אל תגידי לי לא להתאפר

בפוסט האחרון שלה ענתה ארנה קזין על שאלתה של ג' בת ה-37, שתהתה כיצד אפשר להיות היום אישה בלי להיכנע לתרבות הצריכה? קזין נתנה לה שבע עצות, מחולקות לפי ימות השבוע, והציעה לה לחדול מאיפור, מבגדים, מחדר הכושר ומשאר וירוסים קפיטליסטים. ובכן, ג' היקרה מחיפה, אמנם לא אליי פנית בשאלתך, אבל, יומרנית שכמותי, אענה לך בכל זאת. בסופו של דבר, גם אני שואלת את עצמי את אותה שאלה בדיוק.

לפני שאתפנה למתן העצות לג', אסביר מדוע אני חולקת עמוקות על גישתה של קזין. ארנה אומרת "אומרים לכן להתאפר? דווקא אל תתאפרו בכלל. אומרים לכן

 ללבוש בגדים צמודים וקצרים? תגידו נה-אה ותלבשו בגדים גבריים ורפויים. ובקיצור, מה שאומרים לכן, תעשו ההיפך". ואילו אני, כשאומרים לי לזנוח הכל ומשביעים אותי לא להתאפר יותר לעולם, זה דווקא מעורר בי רצון עז למרוח אייליינר באופן מושלם במיוחד.

כבר כתבתי זאת בעבר ואכתוב את זה שוב: האמת איננה נמצאת בקצוות. מי שמציע לי דרך פעולה מוחלטת, גמורה וסופית שאין לפקפק בה הוא בעיניי שרלטן. בהקשר הזה, העצות של ארנה קזין הן נחרצות ואכזריות בדיוק כמו הסטנדרטים של ווג. היא מציעה משהו שקשה מאוד להשיג, ושדורש מרד וניתוק מן החברה.

נמאס לי שאומרים לי מה לעשות. תהיי כוסית, אחר כך תהיי פמיניסטית, אל תתאפרי בכלל, ושלא תעזי ללבוש ורוד הקיץ. עם כל הכבוד לעורכות הקשוחות מווג ולפמינסטיות טובות הלב, כשמציבים סטנדרט כל כך בלתי נגיש – לא משנה מאיזה סוג – סופו שהוא מעורר בעיקר רגשות אשם ותסכול.

קודם כל (ודמיינו בבקשה המשפט הבא בבולד): אל תרגישו רגשות אשם כשאתן מתאפרות, כשהבטן שלכן מקרקרת, או שכנשבר לכן כרטיס האשראי. רגשות אשם זה אקססורי מה-זה עתיק. כשאת עומדת בבוקר מול המראה ומחליטה לשלוף את המסקרה, קודם כל אמרי "כן. זאת אני. בחורה עם מסקרה". רק מנקודת המוצא הזאת, שמכילה ביטחון עצמי והיכרות עם מנהגייך, אפשר להתחיל לשאול "למה?". למה יש לי מסקרה באמבטיה? כמה זה עלה לי? האם אני רוצה/יכולה לצאת מהבית בלעדיה?

ובכן, ג', אלו הן שבע הדרכים הריאליות מאת ג'וליה פרמנטו להתמודדות עם תרבות הצריכה (הקטגוריות באדיבות ארנה קזין):

בלי איפור

בהיכנסך לחדר האמבטיה בבוקר, התבונני במוצרים העומדים שם, הרימי את המייק-אפ ונסי להיזכר כמה שילמת בעבורו. נסי לנסח לעצמך מהו ריטואל איפור-הבוקר הקבוע שלך. בהזדמנות מרגשת זו אחשוף פה לראשונה את שלי: שטיפת

 פנים בסבון פנים, מריחת קרם הגנה ולעיתים גם קרם עיניים, ולאחר מכן מייק-אפ, אייליינר ומסקרה.

עכשיו בואו נודה על האמת: אני לא אצא מהבית לגמרי ללא איפור. זאת אני, ילדת קניונים שראתה יותר מידי פרקים של בברלי הילס 90210 בתור נערה. אפשר להעביר על כך ביקורת, אבל אי אפשר לשנות את העובדה שזה חלק מהרקע התרבותי שלי. כדי להציב מטרה שיש לי בכלל סיכוי להגשים אחליט לוותר על פריט אחד בלבד, למשל על המייק-אפ.

בלי דיאטה

תאכלי מה שאת רוצה, בין אם זה מלפפונים ברוטב גזר או צ'יזבורגר ברוטב מייפל. רק אלוהים יעזור, וותרי על הדיבור! אל תספרי לחברותייך מה אכלת היום, ואל תגניבי מבטים לטאפרוור שלהן. לדבר על דיאטה וקלוריות זה משעמם, משמים ומשעמם. הוויתור על הדיבור יעזור לך למזער את האובססיות הקולינאריות שלך, וגם יניא את הסובבים אותך מלגלגל עיניים בכל פעם שאת מתקרבת תוך כרסום קרקר חינני.

בלי חדר כושר

אני בעד ספורט כשגרה, אבל נגד חדר כושר, מהסיבה הפשוטה שזה יקר ומיותר. תתחילי בתוכנית ריצה או תעקבי אחר מדריך הכושר הנערץ גלעד ינקילביץ', אבל את ה-250 שקל לחודש תשאירי בבנק.

בלי קניות

הקציבי לעצמך 400 שקל לחודש (סכום שהוא בערך 5% ממשכורתך, בהנחה שזו ממוצעת) ואותם בזבזי על על ממתקים ממיטב תרבות הצריכה כמו נעליים ואיפור. אם את חושקת במשהו יקר חסכי את תקציבך מחודש לחודש. הקפדנות תשפר לא רק את המצב בעו"ש, אלא גם את המלתחה.

בלי טלוויזיה

הוט או יס? שניהם מציעים שירות לקוחות מגיהנום, עלות חודשית גבוהה מידי ותחושה המתמדת שאין מה לראות. בטלי את המנוי, החזירי את ספל הקפה

 שקיבלת במתנה, וצפי אונליין אך ורק בסדרות שאת אוהבת.

בלי בגדים

בפוסט שלה תהתה קזין כיצד היית מתלבשת אם היית מגיעה לאי בודד. ובכן, לצערי אינני נמצאת על אי בודד, אבל אם אזכה לכך תוכלו למצוא אותי שם לבושה בבגד ים לבן עם חצאית מעטפת וכובע רחב שוליים. בינתיים, אני חלק מהחברה המערבית. במקרה הלוקלי, ישראל היא כמעט כמו אי בודד, ורוב תושביה אכן מתלבשים בהתאם. אז את הגלביה מסיני תשאירו בארון או, כדאי אפילו יותר, תשאירו אותה בסיני.

בלי קיצוניות

אפשר למצוא את עמק השווה בין להיראות טוב לבין להרגיש טוב ולהימנע מבזבוזים, זה עניין של מינונים ומודעות – ולא של הימנעות. תחשבי בעצמך, תחליטי לבד מה את מסלקת ומה את משאירה, קצת מפה וקצת משם. אני, למשל, לא מוותרת על המסקרה, אבל שומרת את המייק-אפ בצד, לאירועים מיוחדים בלבד.

לשאלות ולרעיונות (ביקורות שליליות לא יתקבלו בברכה): fashion.jf@gmail.com

רוצים עוד? לכל הטורים של ג'וליה