מועצת ה-OECD תכריע מחר אם לצרף את ישראל
מועצת המנהלים של ארגון המדינות המפותחות מתכנסת מחר לדיון שבסיומו תתקיים ההצבעה על הזמנת ישראל להצטרף לארגון. שר האוצר: "אל יתהלל חוגר כמפתח. זה תלוי בשרי המדינה ואני מניח שנקבל בשורות טובות בימים הקרובים אם לא יהיה עיכוב של הרגע האחרון"
ההליכים לקראת הצטרפות ישראל לארגון המדינות המפותחות ה-OECD נכנסים השבוע לישורת האחרונה. מועצת המנהלים של הארגון מתכנסת מחר (ב') בפאריס לדיון שבסיומו תתקיים ההצבעה הגורלית על הזמנת ישראל להצטרף לארגון. ההחלטה חייבת להתקבל פה אחד של כל 31 המדינות החברות בארגון.
בצמרת האוצר עוקבים בדריכות אחר הלך הרוחות המתגבש במועצה לקראת כינוסה, אבל שומרים על פרופיל נמוך ונמנעים מכל התבטאות בנושא. זאת נוכח הרגישות שמגלים בארגון כלפי כל מהלך מקדים שאין לו גיבוי רשמי מוחלט. השר יובל שטייניץ קיים לעניין זה מגעים תכופים עם הארגון גם במהלך ביקורו הרשמי בסין שמסתיים מחרתיים.
שר האוצר, יובל שטייניץ, נזהר הבוקר להתבטא לגבי ההחלטה הצפויה, "אל יתהלל חוגר כמפתח. זה תלוי בשרי המדינה ואני מניח שנקבל בשורות טובות בימים הקרובים אם לא יהיה עיכוב של הרגע האחרון". זאת בהמשך ל"התחייבות חד משמעית לפעול בהנהלת הארגון לצרף את ישראל במהלך 2010", שקיבל ממנכ"ל הארגון אנחל גוריה.
כמו כן נמנע שטייניץ מלהתייחס לידיעות על התנאי של נורבגיה לקבל את ישראל שבגבולות 1967. בשיחה עם גלי צה"ל הוא אמר: "אנחנו עם היד על הדופק, בודקים במדינות שמגלות הססנות או ערעור, ונמצאים בקשר רצוף עם האמריקנים והצרפתים שמאוד מסייעים לנו. בסך הכל עשינו את המיטב".
אם החלטת מועצת המנהלים מחר תהיה חיובית, הזמנת ההצטרפות הרשמית למועדון הבינלאומי היוקרתי צפויה להימסר לשר שטייניץ בכנס שרי האוצר של המדינות החברות בארגון שמתוכנן לסוף החודש (26.5) בפאריס. הרגישות באוצר נובעת מהסתייגויות שונות, בעיקר פוליטיות, שהעלו מספר מדינות, כל זמן שהן לא הוסרו סופית.
מנכ"ל הארגון, אנחל גורייה ממקסיקו, השתתף בדיוני הקבינט הכלכלי-חברתי בעת ביקורו האחרון בישראל בינואר השנה. השר שטייניץ העריך לאחר מכן כי הוא מאמין שהמלצתו המקצועית של המנכ"ל לגבי צירוף ישראל תהיה חיובית. זאת על פי התרשמות השר מדברי עמיתיו שהבהירו כי הממשלה עשתה את המהלכים שהארגון ביקש ממנה להשלים.
בביקורו האחרון של גורייה הוגש הדו"ח של הארגון על ישראל בו הודגשו הפערים בתחום הכלכלי-חברתי, רמת העוני והשיעור הגבוה של החרדים והערבים שמחוץ למעגל התעסוקה. בעקבות הדו"ח קבלה הממשלה החלטות לגבי מהלכים מעשיים לצמצום הפערים ולקידום שילובם בעבודה של החרדים והערבים.
לפנייה לכתב/ת 
