איך הופך תינוק לעיוור בעקבות טלטול?
סיפורו של התינוק אשר אביו מואשם כי טלטל אותו וגרם לו לעיוורון בלתי הפיך, אינו הסיפור היחיד. מדי שנה נפגעים לפחות 20 תינוקות חסרי ישע בעקבות טלטול של הוריהם. מהי תסמונת התינוק המטולטל, איך מאבחנים אותה ומה הטיפול? כל הפרטים לפניכם
סיפורו המזעזע של התינוק שאביו מואשם כי טלטל אותו וגרם לו לעיוורון בלתי הפיך הוא מקרה נוסף, אחד מיני רבים מדי, של נזקים קשים הנגרמים לתינוקות בעקבות תסמונת התינוק המטולטל. על פי ההערכות כ-20 תינוקות עוברים טלטול שכזה מדי שנה בישראל, חלקם סובלים מנזקים מוחיים ופגיעות קשות בלתי הפיכות, שילוו אותם כל חייהם.
מהי תסמונת התינוק המטולטל?
תסמונת התינוק המטולטל (באנגלית: Shaken Baby Syndrome) מוכרת לעולם כבר עשרות שנים. התסמונת נגרמת בעקבות טלטול אגרסיבי של התינוק, לרוב בגילאי 3 עד 8 חודשים, על ידי אחד ההורים. הטלטול הזה פוגע בכלי הדם והעצבים העדינים שבראשו של התינוק ולפגיעות גופניות נוספות המסתיימות לעתים גם בנכות.
אחד הטריגרים השכיחים לכך שההורה, המטפלת או הגננת מתנפלים על התינוק ומטלטלים אותו הוא בכי של התינוק. אלא שלתינוק אין דרך ביטוי אחרת להביע את מצוקתו, החל מגרד קל וכלה בכאבי בטן רעב או חום, ומכאן הבכי הממושך. הבכי הזה יכול להימשך גם שעות ארוכות. ההורה או המטפל מבקשים להרגיע אותו, אך הבכי גורם לתגובת סטרס נפשית שמעוררת רפלקס אלים המתבטא בטלטול.
תחילה הטלטול גורם להתגברות הפחד: התינוק מגלה תחושת פחד ובעתה מפני ההורה האלים, אולם עד מהרה הבכי נפסק בעקבות פגיעה במוח. הפסקת הבכי מעודדת את ההורה להמשיך בטלטולו פעמים נוספות, כך שהטלטול כביכול הוא זה שמסייע להפסקת הבכי.
לדברי ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, בכל שנה מדווחים כ-50 אלף מקרים של תסמונת התינוק המטולטל בארצות הברית. אחד מכל ארבעה תינוקות כאלה מוצא את מותו בעקבות הטלטול. מחקרים אחרים, מוסיף קדמן, מעריכים כי 15% ממקרי המוות בקרב ילדים הם בעקבות תסמונת התינוק המטולטל.
מפילוח הפוגעים עולה כי מעל 60% מהתינוקות הנפגעים הם בנים, קרוב ל-80% מהפוגעים האלימים הם גברים. עוד עולה מהנתונים כי 17% מהפוגעים אינם קרובי משפחה, 17% נוספים הם בני הזוג של האם, ו-6% מהפוגעים הם הורים חורגים.
מה מתרחש בגופו של התינוק בזמן הטלטול?
כאשר אדם מנער תינוק תוך שימוש בכוח, ראשו של התינוק מסתובב באופן בלתי נשלט, משום ששרירי הצוואר אינם מפותחים דיים ולכן מספקים תמיכה מעטה לראש. הניעור האלים, מטלטל את מוחו של התינוק, הלוך וחזור, בתוך הגולגולת ועל ידי כך נקרעים כלי דם ועצבים במוח ורקמת המוח נקרעת גם כן. הפגיעה מהניעור מחמירה אף יותר אם מתרחש שילוב של הניעור עם חבטה במשטח נוקשה כגון קיר או מזרן.
ניעור גוף התינוק הזעיר קדימה ואחורה גורם לטראומה תחילה למוח והאיברים הסובבים אותו. בשל המבנים העדינים הכוללים כלי דם ורשתות עצבים, אלה נקרעים ודימום מתחיל להיאסף במוח, להצטבר וללחוץ על רקמות מוח אחרות. לחץ כזה גורם תחילה לכאבים עזים אצל התינוק, הקאות, שינויים בלחץ הדם ועד מהרה גם לפגיעה בלתי הפיכה באותם איברים המעוצבבים על ידי חלקי המוח שנלחצו.
אבל לא רק הדם מעלה את הלחץ התוך גולגלתי: קריעת הרקמות העדינות מביאה לזליגה של נוזל השדרה שנגע במסלול מגודר סביב המוח. כך הופך המוח לפגיע עוד יותר. שלל התהליכים מביאים גם ללחץ על עצבי הראיה והשמיעה העלולים לגרום לעיוורון וחירשות תמידיים. הלחץ הזה, הדימום והפגיעה הכללית ברקמת המוח גורמים לפרכוסים, להפרעות במאזן המינרלים בגוף, לנפילה נוספת של לחץ הדם ולמוות אצל כ-25% מהתינוקות המטולטלים.
רבים ממקרי התסמונת אינם מתגלים, כיוון שהטלטלה לא תמיד גורמת לסימנים חיצוניים. מסיבה זו פעמים רבות התינוקות כלל אינם מובאים לבדיקה גופנית. במצב כזה קיימת סכנה שהתינוק יטולטל שוב. אולם, אם הטלטלה גרמה לפגיעה, יראה התינוק חוסר תיאבון, ישנוניות, הקאות מרובות, קשיי נשימה ובכי. בבדיקה גופנית יכול הרופא להבחין בדימום בעיניים המתבטא באודם, סימני אצבעות אוחזות בבית השחי ושברים בצלעות הנראים בחזה התינוק או בצילום חזה. בדיקת סי.טי מאפשרת לראות את סימני הפגיעה המוחית, הדימום והלחץ על רקמות המוח.
לפנייה לכתב/ת 
