איראן למנהיג צפון-קוריאה: בוא לבקר בטהרן
משרד החוץ בטהרן הודיע כי במרכז הביקור, אם יתקיים, יעמדו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות. קים עורך בימים אלה ביקור נדיר בסין. על הפרק: חידוש שיחות הגרעין בתמורה לתמריצים
איראן הזמינה את מנהיג צפון-קוריאה, קים ג'ונג איל, לביקור בטהרן שבמרכזו יעמוד חיזוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות - כך הודיע בצהריים (יום ג') משרד החוץ האיראני. ההודעה באה שעה שמנהיג צפון-קוריאה יצא את ארצו, לראשונה מאז השבץ בו לקה ב-2008, ומבקר בסין.
"ההזמנה לקים הועברה במהלך ביקורו של סגן שר החוץ לענייני אסיה ואוקייניה, מוחמד עלי פטולאהי, בצפון-קוריאה", אמר דובר במשרד רחים מהמנפרסט בתשובה לשאלת עיתונאים. "אנו מקווים שהביקור יתקיים וישמש כמנוף לקידום שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, במיוחד בתחום הכלכלי".
צפון-קוריאה ואיראן נחשבות לשתי מדינות בעלות ידע, רצון להשגת נשק גרעיני ואף משתפות פעולה ביניהם בתחומים טכניים הנוגעים לכך. צפון-קוריאה כבר ערכה בעבר שני ניסויים גרעיניים בפצצות פלוטוניום, אולם מומחי גרעין בינלאומיים סבורים שאין בידה את היכולת להציב ראש קרב גרעיני על טילים בליסטיים.
איראן - שבניגוד לצפון-קוריאה חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני - ונשיאה, מחמוד אחמדינג'אד, אף נוטל חלק בוועידת ה-NPT המתקיימת בניו-יורק, מנהלת פרויקט העשרת אורניום שמטרתו על-פי החשדות במערב הוא להפוך למעצמה גרעינית. איראן מצדה טוענת כי פרויקט הגרעין שלה נועד למטרות אזרחיות.
תיעוד נדיר. קים ג'ונג איל מגיע לסין (צילום: רויטרס)
הזמנתו של קים לטהרן באה בשעה שמנהיג צפון-קוריאה, שכמעט ואינו יוצא מגבולות ארצו, מבקר סין לראשונה מאז 2006. במהלך פגישות שקיים עם צמרת הממשל בבייג'ינג, לחצה סין על צפון-קוריאה לשוב לשיחות הרב-צדדיות לפירוקה של פיונגיאנג מגרעין בתמורה לתמריצים כלכליים וסיוע במזון.
ביקורו של קים בסין מתקיים תחת מעטה חשאיות ותחת אבטחה כבדה. לא התקיימו הזדמנויות צילום ולמרות זאת הצליחו כמה צלמים ללכוד את מנהיג צפון-קוריאה בעדשת המצלמה עם הגעתו למלון "פורמה" בעיר דליאן. את קים מלווה פמלייה גדולה של לימוזינות, מיניבוסים עמוסים באנשי ביטחון.
סין היא שותפתה הכלכלית החשובה ביותר של צפון-קוריאה והיקף העסקות ביניהן נאמד בשנת 2009 בכ-2.7 מיליארד דולר.
צפון-קוריאה מצדה שרויה בימים אלה במשבר כלכלי קשה במיוחד לאור הרפורמה הכושלת שניסתה לערוך בהוון, המטבע הצפון-קוריאני.
ניסיון ה"כיול מחדש" של המטבע כפה על האזרחים החלפה של שטרות ישנים בחדשים על פי שער של 100 לאחד. נוסף על כך, הוגבלה הכמות שאותה יכולים אזרחים להחליף. בגלל ההגבלה בכמות הכסף שאפשר להחליף, שעמדה על 100 אלף וון השווים לכ-767 דולר למשפחה, חסכונותיהם של כל מי שהחזיקו בסכומים גדולים יותר, פשוט נמחקו.
הרפורמה בוון נתפסה כניסיון נוסף לשבירת הצמיחה של כלכלת שוק חופשי, אבל היא יצרה אפקט הרסני שהוביל לקריסת השווקים המקומיים ולסגירת חנויות. נוסף למחיקת חסכונותיהם של האזרחים, זינקו מחירי הסחורות וכל שרשרת ההפצה במדינה נפגעה. הדבר הוביל בין היתר למחסור גובר במזון.