שתף קטע נבחר
 

אולי תנסי גם את איזה חבר דמיוני במחשב?

יש מי שיגיד שסקס זה עניין גופני, אז מה זה משנה מה קורה עם בחורה וירטואלית, ויש מי שיגיד שסקס זה עניין מנטאלי, ולכן זה מאוד עקרוני מי יושבת לך בראש כשאתה עושה את זה

"אז את שומעת", אמרה לי שירלי מהצד השני של הקו, "הוא כל היום יושב מול האינטרנט, רואה סרטי פורנו, אני משתגעת מזה. הוא חוזר הביתה מהעבודה, אוכל משהו, ואז מתיישב מול המחשב ולא זז, לפעמים עד הבוקר. אני ישנה לבד לפחות יומיים בשבוע, ובשאר הוא מנסה קצת לתת לי יחס, אבל אני מרגישה כל כך מושפלת שקשה לי להסתכל עליו אפילו".

 

מי לא מכיר את העניין הזה של גברים שמכורים לסקס באינטרנט, ואני לא מדברת על סרט פה סרט שם, אלא על כאלו שזה החיים שלהם. יש אשה שמבשלת במטבח ומביאה ילדים, ויש אשה וירטואלית, שאיתה עושים סקס. טוב, לא ממש איתה, אבל בעזרתה מבחינה פיזית, ואיתה מבחינה מנטאלית. יש מי שיגיד שסקס זה עניין גופני, אז מה זה משנה מה קורה עם בחורה וירטואלית, ויש מי שיגיד שסקס זה עניין מנטאלי, ולכן זה מאוד עקרוני מי יושבת לך בראש כשאתה עושה את זה.

 

בכל מקרה, נשים בדרך כלל לא יאהבו את הרעיון שהבן זוג שלהם יושב מול האינטרנט כדי לענג את עצמו, ומצד שני הן בדרך כלל לא יחפשו שם את מקור העונג לעצמן. גברים, לעומת זאת, מסוגלים להבין את הגבר "שעושה את זה", ואולי אפילו קצת מקנאים בו שיש לו את האומץ "לקום ולעשות". הרי אין ספק שאשה אחרי כמה הריונות, לפעמים מספיק אחד, וצהריים קבוע מתחת למשרד בשיפודיה, לא נראית כמו הדוגמנית שמככבת בסרטי הפורנו, וזה לא משנה אם עשו לה פוטושופ, או שהיא בעצם גמדה עם משקפיים במציאות. באינטרנט היא נראית מושלמת. ואם לומר את האמת, רוב הסיכויים שהבחור שלך לא רוצה אותה במציאות, ואילו עמדה מולו היה אומר "סליחה, אבל לא! אני בקטע של וירטואליות".

 

אז למה אנחנו כל כך משקשקות מהוירטואלית הזו? הרי ידוע שגם כשאנחנו אוהבים את הבן זוג שלנו, לרוב אנחנו מפנטזים בינינו לבין עצמנו על קצת גיוון. ואם לא עכשיו, אז מחר, ואם לא מחר, אז בעוד חמש שנים, בסוף זה יגיע, לכולנו יימאס קצת מעצמנו. בני המזל עדיין יקיימו זוגיות טובה שמבוססת על אהבה וידידות, ואצל האחרים זה יהיה הטריגר לפרידה, או בגידה בתסריט המבהיל יותר. אז מה הסיפור שלנו?

 

חוץ מזה, אולי כדאי גם לנשים, לנסות קצת? הרי פעם נשים התחלחלו מהרעיון של ויברטור, והיום הגברים מתחלחלים ממנו כשהם רואים אותו אצל האשה שלהם בארון. אז אולי תנסי גם את איזה חבר דמיוני, ואלי זה ישגע אותו פתאום?

 

"את יודעת", המשיכה שירלי בשקט, "אני מרגישה כאילו שהוא בוגד בי, זה ממש תחושה שיש אשה נוספת בבית, אני כל הזמן מסתכלת עליו ואומרת לעצמי שיש לו אשה אחרת בראש, ככה בגאווה בתוך הבית, ואין לי איך לצעוק את זה, כי יגידו לי שאני משוגעת, זה בסך הכל אינטרנט". 

 

בשביל מה להסתובב עם תחושת הבגידה הזו?

