למה נשים מעדיפות לחם וגברים סטייק?

אנחנו חיים בעולם בו יש שפע ומגוון רב של מזון מפתה, וחשופים לריבוי של מסעדות מזון מהיר במחיר נוח, לצד המלצות לאכילה מבוקרת והקטנת גודלי מנה. הטלוויזיה משדרת תוכניות בישול מגרות לצד תוכניות בנושא בריאות ופרסומות למזון בריא או כזה שמתיימר להיות בריא. אנחנו חשופים למזון מתועש במגוון רחב שמשתנה על המדפים בקצב מסחרר, לצד "חזרה לטבע" ואכילת מזון אורגני. אז איך בכל זאת כל אחד מאיתנו מבצע את בחירות המזון שלו?

ישנם גורמים רבים המשפיעים על בחירות המזון שלנו. חלקם במודע וחלקם שלא במודע, חלקם בשליטתנו וחלקם לא.

קיימים ארבעה מעגלים המשפיעים על הרגלי התזונה שלנו ועל מצב בריאותנו. הם נעים מהרמות האישית והמשפחתית, דרך הסביבה הקרובה וכלה ברמת הסביבה המורחבת.

1. הרמה האישית - גנטיקה וחיות אחרות

רמה זו מתייחסת בראש ובראשונה לגורמים ביולוגיים וגנטיים. אחת הדוגמאות מתייחסת לסוגיית ההשמנה. מתברר כי ההשפעות הגנטיות תורמות כ-75% מהסיכון של ילד לסבול ממשקל עודף. לילד להורה אחד שמן יש סיכון של כ-40% להיות שמן, ולילד לשני הורים שמנים סיכון של כ-80% להיות שמן. ידוע כי אורח חיים בריא הכולל הרגלי תזונה נבונים וביצוע פעילות גופנית סדירה יכולים להקטין את הסיכויים הללו.

העדפות טעמים של כל אחד מאיתנו גם הן שייכות לרמה האישית. אחד יעדיף מזון מתוק, השני מלוח והשלישי עשיר בשומן. חלק מהטעמים נרכשים בילדות, מהמזון עליו גדלנו וחלקם נרכשים במהלך החיים. הידע האישי והעמדות שלנו לגבי מה בריא ומה לא, 'מה נכון לי' ומה פחות, משפיעים מאוד על בחירות המזון. למרות שאנחנו מוצפים במידע בכל הקשור לתזונה, כל אחד מאיתנו בוחר לעצמו את דרכו. לעתים הבחירות משרתות את מצב הבריאות והתזונה שלנו ולעיתים עמדותינו נקבעות ממערכת של הסברים ו"הנחות" שאנו עושים לעצמנו, שאינם מקדמים את מצב בריאותנו.

גורמים נוספים כמו מין, גיל והשכלה משפיעים אף הם על בחירות המזון שלנו. ידוע, לדוגמה, כי העדפות המזון של גברים שונות משל נשים, כאשר נשים יעדיפו בדרך כלל מזון עשיר בפחמימות ואילו הגברים יעדיפו בדרך כלל מנה עשירת חלבון. הנשים יבחרו בלחם או בעוגה ואילו הגברים יעדיפו מנת סטייק עסיסית.

נשים יעדיפו לחם, גברים - בשר (צילום: ירון ברנר)

2. הרמה המשפחתית - דפוסים וסגנונות האכלה

המעגל הבא הוא המשפחה, ובראש ובראשונה המשפחה הגרעינית. בני המשפחה, ובעיקר ההורים, מהווים מודל חיקוי עבור הדור הצעיר. משפחה שנוהגת לאכול ארוחות מסודרות ומגוונות ומקפידה על הרגלי אכילה נבונים, סביר שתנחיל לילדיה הרגלים בריאים. לעומת זאת, אמא שתעסוק בדיאטות, תגביל את עצמה באכילה ותהיה לא מרוצה מהמראה שלה, תעביר דפוסי אכילה וחשיבה אלה לילדיה. כיום הולך וקטן הגיל שבו הבנות וגם הבנים מתייחסים למשקל שלהם בחוסר שביעות רצון. כל אלה עלולים להשפיע בהמשך על עיסוק מיותר בדיאטות, לגרום להפרעות בדימוי הגוף ובדימוי העצמי של הילד ואף לגרום להפרעות אכילה.

סגנונות האכלה שונים אף הם בעלי השפעה על מערכות היחסים שלנו עם האוכל כמבוגרים. ילד שמופעלות עליו מניפולציות כדי שיאכל או פעוט שרודפים אחריו עם האוכל בגינת המשחקים, יאבדו את החיבור שלהם לתחושת הרעב והשובע. בנוסף, מתן ממתקים כפיצוי על כאב, קושי או כפרס על התנהגות טובה יגרמו להם בעתיד לאכול כשרע להם וקשה.

3. הסביבה הקרובה - מבית הספר עד מקום העבודה

מעגל רחב יותר מתייחס לסביבה הקרובה. בגיל הצעיר, לגני הילדים ולבתי הספר ישנה השפעה על הידע והתנהגות האכילה של הילדים. ידוע כי לחינוך תזונתי מגיל צעיר חשיבות רבה והשפעה טובה על הידע וההתנהגות של הילדים. כיום לא נעשה מספיק חינוך תזונתי במסגרות החינוכיות. כמו כן, בחטיבות הביניים ובתיכונים נפוצות המכונות לממכר חטיפים ומשקאות ממותקים. מזונות ומשקאות אלו זמינים בחצר בית הספר. מדוע שלא יקנו אותם במקום להכין כריך בבוקר?

