חוצים את הקו הירוק. והאדום...והכחול
אמני "סלון יפו לאמנות פלסטינית" אולי לא ישימו קץ לסכסוך באזור, אך הם תורמים למיזוג בין התרבויות הקרובות כל כך. הפעם, שהפוליטיקאים יישבו בצד
רעיונות רומנטיים לגבי טיבעה של האמנות כמשנה עולמות קיימים מאז ומעולם. כבר בעולם המיתי אורפאוס היה מהלך קסם בנגינתו ובשירתו, ובכוח המוזיקה היה עוקר הרים ומשנה מהלכי נהרות. חברי אסכולת פרנקפורט ייחסו לאמנות כוח רב בשל יכולתה להגביר את התודעה לגבי מנגנוני הדיכוי וכך להביא לשינוי.
ציור של דאוד חיאק מתוך תערוכת "סלון יפו לאמנות פלסטינית"
אין ברצוני לזרוע ציניות חלילה אך האמנות כבר לא תעקור הרים (או ערים), וגם לא תשכין שלום. אך אל לי לזלזל בכוחה - לפחות בכוחה החברתי, זה מזמן את האפשרות לרגש לבבות, ולערוך הכרה עם עמים ותרבויות שונות.
שיחת סלון
בשבוע הבא יפתח בנמל יפו "סלון יפו לאמנות פלסטינית". בחלל יציגו כארבעים אמנים ואמניות פלסטינים תושבי ישראל והרשות הפלסטינית. הסלון מאגד רעיונות אמנותיים, אך גם טומן בחובו מסרים בעלי שליחות חברתית.
שתי עבודות של מוחמד פאדל מתוך התערוכה
המטרה בראש ובראשונה היא לחשוף את האמנות הפלסטינית במרכז הארץ. בתערוכה מציגים אמנים ותיקים וצעירים אשר מציגים בכל העולם, לומדים ומלמדים בבתי ספר לאמנות בארץ ובעולם. ועם זאת בישראל רובם מציגים בפריפריות, ואינם מקבלים הכרה מסצנת האמנות.
ציור של זוהדי קאדרי מתוך התערוכה
תערוכה זאת קמה בכדי לקרב אמנים אלו למרכז ולחשוף את הרחוב הישראלי לאמנות ולאמנים הפלסטינים. התערוכה באה לשקף תמונת מצב, סטטוס של רוב הזרמים המרכזיים באמנות הפלסטינית העכשווית, פרספקטיבה רחבה של האמנות, שנוצרת ממש כאן בשנים האחרונות, אך נותרת באלמוניותה.
אמנות פלסטית-פלסטינית
למרות הערך האמנותי והחברתי של היצירות, מדובר תערוכת מכירה ומעצם היותה ככזה, העבודות המוצגות הן מהמדיומים של ציור, פיסול וצילום. ההיבט הכלכלי חשוב מאד למארגנים ולמשתתפים, וחלק מן ההכנסות יוקדשו למימון פעילותה של הגלריה העירונית בתמרה שבגליל המערבי – גלריה אותה הקים לפני חמש שנים אחמד כנעאן, אוצר התערוכה.
ציור של כנעאן מתוך התערוכה
בימים אלו הגלריה יודעת מציאות עגומה ואף עומדת בסכנת סגירה, שכן מימונה המרכזי היה על ידי עמותת "אמנות לעם" שתקציביה קוצצו. מאז עובדים כנעאן וחבריו בהתנדבות על מנת להחזיק את הגלריה בחיים. בגלריה בתמרה מציגים אמנים מגוונים, יהודים מישראל ואף פלסטינים מעזה. מכאן נובע גם הרעיון המרכזי שבולט גם בסלון והוא מפגש התרבויות - מקום הנותן את האפשרות לחשוף ולהכיר את הצדדים זה לזה.
ציור של חיאק מתוך התערוכה
לתערוכה אין שם מחייב או תימה מרכזית. זהו אוסף מגוון מאד של אמנים וסגנונות אמנותים שונים. נוצר מפגש בין דורי ייחודי של אמנים ותיקים כמו דאוד חייק, עוסאמה סעיד ותייסיר ברקאת, עם צעירים כמו כרים אבו שקרה, מוחמד פאדל ומחמוד קייס.
משא ומתן ישיר לשלום
בעבר נעשו נסיונות דומים להציג אמנים פלסטינים במסגרות מרכזיות, אך דומה כי זהו הניסיון הראשון בסדר גודל כזה אשר ייתן תמונה רחבה ביותר של העשייה האמנותית הפלסטינית. מארגני הסלון המפיק אמיר נוימן אהוביה והאוצר כנעאן מקווים כי הפעילות לא תיעצר בשלב זה, הם רואים בתערוכה הנחת יסודות ראשונה ומקווים כי זו תהפוך למסורת בשנים הבאות.
צילום של סעיד אל-נהרי מתוך התערוכה
"אמנים יכולים לעשות מה שפוליטיקאים לא יכולים לעשות, שישבו בצד, שיתנו לאנשים לחיות את המציאות כפי שהיא", אומר סעיד אל-נהרי, אמן המציג בתערוכה. ואכן, שהפוליטיקאים ישבו בצד, אבל לכם כדאי וחשוב להגיע. לבקר בסלון ולחיות את המציאות, להכיר אמנות מצויינת בכל קנה מידה ולטעום מתרבות כה קרובה וכה רחוקה כאחד.
- "סלון יפו לאמנות פלסטינית". אירוע פתיחה: 15.5 בשעה 20:00, נעילה: 27.5 מחסן 2, נמל יפו