הקיפאון בשומרון: יש מי שנתקע בתל-אביב

לפני שנתיים חש דקל קרבר, נשוי ואב לשניים, שהעיר הגדולה חונקת אותו. בחיפוש אחר קצת שקט ואיכות חיים, ויתרו הוא ורעייתו על דירת שלושה חדרים בתל-אביב ורכשו 300 מטרים ביישוב אורנית שבמורדות המערביים בהרי השומרון. הקרקע לבדה עלתה 350 אלף שקלים לערך, ועוד מאה אלף שולמו על מס רכישה, אדריכל ועורך-דין. האשה כבר הסכימה לעבודה בפתח-תקוה, הבת הקטנה אמורה הייתה להספיק לכיתה א' עם שאר ילדי היישוב. 

"ערכנו שינויים בחיים, בידיעה שתוך תקופה קצרה נגור בבית משלנו", הוא נזכר. אבל כגודל הציפייה גודל האכזבה: במרחק של ימים בודדים מהיתר הבנייה המיוחל, הגיעה ההודעה על הקפאת הבנייה בשטחים. 

הקרברים, שמעולם לא הגדירו את עצמם "מתנחלים", לא לבד; כמותם

 נתקעו רבים בשלבים כאלה ואחרים של הגשמת החלום, או סתם בלי אישור אפילו לבניית פרגולה בחצר. תביעות אזרחיות במאות מיליונים כבר הוגשו על-ידי רשויות מקומיות, קבלנים וחברות.

לאחרונה דחה בג"ץ עתירה של תושבים נגד ההקפאה, בהזכירו את מנגנון הפיצויים שהקימה המדינה, "המוכיח שמדובר בהחלטה מאוזנת שנתנה משקל הולם לאינטרס המדיני של קידום תהליך השלום מצד אחד ושמירה על זכויות המתנחלים מצד שני", כדברי הנשיאה ביניש. אלא שהפיצוי לא ממהר להגיע - והתושבים, פרטים ומוסדות כאחד, מאבדים סבלנות.  

הפיקוד דרש לבנות - משרד הביטחון הקפיא

ראש העיר מעלה-אדומים, בני כשריאל, קובל על התנהלותה של ועדת החריגים שהקים משרד הביטחון, בכל הנוגע לאישורים עבור מוסדות חינוך, רפואה וביטחון. "הממשלה התחייבה שלא לפגוע בחוזק הקהילות, על כל המשתמע מכך. ועדת החריגים אמורה לספק תשובות לפניות מצד הרשויות תוך 14 ימים, אבל בפועל התשובות מתעכבות עד בלי קץ בניסיון למשוך זמן ולרפות את ידינו, וגם בשל מחסור חמור בתקציבים". 

כדוגמה הוא מביא את קופת חולים מאוחדת, "שמנסה כבר חודשים לפתוח סניף בשכונת פרי מגדים ולא מצליחה, מהסיבה הפשוטה שהאישורים לא מגיעים". דוגמה נוספת היא דרישה דחופה, שהגיעה מפיקוד העורף, לבנות סככות מעל מאגרי המים לשעת חירום שבעיר. "את התקציב הדרוש קיבלנו ממשרד הביטחון, אבל כשרצינו להתחיל לבנות, הודיעו לנו שזה מנוגד לצו ההקפאה. פשוט חלם".  

"על עוגמת הנפש אין פיצוי". משפחת קרבר

ממשרד מתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה: "מאגרי המים לשעת חירום בשכונת גבעת המייסדים ממוקמים באזור ללא אישור תכנון בנייה עירוני (תב''ע), ועל כן לא ניתן לאשר את בניית הסככות לטובת מיגון. אף על פי כן, אם תתקבל דרישה מבצעית לעניין מגורמי רשות החירום הלאומית (רח"ל), ייבחן הנושא ויישקל כאפשרות לבניית המיגון באופן חריג". על עניין קופת החולים, נמסר: "הנתונים שפורסמו אינם מדויקים. נציגי קופת החולים טרם הגיעו לחתום על החוזה וכן טרם הביאו הצהרת מהנדס כנדרש".

גלגלי הביורוקרטיה

בדיון שהתקיים השבוע באחת מוועדות המשנה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת, התרעמו אורי אריאל וח"כים נוספים מהימין על ה"קופה שמנסים לעשות על גב המתיישבים", כאשר הבינו כי משרדי הביטחון והאוצר אינם מתואמים עדיין בסוגיית הפיצוי המובטח.

במשרד הביטחון הסבירו כי בוועדת התובענות, האמונה על הפיצוי, התקבל

 נייר עמדה מתקדם ממזכיר הממשלה בנושא הקריטריונים לפיצוי, אבל האוצר ביקש עוד שבוע-שבועיים עד לסגירה הסופית. עד עתה, אומרים במשרד, התקבלו שבע תביעות לפיצוי, אחת מהן בגובה 171 מיליון שקל והשאר בסכום של כמה עשרות-אלפים. "להערכתנו, ברגע שיאושרו הקריטריונים ויפורסמו, יגדל מספר התביעות". ואילו במשרד האוצר טוענים כי בסיומה של עבודת מטה מקיפה, הקריטריונים לפיצוי כבר אושרו והועברו לוועדת התובענות, למזכירות הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה. 

בינתיים, משפחת קרבר מביטה בעיניים כלות על חשבוניות הארנונה והוצאות האבטחה, הנערמות עבור המגרש הריק שרכשה. האב דקל ממתין לגלגלי הביורוקרטיה וחושש מהבאות: "כולנו שומעים בחדשות על שיחות הקירבה והפגישות עם מיטשל, ומתחילות לנשב גם רוחות שמדברות על הארכת ההקפאה. צריך לזכור שהבנייה עצמה אורכת שנה לכל הפחות. בינתיים אנחנו תקועים בבית הקטן. ופיצוי אמיתי על הנזקים ועוגמת הנפש, אין בכלל".