בנוסף, ישנו ההיבט של ארוחות הצהרים הניתנות במסגרת יום חינוך ארוך, צהרונים ומועדוניות. במשך שנות הילדות הקריטיות לגדילה ולהתפתחות תקינות, מקבלים הילדים מזון שאינו בהכרח עונה על הדרישות התזונתיות.

בגיל המבוגר, למקומות העבודה השפעה דומה על הרגלי האכילה ובחירות המזון שלנו. שימו לב לסביבת העבודה: האם מוקצה זמן לאכילה מסודרת או שחוטפים מכל הבא ליד תוך כדי העבודה; האם מוגש מזון בחדר אוכל ואם כן, מהי איכותו התזונתית?

פעמים רבות האכילה היא תוצר של זמינות והיצע. יש חברות המספקות תלושים לאכילה במסעדות סביב מקום העבודה. לאיזה מסעדות הולכים? האם אנחנו באמת זקוקים לארוחות הגדולות הללו?

לריבוי מסעדות ומסעדות מזון מהיר ישנה גם השפעה בסביבתנו הקרובה. בחלקן נמכר מזון בעל איכות תזונתית ירודה. מזון בריא, לעיתים, יקר יותר. מנות ההגשה, לעתים, גדולות שלא לצורך כדי לספק את הביקוש של הסועדים. כיום נפוצים גם המבצעים, כמו הגדלת הארוחה בתוספת סכום כסף מועט, שמגדילה את כמות האנרגיה (קלוריות), השומן הסוכר והמלח באופן משמעותי.

מגדילים בשקל תשעים? זו עדיין לא סיבה (צילום: Index Open)

4. הסביבה המורחבת

הסביבה המורחבת היא המעגל הגדול ביותר המשפיע על בחירות המזון שלנו. לרוב, אין לאדם הפרטי יכולת להשפיע עליו. ברמה זו מדובר על מדיניות ממשלתית, המחויבת לשמור על בריאות הציבור. בימים אלו ישנן מספר הצעות חוק, כמו שינוי הסימון התזונתי, איסור פרסומות לילדים וקידום מזון בריא בבתי ספר. המדיניות הממשלתית אינה תמיד מסייעת בקידום הבריאות, כמו שימור פערים במחירים בין מזון בריא למזון פחות בריא. לדוגמה, קיים הבדל גדול במחיר הלחם האחיד המסובסד לבין לחם מלא המכיל סיבים תזונתיים ורכיבי תזונה חיוניים, כאשר האחרון עולה פי שניים או שלושה מזה המסובסד.

לתעשייה ישנה כמובן השפעה קריטית על בחירות המזון שלנו. מרבית המזון שאנו אוכלים הוא מזון המיוצר על ידי תעשיית המזון. טכנולוגיות מתקדמות בתחום המזון מאפשרות לנו הצרכנים לקבל מגוון רחב מאוד של מזונות, טעמים שונים וצבעים מפתים. כמו כן, למזון מוכנסים תוספים; אלה לעתים משפרים את איכותו התזונתית ולעתים לא.

לצד זה, אנחנו עלולים להיות מוטעים על ידי מסרי התעשייה, לדוגמה כיתוב על אריזות המזון שאינו משקף בצורה שווה את היתרונות והחסרונות של מוצר המזון. ישנם מוצרים שעל צדם הקדמי מצוין באותיות גדולות שהמוצר הוא ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל, אך המוצר מכיל כמות גדולה של שומן, סוכר או נתרן. מרבית האנשים יבחרו את המוצר על סמך הכיתוב הבולט ולא על הסמך האותיות הקטנות שבטבלת הסימון התזונתי. 

איך תלחמו בהרגלים?

לסיכום, גורמים רבים ומגוונים משפיעים על בחירות המזון שלנו. הכרתם יכולה להתוות את דרכינו ולהסביר את התנהגויות האכילה שלנו. למרות כל אלו, בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו לשלוט בבחירות המזון שאנו עושים, והגנטיקה שלנו אינה בהכרח בבחינת גזירה.

• אכלו רק כשאתם רעבים וחשבו רגע לפני שאתם מושיטים יד לאוכל.
•  אכלו ארוחות מסודרות.
• התרגלו לאכול מנות קטנות.
• החליפו מזון עתיר בקלוריות בירקות ופירות.
• העדיפו ירק ופרי שלם על פני שתיית המיץ שלהם.
• דאגו שלפחות מחצית הדגנים שאתם אוכלים יהיו דגנים מלאים.
• השתמשו בירקות כתיבול המזון והמעיטו בשימוש במלח.
• הסירו את השומן הנראה מהבשר טרם הבישול.
• מים הם השתייה המועדפת, החליפו משקאות קלים במים.
• כשאתם אוכלים בחוץ הקפידו על ההמלצות לתזונה נבונה.
• השתמשו בסימון התזונתי כדי להכיר את המזון שאתם אוכלים.
• השוו בין מוצרים ובחרו את אלו המתאימים לכם יותר.
• עקבו אחר המשקל שלכם, מידת הפעילות הגופנית שלכם וצריכת האנרגיה שלכם. 
  

 דורית וורמן, MPH RD, וד"ר פליציה שטרן, PhD RD, דיאטניות האגודה לבריאות הציבור