבסורדיים, כמו למשל 40 אלף רווקות מבוגרות, בנות של עובדי ציבור, הנהנות מ"פנסיה בירושה" בסך 1,000 יורו בחודש ועולות לקופת המדינה 550 מיליון יורו בשנה. על הכוונת גם הטבות הפנסיה המוקדמת לנשים בגיל 50 ולגברים בגיל 55.
"דבר אחד הוא להבין שאנחנו על סף פשיטת רגל ויש צורך בקיצוצים, ודבר אחר הוא להביט בתלוש המשכורת שלך ולגלות שאתה מרוויח 800 יורו בחודש במקום 1,000", הסביר יאניס באקואולה בן 24 העובד בחברת תקשורת. ואכן בדרכו של ראש הממשלה ניצבים כעת שני מנהיגי העובדים: לוליאס ליאופואולוס, יו"ר ארגון העובדים הציבוריים, ויאניס פאנאגופולוס, יו"ר ארגון העובדים בסקטור הפרטי.
במשרד ראש הממשלה לא מתרגשים: "היינו צריכים לצפות למיליוני בני אדם שישטפו את הרחובות," ציינו מקורות במשרד. "העם מבין באיזה מצב אנחנו נמצאים".
עם זאת, מורת הרוח והכעס ברחובות אדירים, ותחושת התסכול עצומה. מתוך גל המחאה עולה קול ברור: מי שמשלם את המחיר אלו עובדי הציבור שעושים את עבודתם נאמנה, בעוד שפורעי החוק, המושחתים, שעשו על גב המדינה עסקאות מפוקפקות, ממשיכים להתעשר. גם הסלידה מפוליטיקאים הולכת וגוברת.
יאניס ורקופאקיס, כלכלן יווני בכיר, סבור כי לארגוני העובדים לא תהיה ברירה והם יהיו מחויבים לקבל את ההסכם. את חיצי ביקורתו הוא מפנה לא רק להתנהלות היוונית אלא גם לגרמניה ולאיחוד האירופי. "אם בדצמבר ובינואר, כשהמצב עוד לא היה כל כך קטסטרופלי, הגרמנים היו מצהירים כי הם עומדים מאחורי יוון, המסר למשק המקומי, האירופי והעולמי היה מרגיע, והשקעות מבחוץ היו ממשיכות לזרום", אמר ורקופאקיס ל"ממון".
"הגרמנים יכלו להודיע אז כי הם אינם מעוניינים לתמוך בכלכלה היוונית. הגרמנים הפגינו מאז חוסר החלטיות. הם הודיעו אז שיוון לא תקרוס, ובאותה נשימה, שהם לא מתכוונים להוציא אגורה כדי לסייע לה.
"פשיטת רגל של יוון משמעותה הפסדים לבנקים בגרמניה בשווי 70 מיליארד יורו. זה ברור מדוע גרמניה לא מעוניינת לראות אותנו קורסים. מצד שני הם לא הסכימו להעניק עזרה ולתת עוד הלוואות. הדבר דומה לאדם שביתו נשרף, והוא קורא למכבי האש. כשהכבאים מגיעים לבסוף, הם נעמדים אל מול הבית הבוער ומסרבים לפתוח את זרנוקי המים. אם הם לא רוצים להציל אותי בתוך הבית שנשרף, שיגידו, אני אקפוץ מהחלון".
גרמניה, בהיותה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, תידרש לתת את החלק הגדול ביותר בחבילת הסיוע הראשונית של 45 מיליארד יורו שעלולה, על פי הערכות שר הכלכלה הגרמני, ריינר ברודרלה, בשבוע שעבר, להגיע ל-135 מיליארד יורו ב-3 שנים.
המשמעות מבחינת גרמניה: היא תיאלץ לאשר בשלב הראשוני מתן הלוואות בשווי של 4.8 מיליארד יורו וייתכן כי הסכום יאמיר תוך 3 שנים ל-25 מיליארד דולר. לחץ ציבורי ותקשורתי בגרמניה שלא לאשר את ההלוואות, מעכב את הסיוע. החשש הוא גם שגופי ימין קיצוני וכן גורמים ניאו-נאצים בגרמניה ינסו להתסיס את השטח בהפגנות.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
