"מצדי, ששוטרים לא ייתנו דו"חות כלל"

"מעולם לא אמרתי לשוטרים שלי כמה דו"חות לתת, ומעולם לא שאלתי אותם כמה דו"חות הם עושים". כך אמר היום (ד') ניצב אבי בן-חמו, ראש אגף התנועה במשטרה, בדיון שערכה ועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין, בעניין השימוש באמצעי אכיפה.

"מצדי, ששוטרים לא ייתנו בכלל דו"חות - אני מעדיף נוכחות ובולטות, כי זה מה שיוצר הרתעה ומשפיע על התנהגות. ההצלחה שלנו באכיפת עבירות שכרות, מתבטאת בכך שאם לפני שנתיים היינו עוצרים בסוף שבוע אחד כ-300 איש, היום בקושי תופסים נהגים שיכורים", דברי בן חמו.

בית המשפט אינו קובע

במהלך הדיון, הבהיר בן-חמו כי השימוש באמצעי אכיפת עבירות מהירות יימשך ללא שינוי. זאת, למרות פסקי דין שפרסם לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שקבע כי על המשטרה לכייל את אמצעי מדידת המהירות במעבדות מוסמכות. נגד אחד מפסקי הדין, הגישה הפרקליטות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. עם זאת, בן-חמו אמר כי מעבדת המשטרה תעבור הסמכה על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כפי שדרש בית המשפט.

בעניין אכיפת עבירות נהיגה בשכרות, החליט בן-חמו - לאחר התייעצות עם פרקליטות המדינה - להעלות את רף השכרות מ-240 מיקרו-גרם בליטר אוויר נשוף ל-290 מיקרו-גרם. עם זאת, אגף התנועה אינו מאמץ את החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים, ולפיה יש להעלות את הרף ל-400 מיקרו-גרם. ראוי לציין כי נגד החלטה זו הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בן-חמו: אכיפת עבירות מהירות תימשך ללא שינוי (צילום: דייגו מיטלברג)

על שלושה מכשירים דיברה הוועדה

הדיון בוועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין, נערך עקב פסיקות של כמה בתי משפט, שהטילו ספק באמינות הממצאים שמפיקים שלושה ממכשירי האכיפה העיקריים של המשטרה: "מולטנובה" - מצלמת מהירות נייחת; "ממל"ז" - אקדח לייזר למדידת מהירות; ו"ינשוף" - מכשיר למדידת שיעור אלכוהול באוויר נשוף.

בעניין המכשירים למדידת מהירות, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, רחל ברקאי, כי למרות שהמכשירים אמינים, אי-כיולם על-ידי המשטרה במעבדה מוסמכת פוסל את הממצאים שהם מפיקים. בעניין "הינשוף", קבע הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט לתעבורה בירושלים, כי יש להנהיג מרווח בטחון גדול משמעותית מזה המיושם כיום, ולהעלות את רף השכרות ל-400 מיקרו-גרם.

"אין כלי אחר לאכיפת שכרות"

"אם הייתי חושב שהתהליך של השימוש במכשיר הינשוף אינו תקין, לא היינו משתמשים בו", אמר בן-חמו לחברי לשכת עורכי הדין. "אבל אנחנו מכיילים אותו על-פי הוראות היצרן, כמו שעושים בכל מקום אחר בעולם. אם (השופטים) החליטו שיש לו סטייה של 60% - שייפסלו אותו. אבל אני אחראי לשלום הציבור, ואני יודע מה הסיכון של אדם הנוהג בשכרות, גם ברמה נמוכה. אין כלי אחר לאכיפת נהיגה בשכרות, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לומר שאין יותר בדיקות שכרות".

בעניין מכשירי אכיפת עבירות המהירות, אמר ראש מדור התביעות באגף התנועה, סנ"צ דן שני, כי לא תשתנה מדיניות האכיפה עד שתתקבל החלטה בעניין בקשת הערעור שהוגשה בעניין הממל"ז. "המדינה סבורה שסיכויי שני הערעורים, גם בעניין הממל"ז וגם בעניין הינשוף, גבוהים, אפילו גבוהים מאוד", אמר שני. "הניסיון מלמד שעד היום לא הצליחו כל הניסיונות להפריך את אמינות מכשירי האכיפה שלנו".

על-פי הנחיות חדשות שפרסם אגף התנועה, הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות תיעשה רק במקרים שבהם תוצאת הבדיקה בינשוף תהיה מעל 290 מיקרו-גרם. בתיקים שכבר מתנהלים, הוחלט כי בתוצאות שבין 265 מיקרו-גרם ו-285 מיקרו-גרם לא תסתמך התביעה על ממצא הבדיקה בינשוף כראייה יחידה, ותנסה להוכיח את אשמת הנהג באמצעות ראיות נוספות - כמו למשל, בדיקת מאפיינים.

"לקבוע רף שכרות נמוך"

יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, סבור כי החלטת המשטרה להמשיך להשתמש במכשירי האכיפה היא סבירה ואף ראויה מבחינה ציבורית. עם זאת, גלעד אומר כי טוב הייתה עושה המשטרה אם הייתה פונה כבר כעת למעבדה מוסמכת, ודואגת לכיול המכשירים.

גלעד, כמו עורכי דין נוספים שנכחו בדיון בפגישה, סבור כי התנהלות המשטרה יוצרת בלבול רב במערכת המשפט, וגורמת עומס בלתי-נסבל בבתי המשפט. "אין ספק שצריך לאכוף עבירות מהירות ושכרות", אומר גלעד. "למעשה, צריך אפילו לקבוע רף שכרות נמוך משמעותית מזה הנהוג כיום. יש גם הסכמה שמכשירי האכיפה אמינים. אבל צריך לכייל אותם. הרי זה יפתור את כל התסבוכת הזאת, ובקלות".

"לרשות לבטיחות אין זכות קיום"

בן-חמו, ששמו הוזכר כמועמד אפשרי - ואף מוביל - לתפקיד מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התייחס בכנות מפתיעה לשאלה שהעלה עו"ד גלעד בעניין תפקודה של הרשות. "הרשות אמורה הייתה להיות גוף שיוצר אינטגרציה בין כל הגופים שעוסקים בבטיחות. אבל היא צריכה לחזר על הפתחים, ולבקש שיתוף פעולה. במצב כזה, אין לה זכות קיום. ללא שיניים, היא לא יכולה להתקיים".

לדברי בן-חמו, יש להחזיר לרשות את היכולת לאכוף את מרותה על גופי הבטיחות השונים, כפי שקבעה ועדת שיינין. ראוי להזכיר כי ועדת שיינין המליצה להעניק לרשות סמכויות נרחבות, כדי שתוכל לפקח על פעילותם של גופי הבטיחות השונים. אולם, התנגדות נמרצת של אותם גופים - ובראשם, בכירי משרד התחבורה - הביאה לצמצום ניכר בסמכויותיה של הרשות.