עיריית י-ם: "פועלים לחיזוק האוכלוסייה הציונית"
מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה כי רק אחד מתוך שמונה תלמידים בכיתות א' הוא חילוני. בעירייה מזכירים שברקת פועל לבלום את המגמה. ח"כים הזהירו כי ייתכן שערים נוספות יתמודדו עם מצב דומה
לאחר חשיפת ynet של הנתונים לפיהם רק אחד מתוך שמונה תלמידים בירושלים בכיתות א' הוא חילוני, אמרו הערב (יום א') בעירייה כי הם "פועלים לבלימת ההגירה השלילית מהעיר ולחיזוק האוכלוסייה הציונית, היצרנית והצעירה".
בעיריית ירושלים ציינו, כי דווקא יש עלייה באחוז של התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בבירה. "בשנה הראשונה לכהונתו של ניר ברקת חלה לראשונה עלייה משמעותית ברישום לכיתות א' במגזר הציוני, של כ-10%, לאחר שנים רבות בהן חלה ירידה בלבד. בנוסף, בשנת תש"ע נפתחו שש כיתות גן חדשות במערכת החינוך הכללית, והשנה צפויות להיפתח כיתות גן חדשות נוספות". בעירייה אמרו כי נתונים אלו מעידים על בלימת הירידה בחינוך הציוני ותחילת מגמת התחזקות, וכי לראשונה זה שנים חל צמצום במאזן ההגירה השלילית מירושלים.
תשס"א | תש"ע | |
חילונים | 2,259 (25%) | 1,950 (19%) |
דתיים-לאומיים | 1,591 (17%) | 1,954 (19%) |
חרדים | 5,304 (58%) | 6,152 (61%) |
בירושלים ציינו את הפעילויות בהן נקט ברקת, כדי למשוך לבירה צעירים. "החלטתו הראשונה עם כניסתו לתפקיד היתה להכפיל את תקציבי התרבות, שעומדים כיום על 40 מליון שקלים. פעילות התרבות בעיר כיום, כוללת לא רק אירועים ופסטיבלים חד-פעמיים... אלא פיתוח וקידום תשתית תרבות מקומית אמיתית", אמרו.
"ראש העיר הקים גוף מיוחד להתחדשות עירונית, שמפתח לראשונה בארץ כלים מעשיים לתכנון, בנייה ושיווק של דיור בהישג יד ברחבי העיר. כך לדוגמה רק לפני מספר ימים החליטה העירייה להפוך מתחם של וילות יוקרה למאות דירות לצעירים בשכונת קרית יובל".
"הנתונים צריכים להטריד את כולם"
אבל יש כאלה שיותר מודאגים מהמספרים. ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) אמר: "הנתונים ממחישים, שחלון ההזדמנויות לחולל שינוי בחברה החרדית בכל התחומים במשק בצבא ובכלכלה, הולך ומצטמצם. היום יש יכולת לשנות, אבל אין רצון. אחר-כך יהיה רצון, אבל כבר לא
תהיה יכולת. חשוב לשים את הנושא על סדר היום ולקחת את המקרה של ירושלים כדוגמה למה שיכול להתפתח אחר-כך בשאר הארץ".
ח"כ עינת וילף (העבודה) קראה להפסיק לתקצב את החינוך החרדי, עד שיאמץ את תוכנית הליבה: "הנתונים המזעזעים הם מנת חלקם של הירושלמים, אבל הם צריכים להטריד את אזרחי ישראל כולה. אם המדינה תמשיך להפקיר את מערכת החינוך הציבורי, ולטפח את זרם החינוך המוכר שאינו רשמי, זו תהיה המציאות העגומה של כולנו. אי אפשר להמשיך ולתקצב זרם חינוך, שמגדל אנשים ללא כל הכשרה לחיי עבודה ונשיאה בנטל החברה, וללא כל הכרה בערכים הציוניים והאוניברסליים עליהם מושתתת מדינת ישראל. עד שהחינוך החרדי לא יאמץ את תוכנית הליבה, יש להפסיק לאלתר את תמיכת המדינה בו".
בתנועת "התעוררות", החברה במועצת העיר ירושלים, טענו כי התמונה המצטיירת "מדאיגה, אך אין בה חדש שכן היא משקפת מציאות ידועה המהווה את הרקע למאבק על עתידה של ירושלים. האחריות למצבה של עיר הבירה מוטלת על ממשלות ישראל והנהגות עיריית ירושלים לדורותיהן, שהפקירו את העיר לטובת אינטרסים זרים והעדיפו לעסוק בפופוליזם זול וציני על פני צעדים ממשיים בכל הנוגע למצבה של העיר".
בתנועה הוסיפו כי "בירושלים פועלים כיום מאות ואלפי צעירים, במסגרתה של תנועת התעוררות ומסגרות אחרות, בכדי לחפות על מחדלי ממשלות ישראל וראשי עיריית ירושלים ומתוך רצון להותיר את העיר כמקום ראוי ואיכותי לדורות הבאים של החברה החילונית והדתית-לאומית בעיר".
הרב אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון בישראל, הזהיר כי "אם מגמה זו תמשך ירושלים לא תהיה עוד בירת ישראל. על ברקת וממשלת ישראל להבין שהאתגר של הצלת ירושלים הוא בראש ובראשונה פנימי, לא באו"ם".
סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת יהדות התורה, יצחק פינדרוס, הבהיר: "מדובר בתהליכים חברתיים, שעוברים על העיר, ובמסגרת זו יש צורך במתן מענה לאוכלוסיות השונות באופן שוויוני. כשם שעיריית ירושלים דואגת לכלל מגזריה, כולל מזרח העיר, כן היא מחויבת לדאוג לשאר המגזרים ביניהם המגזר החרדי".