שתף קטע נבחר

אבסורד: ביה"ח פולט חומרים רעילים לאוויר

מצד אחד בית החולים אברבנאל בלב בת-ים, שורף טונות של סולר ופולט עשן רעיל. האחראי עליו הוא משרד הבריאות - זה שמופקד על בריאותנו. מצד שני המשרד להגנת הסביבה - שאמור למנוע מצבים כאלה - אומר: מתעלמים מפניותינו

מי ישמור על השומרים? בית החולים אברבנאל בבת ים פועל מטעם משרד הבריאות - המשרד האחראי על בריאותנו - ובכל זאת הוא פולט לאוויר חומרים רעילים בלב שכונת מגורים. המשרד להגנת הסביבה - המשרד שאמור למנוע מצבים שכאלה - חסר אונים. הוא אפילו אינו יודע האם הפליטות עומדות או חורגות מהתקן.

 

מדובר בארובות שממוקמות מעל מבנה בית החולים, שפולטות לאוויר עשן מדי יום. מקור העשן הוא שריפה של סולר - כ-350 טון סולר שנשרפים בבית החולים מדי שנה. הכמות הזו לא הייתה מביישת מפעל תעשייה קטן, אבל במשרד להגנת הסביבה לא מדדו האם קיים במקום זיהום חריג; הם גם לא יכולים למדוד.

 

איך זה ייתכן? הסיבה פשוטה ומקוממת: מי שאמור לפקח על פליטות החומרים מהארובות הוא בית החולים עצמו. "בית החולים אמור לבצע בדיקות שגרתיות ולהוכיח לנו שהוא עומד בתקנים, אך כבר מספר שנים שהוא מתעלם מדרישותינו, לא מציג נתונים ואף לא משיב למכתבים", אמר בשיחה עם ynet מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, ברוך ובר.

 

אז מדוע המשרד לא מבצע בעצמו בדיקה בארובות? ובר מסביר שהסיבה טכנית. "על מנת לבצע דיגום בארובות בית החולים יש לבנות גשרונים סביב הארובה, שיאפשרו לאנשי המקצוע שלנו להתקרב ולבצע את הדיגום. בית החולים מעכב את העניין כבר שנים ולכן אין לנו אפשרות לפעול".

 

האם המשרד אינו יכול לאלץ את בית החולים לבנות את הגשרונים, או לבצע את הבדיקות? גם כאן, מסביר ובר, הסיבה פשוטה - אך לא פחות מקוממת. "בניגוד למפעלים שבהם אנו יכולים להכניס תנאים סביבתיים לרישיון העסק - פה אין לנו אפשרות כזו", משיב ובר. במלים אחרות: כאשר מפעל תעשייה מזהם ניתן לאיים עליו באי חידוש רישיון העסק; כאשר בית חולים מזהם לכאורה - אין אפשר לעשות כלום משום שאין לו רישיון עסק.

 

מתכתבים

ובר משווה את רמת הסיכון שבית החולים מייצר לזו של כמה מאות אוטובוסים. "אמנם מדובר בבית חולים, אבל כמות הסולר שהם צורכים שוות ערך לכמות של כמה מאות אוטובוסים או של מפעל תעשייתי-כימי קטן". לדבריו, בשל העובדה כי מעל בית החולים מרחפת כבר תקופה ארוכה סכנת סגירה, סוגיית הטיפול בארובותיו נדחית בכל פעם מסיבות שונות. "אבל בסופו של דבר, כשעושים את החשבון, בכל שנה שבה ממשיך בית החולים לפעול - נשרפים עוד 350 טון סולר".

 

במכתב ששיגר לאחרונה למנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, כותב ובר: "בית החולים מוגדר כ'אזור רגיש' מבחינת חשיפה למזהמי אוויר, בהיותו אכסניה לאוכלוסיה פגיעה בהיבט הבריאותי, ולכן ההתייחסות לפליטות לאוויר מפעילותו הינה מחמירה.

 

"במרחק קצר מארובות בית החולים מצויים בתי מגורים המאכלסים בצפיפות אוכלוסיה גדולה, בכללם ילדים וקשישים, הרגישים לזיהום אוויר. מוסד שעיסוקו בריאות הציבור אינו יכול להתעלם מדרישות שנועדו להגנה על בריאות הציבור". לדבריו, בבית החולים התעלמו מהמכתבים.

 

כך או כך, בין אם מדובר בבעיות טכניות של המשרד להגנת הסביבה, או ברשלנות מצד משרד הבריאות - התוצאה זהה: בית החולים שנמצא באחריות משרד ממשלתי אחד, פולט חומרים מסוכנים לאוויר בסמוך לאוכלוסיה רגישה, ומשרד ממשלתי אחר אינו עושה דבר בנידון - פרט לשליחת מכתבים. 

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: הבדיקה תיערך על ידי בית החולים בתקופה הקרובה באמצעות מעבדה מוכרת על ידי המשרד להגנת הסביבה. רק לאחרונה העביר המשרד להגנת הסביבה לבית החולים את רשימת המעבדות הרשאיות לבצע את הבדיקה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: קובי קואנקס
בית החולים אברבנאל. ארכיון
צילום: קובי קואנקס
מומלצים