החינוך המוכר שאינו מכיר

השתלחותו הגסה של השדרן גבי גזית בחרדים ודבריו הבוטים של רון חולדאי ראש עיריית תל אביב יפו, העלו מחדש לסדר היום את מערכת היחסים שבין המדינה לבין המגזר החרדי. כידוע עולות טענות קשות וחמורות שעיקרן שימוש במשאבי המדינה ובתקציביה באופן הפוגע ביכולתה של המדינה להתמודד עם אתגריה בתחום הביטחוני ובתחום הכלכלי. לפי טענות אלה, ההשתמטות משירות בצה"ל של קרוב ל-100,000 צעירים חרדים פוגמת בעוצמתו של צה"ל ושיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה של המגזר החרדי מחליש את יכולותיה כלכליות של המדינה כשהחלק היצרני במשק קטן והולך וצריך לשאת על גבו את המגזר החרדי הגדל והולך שאינו רואה בהשתלבות בשוק העבודה ערך חשוב. טענות אלה, יש בהן לצערנו מן האמת ואי אפשר לעבור לסדר היום מבלי להתייחס אליהן.

להגביר את הפיקוח ולשלול תקציבים

אני מאמין כי הדרך להתמודדות בסוגיה סבוכה זו סלולה בשני נתיבים – הנתיב הראשון הוא לקיים את דרישת החוק בעניין לימודי מקצועות הליבה במוסדות החינוך החרדיים כתביעה בלתי מתפשרת. הליבה כוללת את מקצועות החול הבסיסים כמו מתמטיקה, אנגלית מדעים אזרחות והיסטוריה. כדי להבטיח זאת אי אפשר להסתפק בארבעה מפקחים של משרד החינוך כפי שהמצב כיום. מדובר במאות מוסדות חינוך ולכן יש צורך לפחות ב-100 מפקחים. בית ספר שלא יקיים את דרישת החוק, ישללו ממנו התקציבים על פי מידת אי קיום החוק. אם לא מתקיימים כלל לימודי ליבה, יופסק התקצוב לחלוטין, מוסד בו ילמדו מחצית מלימודי הליבה יקבל רק 50% מהתקציב.