אמא, הדובי חולה: ילדי הגן שיחקו ברופא-חולה

כל הורה יודע שטיול עם הילד לרופא הילדים או השיניים אינו כיף גדול. הרופא נתפס לעתים כמשהו מאיים או מכאיב, וילדים רבים נרתעים למראה החלוק הלבן והסטטוסקופ. כדי להפיג את החשש ולהסברת רפואה מונעת, פקולטאות לרפואה ברחבי העולם עורכות ירידים פעילים לילדים בילגאים שונים, כשה"רופאים" הם סטודנטים לרפואה שנרתמים לקחת חלק פעיל בקהילה, והילדים הם המלווים האחראים. ובתפקיד החולה? בובה כמובן. היום (ד') התקיים "בית החולים לדובונים" השנתי של אוניברסיטת תל אביב, בו התנסו הילדים במפגש ידידותי עם מערכת הבריאות שלנו.

עושים רנטגנן לדובי

במסגרת הפרויקט, יוזמה של המחלקה למעורבות חברתית של אגודת הסטודנטים לרפואה, אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, מרפאות הכללית והעירייה, התארחו ארבעה גני ילדים מרחבי העיר. הילדים נחשפו להפעלות בנושא היגיינת שיניים, תזונה נכונה והתנהגות חכמה בשמש. בנוסף, הוקם מתחם המדמה בית חולים ובו מראיינים את הדובי ה"חולה", מאזינים לו בסטטוסקופ ובודקים לו את האוזניים. הילדים קיבלו מרשם, בחנו צילומי רנטגן וכמובן, קיבלו לבסוף "תרופות" - טעימות וצבעוניות יותר מהרגיל.

יונה ביסמוט-אבנצל, שליוותה את בתה הדר בת ה-5 מגן קיפודן, מספרת: "למזלי, הדר דווקא לא מפחדת מרופאים בכלל, אבל אולי זה יעזור לילדים שכן מפחדים. ובכל זאת, הפעילות מאוד נחמדה וההתנסות במכשירים שרופאים משתמשים בהם מוסיפה עוד פן חיובי".

הדר בת ה-5. לא מפחדת מרופאים (צילום: פולינה פרלמן)

עמית יאסין, ממרכזי הפרויקט השנה וסטודנט לרפואה בשנה ב', התלהב מההיענות: "התגובות של ההורים, הילדים והגננות הן מצוינות והגנים שלקחו חלק בפרויקט מבקשים לחזור גם בשנה הבאה", הוא מספר ומסביר: "דרך הטיפול בבובות של הילדים אנחנו מנסים להדגים להם שביקור אצל רופא הוא לא נורא בכלל והוא רוצה, כמו ההורים, שהם לא יהיו חולים יותר על ידי מעין משחק, ובשפה פשוטה שהם יכולים להבין".

הסטודנטים, מסביר יאסין, יוצאים מורווחים לא פחות מהילדים: "ניתנת להם הזדמנות לצאת מהכיתה ולהיחשף לאנשים מעבר לרשימות של מחלות, לחוות באמת את המגע האנושי, ולדבר עם ילדים בגובה העיניים. בשנה שעברה הבאנו גנים מרמלה ויש שאיפה להתרחב מחוץ לגבולות תל אביב במידת האפשר".

סטטוסקופ לדובון (צילום: פולינה פרלמן)

"פרויקטים מהסוג הזה מחברים אותנו יותר לקהילה, וזה חשוב", מספרת נילי אפרתי, סטודנטית לרפואה בשנה א' שלקחה חלק בפרויקט, "חלמתי ללמוד רפואה אבל בשנים הראשונות אנחנו נמצאים רק באוניברסיטה ולומדים כימיה, אנטומיה, ומדעי בסיס. כאן זה כיף לעבוד עם ילדים, זו אווירה אחרת. ילדים מקבלים אותך ומה שיש לך לומר. אנחנו מדברים איתם על נושאים חשובים כמו תזונה ויש פה משהו חינוכי, יותר מאשר רפואי".