בנות חינם? ביהמ"ש נגד אפליה במסיבות
מארגן מסיבות נתבע לאחר שאיפשר לנשים להיכנס בחינם. הוא טען שזו אפליה מתקנת, אבל בית המשפט קבע כי מדובר באפליה פסולה על רקע מיני - והורה לו לשלם פיצויים
הגעתם למסיבה, שילמתם עשרות שקלים רק כדי להיכנס למועדון, וגילתם שבת זוגכם לא הייתה צריכה אפילו להוציא את הארנק? בית המשפט קובע: לא עוד. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אברהם טננבוים, פסק בסוף השבוע כי למארגני מסיבות ומועדונים אסור להכניס נשים בחינם או לתת להן מחיר מוזל, מפני שזו אפליה פסולה על רקע מיני.
פסק הדין התקבל בעקבות תביעה שהגיש איתיאל גבעון נגד מארגן המסיבות ארז תימור, לאחר שקיבל בדואר האלקטרוני הזמנה למסיבה שהתקיימה תחת הכותרת "בנות חינם וסושי גם". בגוף ההזמנה היה קישור לפרסום באתר פייסבוק, בו נכתב שלבנות שיירשמו באתר תותר כניסה בחינם עד השעה 23:15.
גבעון טען בתביעתו כי מדובר בפרסום מפלה ונקיטת אפליה פסולה. תימור מצדו דרש לדחות את התביעה, בטענה כי הוא אינו מתפרנס מהמסיבות והוא מארגן אותן רק אחת לכמה חודשים ללא מטרות רווח, במטרה לסייע לחבריו למצוא בני ובנות זוג.
הוא הסביר כי במסיבות שארגן, נהג להעניק לחבריו הטבות שונות כמו חלוקת משקאות, פרסים, מתנות וכיבוד בחינם. המתנות, לדבריו, נועדו כדי לעודד מבלים להגיע למסיבות. עוד טען כי מתן הטבות לנשים הינו נוהג מבורך ומקובל בארץ ובעולם, בהיותן קבוצה חלשה שסבלה ועודנה סובלת מאפליה קשה בכל תחומי החיים.
"ההשלכות חלות על מקרים רבים אחרים"
השופט טננבוים קבע בהחלטתו כי תימור ערך את המסיבות בגני אירועים, אולמות ובריכות שחייה - אשר עונים להגדרה של מקום ציבורי הקבוע בחוק, ולכן החוק חל גם עליו ועליו ליישמו במסגרת המסיבות שמארגן.
השופט הזכיר כי ההטבות שהציע תימור יועדו תמיד לנשים בלבד, וגברים לא זכו להנות מהן. לדבריו, מדובר בהתנהגות פסולה ומדיניות תמחור הטומנת בחובה אפליה פסולה.
הוא דחה את טענתו של תימור שלפיה מדובר בהעדפה מתקנת, כיוון שהעדפה מתקנת מטרתה תיקון מצב מעוות של אפליה, ואילו בכניסה למסיבותיו של תימור אין מקום לאפליה ולכן גם אין מקום להעדפה מתקנת.
בסופו של דבר, קבע השופט טננבוים כי על תימור לשלם לגבעון 1,500 שקלים. הוא ציין כי מדובר בסכום נמוך יחסית המשקף את דעת הצדדים כי מדובר בתיק עקרוני שהשלכותיו מרובות לעתיד. "ערים אנו לעובדה כי השלכות מקרה זה, חלות על מקרים רבים אחרים", כתב בהחלטתו, "לא רק זאת, אלא שהמסקנה נוגדת את הנוהג המקובל שישנם רבים המסכימים לו, אך זהו המצב המשפטי הקיים בישראל ולמסקנה זו יש לציית".