ילד אסור, ילד מותר: הנוער לומד על מין מהפורנו
עם התפוצצות פרשת אונס נוספת בקרב בני נוער, תיארו מומחים ועובדים סוציאלים תמונת מצב קשה ומעוותת, עם כינויים שגורים כמו "המזרון" ו"הגבר של השכבה": "מבחינתם אם אין התנגדות - הקורבן רוצה". ומה עושות הרשויות? מקצצות בחינוך המיני
אנשי שטח, שמתוקף תפקידם באים במגע עם בני הנוער, העלו תמונה מדאיגה במיוחד באשר למצבם - במיוחד לנוכח ריבוי פרשות האונס והפגיעות המיניות בצעירים בתקופה האחרונה. רבים מהם דיווחו כי בהתאם לדברים שמסרו חלק מהחשודים בפרשה האחרונה, כאילו לא ידעו שביצעו מעשים פסולים, קיימת קבוצה רחבה של בני נוער שכלל אינה מודעת לגבולות שבין המותר לאסור - הם רואים את הקו הדק שבין אונס ליחסים בהסכמה באופן מטושטש במיוחד.
החשודים באונס במרכז. לא ברור מה פסול (צילום: אבי מועלם)
שדולת הנשים ומשרד החינוך מפעילים כבר יותר מחמש שנים פרויקט משותף, שבו נערכות סדנאות לתלמידי כיתות ח'-י"א העוסקות בתחום שבינו לבינה, בניסיון לספק עבורם תשובות לנושאים שאולי מפאת המבוכה אינם זוכים לקבל אוזן קשבת.
הכל מתועד בטלפון
כבר במפגש הראשון עם התלמידים, עולות בשיחות כמעט דרך קבע סוגיות על אותה נערה שזוכה לתואר המפוקפק של "המזרון השכבתי" - כשלעומתה עומד ה"גבר של השכבה", ביטויים החוזרים על עצמם שוב ושוב."כל בחורה שמבטאת את הנשיות שלה מקבלת כמעט אוטומטית כינוי כזה", הסבירה סלעית טורק, המנהלת הארצית של הפרויקט בשדולת הנשים. "רק לאחרונה, בשיחה עם תלמידות כיתה ט', הן סיפרו על בחורה שכולן הכירו ובאופן טבעי לחלוטין שלפו את הטלפונים הניידים והראו סרטון שבו היא מבצעת מין אוראלי בחבר שלה, שהעדיף לתעד את הדברים בעוד היא נשמעת מתחננת לפניו לחדול ממעשיו".
נתון נוסף שבו הבחינה טורק הוא כי דווקא בני נוער המתגוררים בשכונות מבוססות הם שנוהגים לספר בטבעיות על צריכת זנות. "צעירים בגיל חטיבת הביניים מתארים את זה כמשהו שלגמרי מקובל, שלא לדבר על פורנוגרפיה שאותה כולם צורכים. יש פער עצום בין כמות המידע שאליה הם נחשפים לבין מידת הבנתם הבסיסית לגבי הגוף שלהם עצמם".
טורק הדגישה כי "הרבה בני נוער פשוט לומדים מהפורנוגרפיה ולכן לא מבחינים בהבדל בין מה שמותר למה שאסור, כי מבחינתם אם אין התנגדות - משמע הקורבן רוצה. אין להם שום מודעות לחוק, למשמעות של אונס או להגדרה של מעשים מגונים".
אותו פרויקט שעל ניהולו אמונה טורק החל את דרכו כשנערך בקרב כ-500 קבוצות נוער בשנה, אך בשל קיצוצים נרחבים בתקציב המימון שלו הוגבל לכ-200 בלבד. עקב פרסום הפרשה, שיגרה היום מנכ"לית שדולת הנשים, נורית צור, מכתב דחוף לשר החינוך, גדעון סער, בדרישה להרחיב את התוכנית.
"לא בסדר? שלמתי לה 10 שקלים"
דברים ברוח דומה לאלו של טורק אמר זהר גורן-אהרון, עובד סוציאלי מאגודת אל"י המשמש גם כחוקר ילדים שעסק, בין היתר, בפרשת האונס שהתפוצצה לפני כמה חודשים בצפון. גם הוא גרס כי מעמדם החברתי-כלכלי של ההורים, שאחת מנגזרותיו היא מחויבותם לעבודה שגוזלת מהם את רוב שעות היום, מהווה גורם משמעותי מאוד בקבלת חינוך מיני לקוי.גורן-אהרון הסביר כי באותם מצבים, הופכות הצפייה בטלוויזיה והגלישה באינטרנט לתחליף תקשורתי עבור אותם מתבגרים - שאינם זוכים לתשומת לב מספקת מהוריהם. "פוגע קלאסי מגיע ממשפחה שיש בה בעיות תקשורת, והוא עצמו לא חושב שהוא עושה לקורבן משהו לא בסדר. במצב כזה, הפוגע פשוט לא מסוגל לראות את הצרכים של האחרים".
אותם בני-נוער המעורבים בפרשיות המין מועברים לטיפול, שרק במהלכו מחלחלת בהם ההבנה באשר לחומרת המעשים שביצעו. גורן-אהרון הסביר כי לרוב, מגיעה אותה תובנה אחרי פרק זמן ממוצע של בין שנה לשנה-וחצי מתחילת הטיפול. "הפגיעות המיניות מגיעות ממקום של מצוקה נפשית. זו הסיבה שבשלב הראשוני מתייחסים למצב הפוגע עצמו ורק לאחר מכן עוברים לצד השני".
כדוגמה לדברים, הזכיר גורן-אהרון את פרשת האונס בצפון. בשלב הראשוני של הטיפול בנער החשוד סיפר כי זה התקשה מאוד להבין מדוע היו המעשים שביצע עבירה. "הוא היה מסביר לי שהוא שילם על זה עשרה שקלים ולכן זה בסדר. הקורבן בסיפור הזה הייתה כמו מטבע עובר לסוחר, כבחלק לא מבוטל מהמקרים הפוגעים מגלים עיוורון רגשי לנפגעים שמצטרף לאי-ידיעות האחריות הפלילית".
תוך 15 שנה: עליה של 112% בחקירות ילדים
ועדת הרווחה של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ מקיימת הבוקר דיון במחסור בתקנים לחוקרי הילדים, על-רקע נתונים קשים לפיהם בשל כך נגרמת רשימת המתנה ארוכה של לא פחות מכ-250 ילדים נפגעי עבירות מין. על-פי ההערכה, קיים מחסור של לפחות 16 משרות כדי לאפשר לחוקרים לפעול באופן תקין באופן מיידי, ותוספת כוללת של כ-35 תקנים לטווח הארוך.
מאז נוסדה היחידה לחקירת ילדים ב-1995 הלך והתרחב היקף פעילותה, ומסתכם כיום בעלייה דראסטית של כ-112 אחוזים מאז אותה שנה.
בשל העלייה במעורבות קטינים בפלילים, הניח סגן יו"ר הכנסת, ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו, הצעת חוק שתחייב את מערכת החינוך לשלב תכנים שיבהירו לתלמידים את חומרת האחריות הפלילית והשלכותיה, שחלה על קטין שמלאו לו 12 שנים.
לפנייה לכתב/ת 