משוגעת או לא משוגעת, עם תחושות לא מתווכחים. יש מי שיגיד לה שתצא מהסרט ותגיד תודה שהוא לא מסיים את הערב באזור הבורסה. האם זה באמת עדיף? יש דבר כזה בגידה וירטואלית? או שאולי מדובר בתחליף מושלם לגבר שרוצה לגוון אבל לא רוצה לפרק את המשפחה? הרי אם הכל בראש, אולי ניתן לחנך את עצמנו שזה לא נורא, שיהנה לו וזה הכל, סוף פסוק. בשביל מה להסתובב עם תחושת הבגידה הזו? זה הרי מיותר.

 

מצד שני, אפשר להגיד את זה גם על הגבר שמהעבודה נותן קפיצה לתל ברוך או לשכנה. גם הוא אוהב את אשתו, רק חייב איזה גיוון, וזה ממש לא קטע רגשי, סתם איזה צורך פיזי חסר שליטה. למה להרוס משפחות בשביל צורך פיזי בלתי נשלט, כמו לאכול, כמו לישון? ומה אומרים הגברים כשהאשה הולכת עם הבחור מהעבודה, גם כן רק קטע פיזי כזה, גיוון, צורך, זו לא בגידה בכלל, מה פתאום.

 

גברים בדרך כלל אוהבים להגיד בעניין הזה ש"גברים זה לא כמו נשים. לנו יש צרכים", ונשים בדרך כלל אוהבות לקום מהכסא ולצעוק "חזיר שוביניסט, יש לי חדשות בשבילך, גם לנו יש צרכים". אבל מה לעשות, נראה שיש משהו דווקא בטענה שלהם. בפסיכולוגיה מזמן הגדירו את האהבה של נשים כמנטאלית ושל גברים כפיזית. זו כמובן חלוקה מאוד דיכוטומית, אבל עם מחקרים אין להתווכח: נשים כועסות יותר על בגידה רגשית, וגברים כועסים יותר על בגידה גופנית. כלומר, נשים תופשות קשר כשמעורבת בו מחויבות רגשית, וגברים תופשים קשר כשמעורבת בו מחויבות גופנית. יש סיכוי יותר טוב שאשה תסלח על בגידה שהיה בה רק סקס בלי קשר רגשי, ויש סיכוי יותר טוב שהגבר יסלח אם הבגידה היתה קשר רגשי, בלי סקס. 

 

מחקרים לחוד ומציאות לחוד. לא שאני מזלזלת במחקרים, אבל אין סיכוי שהמסקנה תהיה מכאן שזה הימור בטוח לאשה ללכת עם השכן רק בלי לשכב איתו, אלא רק חופשות רומנטיות בחו"ל. ואין מצב שהכוונה היא שזה הימור בטוח לגבר לחבור למזכירה, אבל רק לסקס סוער במלון, בלי שום פינוקים אחרים או טלפונים לתוך הלילה.

 

אז מה זה כן אומר? לא יודעת בדיוק. אילו היתה למישהו תשובה חד משמעית, הוא היה אוטומטית הופך ל"גורו לפתרונות אהבה". אבל בכל זאת ננסה לברר.

 

"תגידי, שירלי", שאלתי אותה, "ואיך היחסים שלכם חוץ מזה?"

 

"לא יודעת. הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל שהוא חנוק בתוך העבודה, הבית והחיים בכלל, הלחץ הורג אותו. תכל'ס אין לנו ממש זמן לדבר יותר מדי, את יודעת, סדר יום צפוף. פעם היה לנו יותר זמן לדבר על דברים, היום אין לי מושג האמת מה קורה עם החיים שלו בין שמונה בבוקר לשבע בערב".

 

אז יופי, מצאנו סיבה טובה, הלחץ של העולם המודרני? אני מאוד אוהבת את התירוץ הזה, הוא מסביר למה אנחנו מדוכאים, חולים, בוגדניים, כועסים. הכל זה מסביר. אבל האם יש בכך גם פיתרון? אם נפסיק להיות לחוצים וטרודים לא יהיו יותר "בגידות וירטואליות", או בגידות בכלל? אחלה נושא למחקר.

 

הבלוג של מיכל

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כל אחד עם הפנטזיה שלו
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים